שמחה שהיום קבלתי תגובות לפוסטים שלי. גם גאה בשיחה ארוכה שהצלחתי לנהל עם הבן האמצעי אבל אני חשה לא טוב. שמחה שהצלחתי לישון גם בלילה וגם בצהריים. גם הייתי פחות מבולבלת ממשבדרך כלל. בכל זאת בעלי תיכף יבוא הביתה ולא בא לי לראות אותו. לא מאמינה שהיה לי יותר טוב לבד אבל חוסר חיזוק והערכה ממש פוגעים בי עד כדי רצון לא להיות. מי מבין אותי? ערב טוב.