אתה לא מיותר. בכל אדם מוטמעת ייחודיות, אנושיות, עניין, קסם. יש לך דברים שמעניינים אותך או שאתה אוהב לעסוק בהם? אפשר אולי להתמקד בזה.

אמיר יקר, ממתי החלה התחושה הזאת? האם זה משהו שמלווה אותך הרבה זמן? , לפעמים התחושה הזאת היא חלק מדיכאון  ואז מתגנבות להם המחשבות: "בשביל מה אני כאן?, למי אני חשוב בעולם הזה?,", לפעמים התחושה הזאת באה בעקבות תחושת בדידות מתמשכת.... אני מאמינה שכמו שהחברים כאן כתבו לך לא נולדנו סתם - לכול אחד יש את המקום שלו - כולם נולדים באותו האופן ומתים בשלב כלשהו....ואף אחד לא באמת חשוב יותר מהשני. זכות הקיום שלנו איננה מותנית לא בהישגים שלנו ולא בשום דבר אחר  - היא מוקנית לנו מתוקף העובדה שנולדנו - ואםילו לא בחרנו בכך. נשמע שאתה עדיין לא גילית מה הייעוד שלך ומה התפקיד שלך כאן אבל לעולם לא מאוחר מדי. ספר יותר על עצמך כדי שנוכל לכוון את הפגישות כך שתרגיש פחות לבד ויותר משמעותי. מה דעתך?