גמילה מעישון

כמוניגמילה מעישוןחדשות5 התפתחויות חדשות בתחום העישון והגמילה

5 התפתחויות חדשות בתחום העישון והגמילה

ממגבלות על סיגריות אלקטרוניות, דרך הכנסת התרופות לגמילה לסל התרופות גם ללא סדנה, ועד המאבק בסיגריות אלקטרוניות בבני נוער. לקראת יום ללא עישון ריכזנו את ההתרחשויות המרכזיות בתחום

מאת ד"ר יעל בר-זאב
13/05/19
תגובות 0

אחד מחמישה ישראלים בוגרים מעשן ובעשור האחרון, בניגוד לרוב מדינות המערב, שיעורי העישון בישראל כמעט לא השתנו. הנתונים אומנם עגומים, אך בתקופה האחרונה התרחשו מספר התפתחויות שבעתיד אולי יובילו לירידה משמעותית בשיעור המעשנים. לקראת "היום הבינלאומי ללא עישון" שיצוין ב-31 במאי, אנחנו סוקרים את השינויים המשמעותיים שהתרחשו בשנה האחרונה.

 

1. הגבלות ואיסורים – גם על סיגריות אלקטרוניות

 

אסור לעשן סיגריות אלקטרוניות בכל המקומות הציבוריים שבהם אסור לעשן סיגריה 'רגילה' (צילום: shutterstock)

 

בשנים האחרונות השימוש בסיגריות אלקטרוניות נהיה נפוץ יותר ויותר. התחום עדיין מתפתח מבחינה מדעית והמחקר עדיין בחיתוליו. בשלב זה לא יודעים להגיד בצורה ודאית הרבה מאוד דברים על סיגריות אלקטרוניות והנושא שנוי במחלוקת, אם כי כיום מרבית המומחים מסכימים שסיגריה אלקטרונית פחות מסוכנת לבריאות מסיגריה רגילה. יחד עם זאת הנזקים של שימוש בסיגריות אלקטרוניות קיימים וההנחה בקהילה הרפואית כי הם עדיין אינם ידועים במלואם.

 

עד לאחרונה כמעט ולא הייתה כלל רגולציה בתחום של סיגריות אלקטרוניות בישראל והיינו במצב של סדום ועמורה, כאשר גם ילד יכול היה לקנות סיגריה אלקטרונית ללא כל מגבלה. בינואר 2019 חלה התפתחות גדולה בתחום כאשר עבר בכנסת התיקון לחוק, אשר בשמו החדש נקרא "איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון".

 

החוק נכנס לתוקף בשלושה שלבים, כאשר בשלב הראשון, החל ממארס האחרון, כל ההגבלות והאיסורים על מוצרי טבק חלים על כלל מוצרי העישון - כלומר גם על סיגריה אלקטרונית. בין היתר, כעת אסור לעשן סיגריות אלקטרוניות בכל המקומות הציבוריים שבהם אסור לעשן סיגריה 'רגילה' (כגון במסעדה, בבריכות שחיה, תחנות אוטובוס, אולמות אירועים וכדומה), אסור למכור סיגריות אלקטרוניות לקטינים ואסור לייצר ולשווק סיגריות אלקטרוניות שריכוז הניקוטין בהן עולה על 20 מ"ג למ"ל.

 

האם הרגולציה מספקת? לא. יש עדיין צעדים נוספים שנדרשים, אבל לפחות לראשונה יש הגדרות בחוק ורגולציה בסיסית.

 

2. המאבק נגד סיגריות אלקטרוניות בבני נוער

 

סיגריות אלקטרוניות בטעמים מחזקות את התפיסה שהמוצר בטוח (צילום: shutterstock)

 

אחד החששות העיקריים מסיגריות אלקטרוניות, הוא שהן ישמשו שער כניסה להתמכרות לניקוטין ולעישון סיגריות רגילות. הסיגריות האלקטרוניות נתפסות כמוצר בטוח יותר ויש ילדים ובני נוער שלא היו מנסים סיגריה אך כן ינסו סיגריה אלקטרונית, ועקב כך יתמכרו לניקוטין.

 

הטענה העיקרית נגד החשש הזה, הוא שסביר כי לפחות חלק מהילדים שיעשנו סיגריה אלקטרונית היו מתחילים לעשן סיגריות רגילות גם אם לא היו מתנסים קודם בגרסה האלקטרונית. במחקרים שעוקבים אחרי בני נוער שלא השתמשו בשום מוצר עישון, רואים שאלו שהתחילו להשתמש קודם כל בסיגריות אלקטרוניות נמצאים בסיכון גבוה פי 3.5 לעבור לעשן סיגריות רגילות, גם אחרי שנעשה תיקנון סטטיסטי לגורמים ידועים שמעלים את הסבירות שהם יתחילו לעשן (כמו הימצאות חברים או בני משפחה מעשנים ונטייה ללקיחת סיכון). יתרה מכך, הסיכון הכי גדול (פי 8.5) למעבר מסיגריה אלקטרונית לסיגריה רגילה נמצא אצל בני נוער שלא היו כלל בקבוצת סיכון לפני כן.

