חוט שדרה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
אימון נפגעי חוט שדרה בסמוך לפגיעה מונע תהליכים ניווניים
מאמר סקירה מצא כי נפגעי חוט שדרה שמתחילים באימונים סדירים בסמוך לפגיעה, בייחוד באמצעות גירוי חשמלי, מצליחים לעכב ניוון שרירים ונזקים לעצמות
נפגעי חוט שדרה סובלים לרוב מתהליכים ניווניים שכרוכים בנכות נרחבת, ובמרכזם ניוון שרירים ואובדן רקמות עצם. חוקרים רבים עמלים בשנים האחרונות בחיפוש אחר טיפולים שיקומיים לנפגעי חוט שדרה שביכולתם לעכב את התהליך הניווני. מאמר סקירה חדש מאוסטרליה מצא כי לאימון סדיר שמבוצע בסמוך לפגיעה היכולת לתרום משמעותית לעיכוב התהליך הניווני ומניעת הידרדרות מצבו התפקודי של הנפגע.
במסגרת המאמר נבחנו ממצאים מתוך 11 מחקרים קטנים בהשתתפות 3 עד 20 נבדקים, שפורסמו עד שנת 2014 וכללו התערבויות של אימון גופני סדיר שהחלו מיד בסמוך לפגיעה ונמשכו שלושה חודשים בקרב אנשים שעברו פגיעה טראומטית בחוט השדרה, לרבות לאחר תאונות דרכים ונפילות.
החוקרים מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה בדקו את השפעת ההתערבות על אובדן רקמות שריר ועצם בקרב נפגעים שנותרו משותקים בכפיים, בהשוואה לטיפול הסטנדרטי המקובל בפגיעות עמוד שדרה הכולל לרוב טיפולים שיקומיים כגון פיזיותרפיה וריפוי בעיסוק רק לאחר טיפול שמרני בתרופות, ניתוח או מנוחה.
הסקירה כללה 5 מחקרים אקראיים מבוקרים הכוללים קבוצת ביקורת, ארבעה מחקרי מעקב ושני מחקרים שכללו קבוצת ביקורת ובוצעו ללא רנדומיזציה. בין סוגי האימונים שנבחנו במחקרים: גירוי חשמלי באמצעות צרורות זעירים של חשמל שביכולתם לעורר שרירים משותקים (Functional Electrical Stimulation ובקיצור FES), אימונים לתמיכת משקל הגוף על גבי הליכון, אופניים ארגומטריים – שהם אופניים נייחים שבהם מדוושים במקום, אימונים בתנועות מסוג Dorsiflexion שבהם מורמות אצבעות כף הרגל להקטנת הזווית בינן לבין הרגל עצמה ותרגילי גמישות בשרירי הירך האחוריים (hamstrings). המועד בו החלו האימונים הסדירים במסגרת המחקרים שנכללו בסקירה נע בין שבועיים בלבד לאחר הפגיעה בחוט השדרה ועד למעלה משלושה חודשים, והאימונים נמשכו בין שלושה חודשים לחצי שנה.
הסקירה העלתה כי קיימת עדות לתועלת מתונה בהתחלת אימונים מיד בסמוך לפגיעה בחוט השדרה, כחלק ממאמצי השיקום של הנפגע, בייחוד במניעה או צמצום תהליכי אובדן רקמות שריר. שניים המחקרים זיהו תועלת באימון על הליכון, וחמישה מחקרים זיהו תועלת באימוני גירוי חשמלי (FES).
עם זאת, החוקרים מסייגים כי ההשפעה החיובית שאובחנה הייתה קשורה בעיקר לשרירים, ואילו השפעת פעילות גופנית מוקדמת על העצמות מוגבלת, ותלויה בתכונות של צפיפות העצם של הנפגע. ממצאי המחקר פורסמו בגיליון ספטמבר 2015 של כתב העת Spinal Cord.
ירידה במסת שריר ועצם
חולים עם פגיעות בחוט השדרה מפתחים במקרים רבים אובדן רקמות עצם וניוון שרירים (muscle atrophy), אשר עלול להוביל לירידה בקצב המטבולי ולעלייה בסיכון למחלות מטבוליות שונות. על פי עבודות שחקרו את הנושא, שישה שבועות לאחר פגיעה בחוט השדרה כבר ניתן לאבחן אובדן של 18% עד 46% ברוחב השרירים בגוף (muscle cross sectional) וכעבור חצי שנה ניכרת ירידה של 12% עד 24% במסת שרירי הסוליה והסובך שבחלקן האחורי של השוקיים ברגליים. כמו כן מדווח עד חצי שנה מהפגיעה על אובדן של 14% עד 16% בשרירי הירך השונים. מחקרים נוספים מעידים על אובדן רקמות עצם בעקבות פגיעות בחוט השדרה. כך, למשל, נמצא כי בחלוף שנתיים מפגיעה בחוט השדרה מאבדת הרקמה הספוגית בעצמות 0.4% עד 80% מצפיפותה, ואילו השכבה החיצונית של העצם (הקרויה 'עצם קורטיקאלית') שאמורה להוסיף 1.7% לצפיפותה במשך שנתיים, מאבדת 32.7% לאחר פגיעה בחוט השדרה.
נפגעי חוט שדרה עם נטייה מוקדמת לצפיפות עצם נמוכה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד לאוסטיאופורוזיס ולשברים בעקבות פעולות שגרתיות שונות, למשל במעבר ממיטה לכיסא או בעת הפיכתם במיטה. מחקרים בעבר כבר מצאו כי לטיפול בגירוי חשמלי יש תועלת בהעלאת מסת שריר ומניעת ניוון שרירים, אן כי מחקרים באשר להשפעת הטיפול על העצמות עדיין אינם חד משמעיים, והמחלוקת בנושא גם לא באה לפתרון בסקירה הנוכחית.
מחקרים בעבר כבר הוכיחו את יעילותן של התערבויות הקשורות לפעילות גופנית בקרב נפגעי שדרה, אם כי ייחודו של המחקר הנוכחי בהתערבות מוקדמת ובהוכחת יעילותה כנגד תהליכים ספציפיים של ניוון שרירים ועצמות. מחקר קודם משנת 2009 מצא כי גם פעילות גופנית יעילה כנגד סיבוכים בעקבות פגיעות בחוט השדרה, אם כי החוקרים מציינים שכאב ועייפות הנלווים אף הם לפגיעה בחוט השדרה עשויים להוות חסם בפני פעילות גופנית סדירה. ככלל, הוכח כי אורח חיים נטול פעילות גופנית נחשב להרסני עבור נפגעי חוט שדרה.