אני אצל אמא שלי מאז יום שישי, ומאז שהגעתי אליה לא יצאתי מהבית. אני מרגישה כבר רע. מתחרפנת. לא יודעת אם יפתחו מקומות מחר בצאת החג. אני לא יודעת גם איך לברר. עכשיו מאוחר מידיי. הכל סגור. הזמנו היום מנאפיס. לא נשאר מה לאכול. בלית ברירה אם פיצה האט יהיו פתוחים מחר אני אזמין. לא יודעת איך אמא שלי במצב טוב. היא בכלל לא יוצאת מהבית. אחרי תקופה שהסתגרתי איבדתי את השפיות ואחרי זה היה לי קשה לצאת. כרגע בחדר, על המיטה. מוצפת במחשבות. מחכה שיתפנה המטבח כדי לאכול מנאפיס. לצערי כשאני אצל אמא שלי זה או לישון או לשמוע מוזיקה או לאכול. גם תחבורה ציבורית אין עד מחר בערב. הייתי אולי חוזרת או משהו לנתניה אבל זה רק מוניות ואין לי כסף. מצידי הייתי אוכלת עכשיו והולכת לישון. מה יש לי כבר מה לעשות. טוב שלא נשארתי אצל אמא שלי גם בחול המועד.