מנהלי קהילה
מובילי קהילה
מוגנות
לפני חודש וחצי בערך כתבתי כאן פוסט על כאלו שפונים אליי מכאן ומציעים את "עזרתם" ובעצם היו מטרידים אותי ...
קודם כל אולי לא יצא לי להגיד אבל תודה לכם - מתנדבי ערן שישר פניתם אליי וגם אחת המתנדבות כאן כתבה פוסט בהקשר לזה ובאמת קצת החזירו לי את התקווה כאן ...
ובו זמנית גם לבקש סליחה אם מישהו כאן נפגע ממני, בעיקר מכל אותם הגברים למינהם שבאמת רוצים לעשות טוב בעולם...
אבל האם באמת יש לי תקווה ? האם באמת קיימים גברים טובים?
לאחרונה מאז כתיבת הפוסט והתקיפה שעברתי לא מזמן וכל הטראומה שמוצפת מחדש יש בי ממש כעס, בעיקר על המין הגברי...
לא שלא היה לי את זה לפני, אבל אחרי כל טראומה נוספת הכעס הזה מתגבר יותר... ואולי רואים את זה הרבה דרך הפוסטים האחרונים שלי ... (שוב סליחה אם מישהו נפגע ממני...)
אני כועסת, מאוכזבת ופגועה מכולם, מההורים שלי, מהסביבה שלי, אני יכולה לראות מישהו רנודמלו ברחוב ויהיה לי כעס בלתי מוסבר עליו גם אם הוא סתם חלף ליידי, אני כועסת על העולם, על החיים האלה, אני מאמינה באלוהים ואנחנו משפחה מסורתית אבל אפילו עליו אני כועסת ...
אני בעיקר כועסת, מאוכזבת ופגועה מעצמי ...
אומרים לי תמיד להאמין שיהיה טוב ואז יהיה לי טוב, אבל כל הזמן אני אומרת לעצמי שאיך זה הגיוני שאני מאמינה ומקווה לטוב וכל מה שאני מקבלת זה רק רע ?
אז נכון שיש כאלו שיגידו לי שבסוף כל דבר רע יש דבר טוב ושאני אפסיק להיות שלילית ועוד אלף משפטים כאלה ...
אבל האם באמת יש עדיין איזשהי תקווה ? איזשהי אמונה ? אני כבר לא יודעת ...
אני לא מרגישה מוגנות באף מקום, אין לי הגנה מאף אחד, אין לי תמיכה,אף אחד לא אוהב אותי, אז במה כבר נותר להאמין ?
מה אני בסך הכל רוצה? לקבל חום ואהבה ותמיכה? למה זה כל כך קשה ?
למה כל גבר שרואה אותי , רואה אותי רק כאובייקט מיני, לא מגיעה לי זוגיות אוהבת , כנה ואמיתית? ולא רק בזוגיות ... אלא ביכלל בכל דבר בחיים שלי ...
לא מרגיש לי שמגיע לי ביכלל שמישהו יאהב אותי בעולם הזה, לא מגיע לי להרגיש אהבה,הרגשה שיש מישהו שמגן עליי, לא מרגיש לי שאני זכאית למשהו טוב ...
אז מה שווים החיים האלה?
ותכלס? אני יכולה להמשיך ולכתוב שעות אבל לא חושבת שזה כבר באמת יעזור, שום דבר כבר לא באמת שווה משהו...
כי זה עצוב להגיד שאהבה היום נמדדת בכמות הלייקים והצפיות וההתחברות לרשתות החברתיות ועם אתה מעשן ושותה אז ביכלל זה מוסיף וביגלל שאין לי מליון עוקבים באינסטגרם או מאה אלף צפיות בטיקטוק ואני לא שותה ולא מעשנת לא מגיע לי זכות כזאת ...
סליחה שזה ככה יצא ארוך .. לא יודעת אם מישהו ביכלל יקרא עד הסוף...
שרי מתנדבת ער"ן
קראתי אותך עד הסוף. וכן, מגיע לך טוב, אהבה אמיתית ודברים טובים. בטח שמגיע לך.
