מנהלי קהילה
למה הדיכאון לא עובר 2
הכל התחיל לפני כמעט שנתיים, חוויתי כישלון בלימודים לא סיימתי את התואר לא מצאתי זוגיות והמחשבות התחילו לחלחל שאני כישלון שאני מפגרת שאני סתומה שאני דפוקה וכו' התחלתי להרגיש תחושת ריקנות כי המרדף אחרי התואר נגמר והתחושה ששוק הרווקות היום שווה ערך לשוק בשר. הכל קורה כל כך מהר, ואני נשאבתי למחשבות עם עצמי ולא שיתפתי אף אחד, חזרתי לטיפולים אצל הפסיכולוגית שלי אחרי שנים שלא הייתי אצלה בספטמבר 2023 התחלתי להרגיש מועקה, באוקטובר כשהגיעה המלחמה המחשבה הזאת נעלמה והתמקדתי ברצון למצוא זוגיות ולהביא הרבה חיים לעולם הזה ואז בינואר חזרה התחושה, נכנסתי לדיכאון עמוק בכי לא היו לי מחשבוצ אובדניות אבל גם לא רציתי לעשות כלום, רק להיות בבית תחושת ההנאה שלי אבדה כאילו לא הייתה. ואז הכרתי בחור שהייתי מאוהבת בו ממש ועשיתי הכל בשבילו הייתי הגרסא הכי טובה של עצמי, מה שרציתי להיות ושוב בנובמבר 2023 זה נגמר והדיכאון חזר לחלחל עכשיו אנחנו בסוף אפריל ואני מרגישה כאילו אני משתגעת, אני ממורמרת, בדיכאון, קשה לי לקבל החלטות, אני לפני התחלת עבודה חדשה שזה עוד יותר מכניס אותי ללחץ כי איך יכילו את מי שאני, ובכללי אני מרגישה כאילו אין לי מטרה בעולם וזאת תחושה לא קלה.
מה לא ניסיתי, תחביבים חדשים לצאת מהבית לסידורים לצאת לטיול עם הכלב, אבל אין משהו שמאיר בי את החושך והריקנות שקיימת בי, איפה הבחורה עם השמחת חיים שהייתי? אין לה זכר, אני פוחדת שיהיה לי קשה במקום עבודה החדש, אני פוחדת שהדיכאון לא יעלם, אני פוחדת שלא אמצא אהבת אמת, וגרוע מכל אני פוחדת ליפול לתהום החשוכה של הדיכאון עד שלא אצליח לצאת משם
תגובות
נלה123
חסר לי כתף להישען עליה, חסר לי חום ואהבה מגבר רגיש שיכיל אותי, חסר לי עוד דמות שתיתן לי את האהבה שחסרה לי מישהו שאוכל לבכות לו כשקשה לי, עכשיו אני מרגישה שאני לא מסוגלת לבכות לאף אחד, אני יודעת שאני בחורה חזקה והכל אבל הסוגייה הזאת של ההצפה הרגשית לא פתורה אצלי, וכל שינוי מביא איתו הסתגלות מאוד קשה