 

כמה ילדים ובני נוער מעשנים סיגריות אלקטרוניות? הנתונים מאוד שונים ממקום למקום ותלויים באופן המדידה. לדוגמה, באנגליה נכון להיום לא רואים בעיה, כי שם מודדים את שיעור בני הנוער שמשתמשים קבוע בסיגריה אלקטרונית, ולפי מחקרים מדובר ב-3-1 אחוז. לעומת זאת בארה"ב, שם שואלים את בני הנוער בסקרים "האם התנסית בסיגריות אלקטרוניות?", רואים עלייה בעשרות אחוזים – כמו מגיפה, וכיום מדובר על 40-30 אחוז מבני הנוער.

 

החברות שמייצרות סיגריות אלקטרוניות אומנם טוענות שהן לא משווקות לבני נוער, אך מחקרים מראים שחלק גדול מהשיווק כן מופנה לבני נוער, בין היתר באמצעות גיוס אנשים משפיעים כדי לקדם את המוצרים ברשתות החברתיות. גם בישראל, בתקופה שקדמה לאיסור הפרסום שנקבע בחוק ונכנס לתוקף במארס האחרון, הייתה השתלטות על המרחב - ובכל פינה שלא הלכת ראית פרסומת לסיגריות אלקטרוניות, עם הרבה פרסומות סביב בתי ספר.

 

יש סוגים מסוימים של סיגריות אלקטרוניות שיוצרו בצורה מושכת לצעירים - קטנות ובצורה של מתקן USB, כך שניתן להסתירן בקלות. יש אפילו סרטונים ביוטיוב שמנחים איך אפשר להשתמש בהן בשיעור מבלי להיתפס. משווקים אותן גם בטעמים כמו קרם ברולה, טעמי פירות, ממתקים ודגני בוקר. זה מושך את בני הנוער והצעירים ותורם לתפיסה שהמוצר לא מזיק.

 

אחרי תקופה ארוכה שהרשויות לא עשו דבר בנושא, לאחרונה נראה שהחלה התעוררות בתחום בעולם וגם בישראל. במנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) החלו לאיים שינקטו בצעדים נגד החברות כדי להגן על בני הנוער ואף נכנסו למשרדים של חברות שמשווקות סיגריות אלקטרוניות כדי לבחון אם משווקים לבני נוער ונתנו קנסות. בינואר האחרון דווח בארה"ב כי ה-FDA מאיים שהוא יסיר מהמדפים את כל הסיגריות האלקטרוניות במידה והשימוש בהן בקרב בני נוער ימשיך לעלות. בארה"ב לאחרונה גם החלו לאסור למכור טעמים מסויימים בחנויות, אך עדיין ניתן לרכוש אותם אונליין.

 

בישראל עד לאחרונה לא הייתה שום מגבלה – כפי שצוין לעיל, ילד היה יכול להיכנס לקיוסק ולקנות סיגריה אלקטרונית. מבחינת הרגולציה זה היה כמו ממתק או צעצוע. אבל אז עבר החוק החדש לפיו כל הרגולציה שחלה על סיגריות חלה על סיגריות אלקטרוניות כשהסיבה העיקרית היא למנוע מבני נוער להתחיל להשתמש – ובין היתר אסור למכור לילדים ובני נוער סיגריות אלקטרוניות.

 

3. הכנסת התרופות לגמילה לסל באמצעי ליווי נוספים מעבר לסדנה

 

השילוב של סדנה ותרופות הוא עדיין השיטה היעילה ביותר, אבל כעת נפתחו למבקשים להיגמל אפשרויות נוספות לקבלת התרופות בהנחה של 85 אחוז​ (צילום: shutterstock)

 

הישג מאוד משמעותי מהתקופה האחרונה הוא הכנסת התרופות לגמילה מעישון לסל שירותי הבריאות באמצעי ליווי נוספים מעבר לסדנה לגמילה מעישון. עד שעודכן סל התרופות בינואר האחרון, נדרשה השתתפות בסדנה כדי לקבל סבסוד משמעותי של התרופות לגמילה מעישון צ'מפיקס או זייבן או תחליפי ניקוטין (בהשתתפות עצמית של 15% מעלות התרופה).