מבינה שעברת הרבה הרבה דברים קשים, עכשיו קשה לך להאמין שיקרו לך דברים טובים. אמרת שאת כועסת על כולם, את יודעת שמה שאנחנו מקרינים ומשדרים החוצה משפיע על איך שאחרים יתייחסו אלינו. תחשבי על זה. אם מישהו מחייך אליך איך תרגישי? איך תגיבי? ואם מישהו מחמיץ פנים?
תזמני לעצמך טוב, מגיע לך ותקבלי 💮♥️
סתם בלי שם
תודה שקראת עד הסוף ...
יש משהו במה שאת אומרת והאמת ? אני שונאת שאומרים לי את זה... ובדיוק על זה דיברתי קודם...
כלפי חוץ אף אחד לא באמת יודע מה קורה איתי, אני נראת מחייכת, ושמחה ושהחיים שלי נראים ממש מושלמים וטובים! אבל הם הכי לא (!) מושלמים, הם רחוקים משם מאוד ... כלפי חוץ אף פעם לא יראו בוכה או אפילו את ההתקפי חרדה לא יזהו...
איך שאני משדרת לעולם ואיך שאני מבפנים... זה הבדל כל כך ענקי!! כלפי חוץ אני משדרת לעולם שהכל טוב איתי , שהכל מושלם!
אם אני משדרת "שהכל טוב" ואני אומרת שאני לא בטוב אז אנשים מופתעים מזה, ואם אני משדרת שאני לא בטוב (מה שלא קורה ביכלל) אז אומרים לי שאני שלילית ושאני צריכה לחשוב ולשדר דברים טובים ואז גם יגיע הטוב...
אז מה המסקנה שלי? שבסופו של דבר לא משנה מה אעשה כנראה תמיד ישפטו אותי ותמיד יהיה מה להגיד ...
שרי מתנדבת ער"ן
מצטערת שאת מרגישה בלופ כזה. שמה שאת לא עושה לא מצליח לך מבחינת היחס שאת מקבלת. לא התכוונתי לעצבן אותך... אני מרגישה שלא משנה מה אומר לך זה לא באמת ישפר לך את ההרגשה והייתי רוצה כן לשפר לך.....♥️
סתם בלי שם
זה לא שעצבנת , הכל בסדר ... סליחה על התגובה שלי...
זה פשוט נורא מתסכל הלופ הזה, אני מותשת 😞
שרי מתנדבת ער"ן
💗
יאיר - ערן
היי יקרה,
אז קודם כל - כן !!! כן רבתי שיש גברים טובים ומתחשבים ולא מסתכלים על אשה כאובייקט מיני ( מזעזע לחשוב ככה ) והם נמצאים ליידך וסביבך וגם מאחורייך - רק צריכים להביט טוב טוב טוב ולמצוא אותם.
וכן אני מאמין לך שאת פגועה ומאוכזבת וכועסת על אנשים בחייך שאמורים להוות עוגן כלפייך. וגם שאת פגועה וכועסת ומאוכזבת מעצמך, אבל באותה מידה אני יודע שיש בך היכולת לאהוב ולחמול על עצמך וזה באמת תלוי רק בנו. זה לא פשוט - אין לי ספק ובכל זאת להכריח את עצמנו אפילו בכוח בהתחלה לחמול ולאהוב את עצמנו. אני כן מאמין בזה - משם הכל מתחיל.
שמח מאוד ששיתפת - מרגישים שזה מדם ליבך
סתם בלי שם
תודה יאיר,
לבנתיים כל גבר שפגשתי רוצה ממני רק דבר אחד... גם כשאני לא רוצה בזה...
לא מרגישה שיש לי את היכולת הזאת לחמול לעצמי, בטח שלא לאהוב את עצמי ..
אני רוצה ועוזרת לעצמי ומשתדלת לעשות דברים שיקלו עליי אבל לא רק שאני לא רואה שיש שיפור אלא יש החמרה... בעיקר כשאני לבד ואין לי את מי לשתף ... אני כל כך מתוסכלת ומיאושת...