טוב שיש מגמת שיפור פיניקס. 

מרגיש לי גם שההתמודדות עם הכאב והקושי הופכת צורה ומתבטאת לא רק בזעם אלא גם בשיתוף בהומור ובחמלה.

אני חושבת שזה תהליך מאד מרשים.

שתהיה שבת רגועה וטובה פיניקס 🧡

תודה לשניכם שהגבתם. יש הבדל בין להרגיש טוב ולהיות בריא. ממש לא בטוחה מה יותר חשוב אבל לי ברור שאף אחד הוא לא ממש בשליטתי. לי העיקר הוא יות לבחור נכון. תיכף אחפש את המילים לשיר באותו שם. נראה לי כרגע מאוד רלוונטי. רק זה בשליטתינוהוגם זה לא תמיד. 

פחות משלוש שעות ישנתי. אולי חובה להודות על שלושת השעות בהן כן זכיתי אבל איני חשה כך כרגע. ממש קמתי על שמאול אפילו הגעתי לעימות עם בעלי. תיכף אצא לי מהחדר ואכין לי לשתות. חרדה מהחג שמתקרב. אפילו שעשיתי את כל משיכולתי בניסיון להנעים גם לי וגם לבני משפחתי שהשנה אמורים להיות איתי/איתנו שום דבר לא מובטח - אפילו שמצב המדיני יאפשר לנו להיות במקום שהזמנתי. יש סוג של רשת ביטחון. בעלי כן מכשיר את המטבח והיום קנה מצרכים שגם אם נרצה לחזור באמצע הלילה/החג יהיה מה לאכול. גם כנגד שנה שעברה לא חוזרים ביום שישי. מאז שאני זוכרת פסח קשה. נראה לי שאריות מהשואה. יודעת שלאמא שלי טראומה מפסח בנוסף לפחד אובדן (אם היינו מאחרים בכמה דקות הייתה בטוחה שקרה אסון) ועוד אחרים. זוכרת את פסח האחרון שהייתה לה בבית 1944 - היא הייתה בת 12 וידעו שמיד אחרי החג יצטרכו להתפנות. - למרות זה, סבתא שלי הצדיקה הכינה את החג כמו שצריך. בכל זאת ברור שהיה מטח באוויר. ביי בינתיים.