 

רוב האנשים שמנסים להפסיק לעשן עושים זאת לבד – למרות שזו השיטה עם אחוזי ההצלחה הנמוכים ביותר. השיטה היעילה ביותר לגמילה מעישון היא שילוב של טיפול תרופתי (שעוזר להתמודדות עם המרכיב הפיזיולוגי בהתמכרות) וייעוץ קוגניטיבי-התנהגותי (שעוזר להתמודד עם המרכיב הפסיכולוגי-התנהגותי) כגון זה הניתן במסגרת סדנה לגמילה מעישון בקופות החולים.

 

למרות שהשילוב של תרופות מרשם וסדנאות לגמילה מעישון כלול בסל הבריאות משנת 2010, מעט מאוד מעשנים ניצלו את זה. הרבה אנשים לא יכלו להשתתף בסדנאות בגלל אילוצים לוגיסטיים כמו חוסר יכולת להתחייב להגיע בשעות קבועות ובגלל סיבות אחרות כמו חוסר נוחות עם שיתוף פתוח בקבוצה.

 

השילוב של סדנה ותרופות הוא עדיין השיטה היעילה ביותר, אבל כעת נפתחו למבקשים להיגמל אפשרויות נוספות לקבלת התרופות בהנחה של 85 אחוז לצד אמצעים נוספים שאינם סדנה.

 

נכון למועד פרסום כתבה זו, קופות החולים עדיין לא סיימו את תהליך פיתוח ופתיחת אמצעים תומכים נוספים לצורך קבלת הסבסוד התרופתי. מומלץ תמיד לפנות לקופה ולרופא המשפחה ולשמוע מהן האפשרויות השונות שאותה קופה מציעה.

 

בכל הקופות מומלץ וניתן עדיין להרשם חינם ללא צורך בהגעה לרופא המשפחה לסדנה קבוצתית לגמילה מעישון. הרישום נעשה דרך הטלפון במוקד הטלפוני של כל קופה (מאוחדת *3833, לאומית *507, כללית *2700, מכבי *3555) ו/או דרך המזכירות במרפאה.

 

בנוסף לסדנאות קבוצתיות לגמילה מעישון, נכון לעכשיו האמצעים הנוספים שאותם מציעות הקופות:

 

בקופות חולים מאוחדת ולאומית ניתן לקבל את כלל התרופות לגמילה מעישון בסבסוד של 85% מעלות הטיפול, בליווי תומך של רופא המשפחה. יש לפנות ישירות לרופא המשפחה לשם כך.

 

במכבי ניתן לקבל הפניה מרופא המשפחה לקו ייעוץ טלפוני בו ניתן לקבל סדרה של מפגשים טלפוניים עם יועץ לגמילה מעישון. בנוסף לכך, מכבי נמצאת כעת בתהליך של הכשרת כלל רופאי המשפחה שלך כך שהם יוכלו ללוות באופן אישי את המטופלים שלהם. כדאי לברר מול הרופא המשפחה שלכם האם עבר את ההכשרה או לא.

 

בשירותי בריאות כללית ניתן לקבל הפניה מרופא המשפחה לקו ייעוץ טלפוני בו ניתן לקבל סדרה של מפגשים טלפוניים עם יועץ לגמילה מעישון. בכללית נבחנות אפשרויות נוספות לתמיכה בגמילה מעישון. 

 

4. השוואת המס על טבק לגלגול

 

עם השוואת המס על טבק לגלגול בבת אחת הייתה עלייה מאוד משמעותית של המחירים ב-150-100 אחוז​ (צילום: shutterstock)

 

מכל השינויים שהתרחשו בישראל, מה שמעשנים רבים מרגישים הכי מהר זה את ההשוואה של המס על טבק לגלגול למס על סיגריות רגילות.

 

בשנים האחרונות המס על סיגריות עלה מאוד, אך המס על טבק לגלגול נותר נמוך יחסית. הנתונים בארץ מראים כי בגלל שהמס על סיגריות עלה בצורה משמעותית אנשים פשוט בחרו לעבור לטבק בגלגול.

 

בפברואר 2019 חתם שר האוצר משה כחלון על הצו שמשווה את המס שחל על טבק לגלגול למס החל על סיגריות, זאת לאחר ששופטי בג"ץ הורו לו להשוות באופן מידי את המס על טבק לגלגול למס המוטל על סיגריות רגילות. בבת אחת הייתה עלייה מאוד משמעותית של המחירים ב-150-100 אחוז.

 

איך זה השפיע על שיעור המעשנים? עדיין אין לנו נתונים, אבל מהניסיון במקומות אחרים בעולם עולה כי צעד כזה מוביל לעלייה בפונים לגמילה ולירידה בכמות הסיגריות שמעשנים. גם משיחות עם אנשים שמעבירים סדנאות מגמילה מעישון, עולה שהם מרגישים שיש הרבה יתר אנשים שפונים לגמילה מעישון עקב המחיר. בינתיים אלה רשמים, לא נתונים מבוססים, אך כאלו המצביעים על מגמה מבורכת.

