אַבָּא, אֲנִי מִתְגַּעְגֵּעַ אֵלֶיךָ.

אֲנִי רוֹצֶה לַחְווֹת אֶת גִּלּוּיֶיךָ.

עַד אֵינְסוֹף עָמְקוּ מַחְשֵׁבוֹתֶיךָ,

אָנָּא גַּלֵּה לִי - אֶת סוֹדוֹת תּוֹרָתֶךָ.

אֲנִי כְּלוּם - בִּלְעָדֶיךָ,

וְנֵזֶר הַבְּרִיאָה - כְּשֶׁאֲנִי מְחֻבָּר אֵלֶיךָ.

.

אַבָּא, אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָתִי,

וְהָרַע הוּא בִּטּוּי – לְמֻגְבָּלוּתִי.

כֹּל כָּךְ קָשֶׁה לִי לְהִתְגַּבֵּר עַל גַּאֲוָתִי,

עַל תַּאֲוָתִי, קִנְאָתִי וְאַכְזָבָתִי,

שִׂנֵּאתִי גְּדוֹלָה מֵאַהֲבָתִי,

וְנִדְמֶה שֶׁגּוּפִי חָזָק מִנִּשְׁמָתִי.

אֲנִי מְאַבֵּד אֶת הָרִכּוּז – אֲפִלּוּ בִּתְפִלָּתִי,

וְנִכְשַׁל בַּעֲבוֹדָתִי.

.

קָשֶׁה לִי לְהִתְמוֹדֵד עִם כִּשְׁלוֹנוֹת כֹּה רַבִּים,

וְהֵם רַק מִתְרַבִּים,

יַחַד עִם הָעֲצַבִּים,

בִּזְמַן שֶׁהוֹלְכִים וְאוֹזְלִים – הַמַּשְׁאַבִּים.

.

אַבָּא, לְבַד אֲנִי לֹא יָכוֹל,

אֲפִלּוּ אֶת הַקֹּדֶשׁ – אֲנִי הוֹפֵךְ לְחֹל.

קַח אַתָּה אֶת הַמִּכְחוֹל,

וְתַהֲפֹךְ אֶת הֶעָתִיד הַשָּׁחֹר – לְתָכֹל.

.

הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי בּוֹכָה,

הִיא מְנַסָּה בְּכֹל כּוֹחָהּ,

אַךְ הִיא כְּלוּאָה – בְּתוֹךְ גּוּפָהּ.

גַּם הִיא חֲטוּפָה,

אַךְ הִיא שְׁקוּפָה,

הַפְּסִיכִיאָטֶר פָּשׁוּט נוֹתֵן לָהּ תְּרוּפָה.

אַךְ זֶה לֹא עוֹזֵר לָהּ – בַּסּוּפָה,

דַּעֲתָהּ כִּמְעַט נִטְרְפָה,

הִיא רוֹצָה – אֶת מָה שֶׁאֵלָיו הִיא נֶחְשְׂפָה,

אַךְ לֹא נוֹתְנִים לָהּ – אֶת הַדָּבָר אֵלָיו הִיא נִכְסְפָה.

.

אַבָּא, לְפָנֶיךָ גָּלוּי וְיָדוּעַ,

כַּמָּה הַלֵּב הַזֶּה – פָּצוּעַ.

תַּעֲזֹר לוֹ לָצֵאת מֵהָרִבּוּעַ,

תֵּן לוֹ לְהַרְגִּישׁ אוֹתְךָ – בְּאֹפֶן קָבוּעַ.

.

אַבָּא תַּעֲזֹר לִי לִבְחֹר נָכוֹן,

תֵּן לִי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן.

תּוֹצִיא אוֹתִי מֵהַקִּבָּעוֹן, מֵהַגֵּרָעוֹן,

תַּרְוֶה אֶת הַצִּמָּאוֹן,

וּתְשַׁחְרֵר אוֹתִי – מִכֶּלֶא הַדִּכָּאוֹן.

.

 וְאוּלַי הַכְּאֵב – הוּא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לִי לְהִשְׁתַּנּוֹת?

וְאוּלַי הַשֶּׁבֶר – הוּא זֶה שֶׁגּוֹרֵם לִי מֵחָדָשׁ לְהִבָּנוֹת?

וְאוּלַי עַכְשָׁו אֲנִי חוֹוֶה אֶת הַסֵּבֶל בַּנִּסְיוֹנוֹת,

אַךְ בְּקָרוֹב אֶרְאֶה – אֶת הַמַּתָּנוֹת?