נשמע נורא קשה, בת כמה את? אני גם בעברי קפצתי מקומה חמישית לא ידעו אם אצליח לרוץ או לקםוץ והיו לא אופטימיים לגבי זה, הייתי ארבעה חודשים בכסא גלגלים ואחרי חצי שנה פיזיו הצלחתי טיפה לרוץ, ואחרי עוד זמן כבר בכלל לא צלעתי, אל תתיאשי מזה.

בנוגע לדיכאון אל תזניחי, תמצאי מטפל טוב ואם אין לך כסף אז תלכי לאשפוז יום בקהילה.

הי לך יקרה, כואב לקרוא את מה שכתבת, גם אני עברתי תאונה קשה ולא ממש חזרתי למה שהייתי, יחד עם זאת בהתמדה והרבהה עבודה על הגוף ונפש מצליחים להגשים המון ולמתוח את הגוף הרבה מעבר לצפוי - אז קבלי חיבוק גדול ונסי להתמיד ולבצע תרגילים הרבה יותר מאשר שעה פיזיותראפיה בשבוע. מעבר לכך, נשמע שאת מחפשת משמעות בחיים וכיוון - האם יש לך סל שיקום?, במידה ולא נראה לי שמאוד כדאי לעשות ונראה לי שאת בהחלט זכאית. במסגרת זאת תוכלי לקבל סיוע בלימודים של מקצוע, בטיפול, בליווי אנושי בתהליכים שאת עוברת. מה דעתך? 

לילה טוב ,  אני ממש מצטער שעברת את מה שעברת ועדיין עוברת עם הכאב והסבל שנגרם לך , אני מאחל לך את הכי טוב בלי להכיר אותך , באמת מגיע לך להרגיש טוב , אני מתחבר לכל מה שכתבת וכנראה כולנו פה מתחברים בדרך זו או אחרת , מאחל לך להתגבר על הסבל והבדידות . 

אין לי באמת מה להגיד לך. כואב. וחבל. אבל אני לא חושב ששייך להאשים מישהו על דברים כאלה שכל אחד מבין שהיא לא בחירה מתוך רצון. אלא מתוך קושי בלתי נסבלת שללא ספק לא בחרת בו אני בטוח שהיית חפיצה לחיות חיים טובים. אז מה יאשים אותך? על מה? תתחזקי ותרגעי את לא אשמה בכלום. אין כאן סיבה לאשמה. את נשמה טהורה שמתמודדת. והשם אוהב אוך איך שאת לא מתייאשת. ראויה לשבח.

[גם האשמה. הכאב הזה] זה חלק מהמרכיבים של הדרך המיוחדת המצפה לך. חיים טובים ומאושרים בעזרת השם .אני מברך לך מכל הלב.

היי, אני יכול להזדהות עם הרצון לחזור לחיים "רגילים", לפני "התקרית", גם אחרי שנים רבות בטיפול אני לא מצליח להרפות מהחלום הזה, אפילו שאני כבר "בריא". אבל גם אחרי כל הגלגל חרא שעברתי, האם הייתי משנה את זה? אני מי שאני היום בזכות מה שעברתי, לטוב ולרע. 

אני רוצה לנסות להציע לך את הרעיון מהחוויה שעברת עיצבה אותך למי שאת היום, לא רק לרעה (הנכות הפיזית הקשה) אלא גם לטובה. למה אני חושב שאפשר לטעון את זה? כי עובדתית, קמת מחדש, כמו גדולה והמשכת. זה שעדיין קשה לא גורע מהמאמץ האדיר השקעת כדי להגיע עד לפה וחשוב שתראי את זה. זה לא אומר שלא הולך להיות קשה, לא אומר שלא תחזרי לשפת התהום, אבל העבודה שאת עוד כאן היום, אומרת הרבה עלייך ועל הכוחות הפנימיים שלך.