 

5. הסרה מהמרחב הציבורי

 

שהארון השקוף עם כל הסיגריות שמאחורי הקופאית יעלם​ (צילום: shutterstock)

 

שינוי נוסף שהחל להתרחש הוא הסרה של הסיגריות מהמרחב הציבורי. זה מתחיל באיסור פרסום ושיווק שהוגדר בחוק "איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון" שלא מאפשר פרסום סיגריות כמעט בכלל. בשלב השני של החוק שנכנס לתוקף ביולי 2019 אפילו יאסר ייצור ושיווק של צעצועים או ממתקים בצורה של סיגריה.

 

בינואר 2020 יכנס השלב השלישי של החוק לפיו אסור יהיה להציג מוצרי עישון בחנויות, כך שהארון השקוף עם כל הסיגריות שמאחורי הקופאית יעלם. גם הסיגריות הרגילות וגם הסיגריות האלקטרוניות יהיו מכוסות.

 

צעד זה חשוב למניעת עישון בבני נוער. לבן נוער שאינו מעשן ולא יראה את המוצרים השונים הסיגריות יהיו פחות מושכות וגם יהיה לו מסובך יותר לקנותן.

 

ידוע ממחקרים שצעד כזה גם עוזר לאנשים שכבר נגמלו, מאחר שכאשר הסיגריות מול עיניהם במצבים מסוימים זה עשוי למשוך אותם לחזור לעשן.

 

בינואר 2020 יכנס לתוקף גם השלב השלישי של החוק לפיו מוצרי סיגריה אלקטרונית ומוצרי טבק יהיו מחויבים בחפיסות אחידות עם "הצבע המכוער ביותר בעולם" שיהפוך אותם לפחות אטרקטיביים.

 

הצבע המכוער בעולם 

 

חברות הטבק משקיעות המון בחפיסה עצמה ולכל אות ולכל צבע יש משמעות. חפיסות אחידות מנטרלות את היכולת שלהן לבצע שיווק באמצעות האריזה. אנחנו יודעים מהעולם שחפיסות אחידות עוזרת להורדת שיעור המעשנים.

 

הכוח המניע: אחדות ופעולה משותפת

 

השינוי לטובה במאבק בעישון שמורגש בישראל בזמן האחרון, התבטא בין היתר בהעברת חוק "איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון" והשוואת המס על טבק לגלגול, שינוי זה קרה בזכות משולש ייחודי שכלל:

 

1. מחויבות פוליטית מחברי כנסת המייצגים מפלגות שונות על הקשת הפוליטית. בראש ובראשונה חברי הכנסת לשעבר יהודה גליק (ליכוד), איתן כבל (המחנה הציוני) ואייל בן ראובן (המחנה הציוני). חברי כנסת נוספים שתמכו ועזרו בקידום החוק כללו את תמר זנדברג (מר"צ), דב חנין (הרשימה המשותפת), יעל גרמן (יש עתיד), מיכל כהן פארן (המחנה הציוני), עבד אלחכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) ושולי מועלם (הבית היהודי).

 

2. יצירת קואליציה רחבה של הרבה מאוד ארגוני חברה אזרחית, לרבות המיזם למיגור העישון, העמותה לדמוקרטיה מתקדמת (ששמה למטרה להעלות למודעות את ההשפעה של לוביסטים של חברות הטבק), האגודה למלחמה בסרטן, עמותת מדעת שמנגישה מידע על בריאות לציבור הרחב, ההסתדרות הרפואית בישראל כולל איגוד רופאי בריאות הציבור, והחברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, המועצה הישראלית למניעת עישון, עמותת אוויר נקי, קופות החולים השונות ואנשי אקדמיה.

 

3. סיקור עיתונאי מצוין, מקיף ומתמשך שדאג להשאיר את הנושא בשיח הציבורי והעלה לדיון שאלות נוקבות. העיתונאים המובילים שיצרו את השיח הם רוני לינדר (The Marker), חיים ריבלין (חברת החדשות), מיטל יסעור (ישראל היום), וג'ודי סגל איצקוביץ (Breaking Israel News Health and Science).

 

הפעילות המשותפת של כלל הגורמים הללו אפשרה מצב ייחודי בו ניתן היה לקדם בצורה משמעותית את המאבק בעישון ובטבק במדינת ישראל. אני צופה כי בדו"ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2020 נראה ירידה משמעותית בשיעורי העישון בישראל.

 

 

ד"ר יעל בר-זאב היא רופאה מומחית בבריאות הציבור, יועצת לגמילה מעישון. מנהלת קהילת גמילה מעישון באתר כמוני

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: