לָמָּה הַפָּרָשָׁה נִקְרֵאת – עַל שֵׁם הַמַּסָּעוֹת?

הֲרֵי רֹב הַזְּמַן הֵם הָיוּ בַּחֲנָיוֹת.

וּמָה הַקֶּשֶׁר לְמַטּוֹת?

וְאֵיךְ כֹּל זֶה קָשׁוּר – לְקַבָּלַת הַחְלָטוֹת?

.

אֶלָּא שֶׁהַחַיִּים הֵם מַסָּע,

וְזוֹ צְרִיכָה לִהְיוֹת הַתְּפִיסָה.

נָכוֹן לִפְעָמִים אָנוּ נֶעֱצָרִים בַּתַּחֲנָה,

אַךְ זוֹהִי רַק הֲכָנָה,

לַשָּׁלָב הַבָּא, לַתַּחֲנָה הַבָּאָה.

וְלֹא תָּמִיד הַדֶּרֶךְ מְהַנָּה,

וּלְעִתִּים – הִיא מַמָּשׁ מְעַנָּה.

אַךְ זוֹהִי תַּחֲנָה זְמַנִּית,

בַּדֶּרֶךְ – לְהִתְפַּתְּחוּת רוּחָנִית.

.

וְלָמָּה הַפָּרָשָׁה נִקְרֵאת מַטּוֹת?

כִּי קַל מֵהַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לִסְטוֹת,

וְצָרִיךְ הָאָדָם לַכִּווּן הַנָּכוֹן – אֶת עַצְמוֹ לְהַטּוֹת.

בְּכֹל יוֹם הוּא צָרִיךְ לְקַבֵּל אֵינְסְפוֹר הַחְלָטוֹת,

הוּא מוּדָע רַק לִמְעַטּוֹת.

וּכְדֵי שֶׁהוּא לֹא יִהְיֶה מָלֵא בֶּחָרָטוֹת,

הוּא צָרִיךְ לִלְמֹד לְהַטּוֹת,

לְהַפְרִיד בֵּין אַשְׁלָיוֹת הַיֵּצֶר – לָאֲמִתּוֹת.

.

וְלִפְעָמִים אָדָם מַגִּיעַ לְתַחֲנָה חֲשׁוּכָה בִּמְיֻחָד,

כִּי יֵשׁ לוֹ שָׁם – תַּפְקִיד מְיֻחָד.

הוּא יוּכַל לַחְזֹר לְשָׁם – עִם מְנוֹרָה,

לַהֲפֹךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ לְאוֹרָהּ.

לְהַרְאוֹת לַאֲחֵרִים – שֶׁזֶּה לֹא כָּזֶה נוֹרָא,

שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְקַדֵּם מִשָּׁם – לַתַּחֲנָה הַבָּאָה.

.

וְאוּלַי אַתָּה מִתְמוֹדֵד עִם מַשְׁבֶּרִים,

בִּגְלַל שֶׁיֵּשׁ בְּךָ כּוֹחוֹת אַדִּירִים?

וְאַחֲרֵי שֶׁתְּחַבֵּר אֶת הַשְּׁבָרִים,

תּוּכַל לַעֲזֹר לְאָחֵרִים,

לְשַׂרְטֵט מַפָּה – שֶׁלֹּא כְּתוּבָה בַּסְּפָרִים,

אֵיךְ מַגִּיעִים בִּשְׁבִילִים לֹא מֻכָּרִים,

לֶיְּעָדִים מוּאָרִים.

.

וְאִם נִסְתַּכֵּל בְּכֹל תַּחֲנָה,

נְגַלֶּה שֶׁבְּכֹל אַחַת – קִבַּלְנוּ מַתָּנָה.

בָּאַחַת נוֹלְדָה לָהּ תּוֹבָנָה,

בַּשְּׁנִיָּה צָמְחָה הָאֱמוּנָה.

בְּכֹל תַּחֲנָה – מַשְׁמָעוּת עֲמֻקָּה טְמוּנָה,

אַךְ כְּדֵי לְהָבִין זֹאת – צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת כֹּל הַתְּמוּנָה.

.

וְאוּלַי זֶה הַמֶּסֶר הָעִקָּרִי בַּפָּרָשָׁה?

שֶׁהַדֶּרֶךְ לֹא סְתָם קָשָׁה.

אֶלָּא יֵשׁ לָנוּ הַרְבֵּה מָה לִלְמֹד – בַּמַּסָּע,

כְּדֵי לִבְחֹר נָכוֹן – אֶת הַכִּווּן אֵלָיו נִסַּע.

אָז בּוֹא נְבָרֵר אֶת הַיַּעַד,

וְאָז נִתְקַדֵּם אֵלָיו – צַעַד אַחַר צַעַד.