מנהלי קהילה

מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.

ד''ר אורן טנא

פסיכיאטר מומחה, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב מייסד ומנהל רפואי של מכון מנטליקס, מרצה מבוקש באקדמיה ובחברות מסחריות, מגיש התוכנית ד"ר נפש בערוץ דוק

ד"ר עודד טלמור

פסיכיאטר מומחה למבוגרים עוסק באבחון, ייעוץ וכתיבת חוות-דעת במצבי דיכאון, חרדה, פוסט טראומה, OCD ומשברי חיים/

כמונידיכאון וחרדהלוריוון

לוריוון

גדי 6

25/12/23 13:35

4 תגובות

היי. אני בן 57.

אני מתמודד עם חרדה קשה מגיל 22 בערך.

פסיכולוגית המליצה לי בזמנו לקחת לוריוון ״ לוריוון זה כמו מים- מתי שבא לך תיקח״

החרדה היא סבל נוראי!

לא יכולתי לצאת מהבית. וגם כשיצאתי. קיבלתי התקפי חרד רד. נוראיים.

עם הזמן העליתי את המינון. התחלתי ברבע כדור והגעתי לשלושה ביום ( לוקח גם סרנדה)

נעשיתי מכור ללוריוון אני לא יכול בלעדיו אפשר לומר שכ 25 שנים !! אני נוטל לוריוון . הצלחתי לשמור על 3 כדורים ביום.

מתחילת המלחמה העליתי במינון ( יש לי 2 בנים בעזה ואחד בצפון ) מתחילת המלחמה (80 ימים) אני לוקח 5.5 ואפילו 6 ביום. איני מסוגל להחזיק את המתח הנורא הזה כאשר הילדים בצבא ביחידות מאוד קרביות ועם כל הידיעות ששומעים בכל יום. איני יכול בלי הלוריוון.

שאלתי היא, האם יש סיכוי / אפשרות/ דרך/סיכוי כלשהו להצליח לרדת מהלוריוון הזה ו/ או לפחות להמעיט בכמות?

אני מתהלך בתחושה שזה יסיים את חיי. לא אזכה לנכדים בגלל הלוריוון הארור הזה שבהתחלה אמרו לי

״ לוריוון זה כמו מים- מתי שאתה צמא- תיקח״

אם יש למישהו תשובה . תובנה. נסיון. אם בכלל ניתן לעשות משהו , או שזו גזירה שתסיים את חיי

תודה לקוראים מקרב לבי

מחק

תגובות

צה צה

25/12/23 22:37

תודה על המידע.

אני לקחתי לורייון ל20 יום ולא הרגשתי איתו כמעט שום שינוי.

מכל מקום כדאי שתתייעץ עם הרופא שלך. יש מצב שכדאי שתתחיל ציפרלקס וכדומה

Labron

26/12/23 10:57

מצב של שני ילדים בעזה ואחד בצפון ! אני מקווה שהחוריון עוזר לך ... אני לא יודע אם תקופה קזאת זה אינדיקציה לברר אם אתה מכור ויש לך תסמיני גמילה ברגע שאתה לא לוקח. אתה במצב מתח קיצוני מאוד ובדאגה וחרדה לשלום בניך 24/7 . ונראה שאתה מצליח בנתיים לנשום מעט. לפי דעתי הקטנה מאוד אתה צריך ליווי והתמיכה צמודה בתקופה הזאת!! בלי קשר למה אתה לוקח בשביל להרגע! ועוד דבר לוריוון לא יהרוג אותך ולא נעליים!!! יש לוריוון אפקט של 4 שעות לעומת קלונקס שהוא מחזיק יותר או קסנקס. תדבר עם פסיכיאטר אפשר לסדר כדור אחד שיש לו יותר שהייה ולוריוון יותר ללילה . כך זה אצלי . מה אתה חושב?

Xpo

27/12/23 9:52

מחזקת אותך.

3 ילדים בלחימה זה בלתי נתפס. אני לא חושבת שעכשיו זה הזמן לדאוג לגבי התמכרות לכדורים. זה הזמן לחמול על עצמך ולהיעזר במה שאפשר.

הייתי מתייעצת עם רופא בכל מקרה.

אני בחודש הראשון של המלחמה הייתי על 3 ויותר כדורי ואבן ביום, בנוסף לסרנדה. עם ייעוץ פסיכיאטרי עברתי לסרוקוואל במקום הוואבן. לא הרגשתי תסמיני התמכרות לוואבן, שלפי דעתי (הלא מקצועית) דומה לולריאן.

אומרת לך וגם לעצמי שספורט זה חשוב וגם יכול לעזור.

אורית זאבי יוגב

מומחה כמוני

28/12/23 22:03

גדי יקר, ליבי איתך!!!!, אני בהחלט מבינה את החרדות בתקופה הזאת ובמיוחד למי שבניו משרתים ביחידות קרביות (אני הייתי אחת כזאת ....). לוריוואן היא ממש לא "מים" וחבל מאוד שכך המליצה לך הפסיכולוגית. מצד שני חשוב לי מאוד להרגיע אותך שלא תסיים את חייך בגלל הלוריוואן - ובוודאי ישנה אפשרות להפחית את המינון ואף להפסיק את השימוש בתרופה בכלל. ראשית, כדאי לפנות לפסיכיאטר ייתכן והמינון של הסרנדה שאתה לוקח איננו מספק, הפסיכיאטר יכול להעלות מינון ו/או לשנות תרופה ו/או להוסיף תרופה בכדי שתוכל לנשום ולא לחוות חרדה שמצריכה שימוש בלוריוואן אבל חשוב מזאת אני מאוד ממליצה לך לפנות לטיפול פסיכולוגי שבו תוכל ללמוד אסטרטגיות לטיפול בחרדה - ויש רבות כאלו החל משינוי דפוסי חשובה, נשימות וכן הלאה. מה דעתך?

כדאי לך לקרוא גם את זה