מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
ד''ר אורן טנא
ד''ר אורן טנא
פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק
ד
ד"ר עודד טלמור
פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/
כמונידיכאון וחרדהכאב פסיכוסומטי

כאב פסיכוסומטי

24/04/23 10:45
5 תגובות

אהלן חברים אולי קצת ארוך אבל נושא שלא כל כך מדובר
אחרי הרבה שנים של חרדות ולחצים, בעיקר מתח נפשי מתמשך ולא מוסבר התחילו לי כאבים מוזרים בגוף, תחושות של שריפה, כאבי צוואר וראש, פעימות מוקדמות, ועוד כל מיני אחרים, כמובן הרבה בדיקות ומחשבות שהגבירו עוד יותר את מעגל הלחץ הזה, בסוף הבנתי שאלו כאבים שמגיעים ממקור נפשי, הכאבים הם קבועים, נודדים, ולא נותנים מנוחה, איכות החיים נפגעת במידה רבה. 

כל לחץ הכי "נורמלי וקטן" בא לידי ביטוי בכאב בצורה מיידית! עם הזמן מעגל הכאב רק מתגבר, ומביא איתו סימפטומים חדשים.

הייתי שמח אם המדריכים וגם חברי הקבוצה ישפכו אור על הנושא מנסיונם, איך מטפלים? אם זה עובר? 

האם זה רק לאנשים עם סף רגישות גבוהה? הרי יש הרבה אנשים שחווים מתחים רציניים ללא כאבים כאלו.

האם שימת לב לכאבים "מקבעת אותם" ? ועוד הרבה שאלות ותהיות.

אשמח לשמוע את דעתכם וחוויותכם

תודה


תגובות

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
24/04/23 14:01

אליקו יקר, קודם כול זה ניפלא שאתה בעצמך עמדת על הקשר שבין המצבים הגופניים לסטרס - זה כבר 50 אחוזים מהדרך להחלמה. מכאן מה שחשוב הוא ללכת למטפל/ת שמתמחים בהפרעות פסיכוסומטיות ועובדים עם סי בי טי. בטיפול כזה מלמדים אותך שלא לתת פרשנויות מפחידות לכאבים ולמחושים הפיזיים שאתה נתקף בהם, מפחיתים את המחשבות הקטסטרופליות ולומדים להרגיע - כך עוצרים את כדור השלג. לעיתים משלבים בטיפול גם טיפול תרופתי. בקיצור, החדשות הטובות הן שאתה יכול להבריא לחלוטין מן המצוקה הנוכחית, החדשות הפחות מלהיבות הן שזה בדרך כלל לא חולף מעצמו ודורש טיפול. מה דעתך?

אליקו5
30/04/23 10:07

נשמע שילוב טוב, אני כרגע נמצא בטיפול ולא כל כך רואה התקדמות

אני מרגיש שזה ממש השתרש בתוכי ולא רואה את האופק, כאילו המוח חייב את זה, זה הפך להיות דבר שבשגרה כל המיחושים האלה- בלי זה הכל מוזר ולא רגיל.

ולכן חשבתי אולי יש עוד אפשרויות מלבד הטיפול הזה.

לגבי תרופות אני מעדיף שלא, למרות הסבל( אולי קצת פרימטיב)

א.פ-3
26/04/23 23:02

כשסובלים,זה כואב.במקרה שלך,זה סומטי.הבעיה היא לא בסימפטום,אלא למה את מרשה לעצמך לסבול,ובהתאמה לגרום לעצמך כאבים.תתקשרי,תתקשרי,נראה אולי אוכל לעזור:ארנון 0547289186

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
06/05/23 9:14

הי, בדרך כלל אסור לי לתת מידע על מקומות ופסיכיאטרים דרך הקהילה (כדי שלא תהפוך למקופ פרסומי) - אבל יש היום מרפאות לטיפול בהפרעות פסיכיסומטיות. ידיוע לי על אחת במודיעין. כמו כם ישנם פסיכיאטרים שמתמחים בנושא. תנסה להגיע למקום כזה. מה דעתך?

א.פ-3
06/05/23 17:23

הבעיה שלך היא ,לצערי,נפוצה:זה עניין של הגדרה:אצל מי שמת,כאבים זה דבר נפלא..אצלנו,כל תופעה שהיא לא עונג/כיף, אנחנו מכנים אותה "בעיה".הרי החיים הם רצף בלתי נגמר של אתגרים,שאנחנו מכנים אותם "בעיות",ןוכאן טמונה הבעיה.החיים זה הכל,לא הכל חוץ מלסבול!זאת הנחה שגויה לגמרי.כאילו איזה כוח עליון הגדיר מה זאת "בעיה"-ממש לא!זאת הגדרה שלנו,ואין  שום קשר בינה לבין המציאות/האמת,וכשאתה הולך למומחה(cbt,כבר אמרנו..),אתה מנסה לטפל בפצע שלא קיים,אז איך ניתן לרפא פצע שלא קיים?!...הבן אדם הוא לא מחשב,מין אליגוריתם מהלך.ובלי לפגוע,הבעיה האמיתית,שאנחנו באמת מאמינים ,שהחיים הם מין משהו חד משמעי.האמת היא שהחיים הם אוקיינוס,עם אין סוף אפשרויות,ומתוך אוקיינוס האפשרויות אנחנו שולפים אחת!-כואב?ילאה,נקל על הכאב.מהר,אתמול,אני סובל,לא יכול יותר,חסר יישע,לא יודע מה לעשות וכו.מין בני ישראל במדבר,קוראים לאלוהים שיושיע אותם.אצלהם זה היה אלוהים,אצלך זה עצות "ממומחים",בעיני עצמם,מטפלים אפנתיים למיניהם(cbt,פתאום לכולם יש בעיות קשב וריכוז,ועוד כל מיני כותרות ,שהן ,כאמור,אפשרות אחת!מבין אוקיינוס אפשרויות)כל התשובות נמצאות אצלנו,אבל אנחנו עצלנים,רוצים פתרונות קלים,צורת החשיבה מאד צרה,כשאני  חוזר ואומר:האמת היא שיש אין סוף אפשרויות,וכל סובייקט יבחר לו פיתרון נקודתי,בבחינת  ניסיון וטעייה.בעצם,אלה הם החיים,מין ניסיון וטעייה אחד גדולים ובלצי נגמרים,וכל מי שיגיד לך אחרת הוא טועה ו/או משקר.אתה המומחה,לא אף אחד אחר,תפנים את זה!בגדול,מי שבאמת באמת רוצה לחיות,לא ישקר את עצמו,ופתרונות שלא מבוססים על אמת/מציאות,הם אילוזיה.(כולל cbt...)