אנשים רבים נוטים ליטול אנטיביוטיקה במקרה של חום המלווה בתסמיני זיהום בדרכי הנשימה העליונות, לרבות במקרים של זיהומים פשוטים, וזאת למרות שבמקרים רבים המחלה ויראלית ואנטיביוטיקה לא תועיל לקידום ההחלמה.

בשנים האחרונות הושם דגש על השימוש העודף באנטיביוטיקה שהוביל להתפתחותם של חיידקים קשים עמידים לאנטיביוטיקה שעלולים לגרום לזיהומים חריפים ואף להיות קטלניים במיוחד.

מתברר כי ליד קלה בשימוש באנטיביוטיקה יש גם מחיר נוסף: התרופה בשימוש ממושך עלולה להוביל להתפתחות פגיעה כלייתית ולהצטברות של אבנים בכליות.

חלק גדול מהתרופות האנטיביוטיות שעלולות לפגוע בכליות הן כאלו הניתנות בבית החולים תוך אשפוז בעירוי דרך הווריד, אולם גם אנטיביוטיקה פשוטות ונפוצה בשימוש דרך הפה – כמו מוקסיפן, זינאט וצפורל – עשויה להעלות את הסיכון לאבנים בכליות. עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי הסיכון לאבנים בכליות כתוצאה מאנטיביוטיקה פשוטה שניתנת בקהילה גבוה בעיקר בקרב ילדים בגיל צעיר ובייחוד בסמוך לנטילת התרופה.

סיכון מוגבר אצל ילדים

המקור למחקר בדיווחים בארה"ב על עלייה בשלושים השנים האחרונות בהיקף של כ-70% בשיעור הסובלים מאבנים בכליות – בעיקר בקרב ילדים, מתבגרים ונשים צעירות – עלייה שעשויה להיות מוסברת בין השאר על ידי צריכת אנטיביוטיקה אשר בשנים האחרונות – לצד העלייה במודעות לעמידות לאנטיביוטיקה – נותרה גבוהה בעיקר בקרב ילדים, יותר מאשר אצל מבוגרים.

החוקרים מבית החולים לילדים בפילדלפיה, אוניברסיטת פנסילבניה והמרכז הרפואי לנגון של אוניברסיטת ניו יורק בחנו את השפעתן של 12 קבוצות אנטיביוטיקה על אבנים בכליות מתוך מאגר של מטופלים בבריטניה שנוהל בין השנים 1994 ל-2015, ומנה 13 מיליון ילדים ומבוגרים שהטיפול בהם ניתן ב-641 מרפאות ומתקנים רפואיים. מכלל הנבדקים 25,981 פיתחו אבנים בכליות, ואלו הושוו ל-259,797 ששימשו כקבוצת ביקורת עם פילוח דומה של מין, גיל ומוסד רפואי.

הניתוח העלה כי חמש קבוצות של אנטיביוטיקה מעלות באופן מובהק את הסיכון לפתח אבנים בכליות במשך שלושה חודשים עד שנה לאחר נטילתן: הסיכון לאבנים בכליות היה גבוה פי 2.33 לאלו שנטלו אנטיביוטיקה מקבוצת סולפונמידים (סולפה), גבוה ב-88% בקרב מטופלים באנטיביוטיקה מקבוצת הצפלוספורינים, גבוה ב-70% לאלו שנטלו אנטיביוטיקה מקבוצת ניטרופורנטואין ומטאמינים, גבוה ב-67% לאלו שנטלו אנטיביוטיקה מקבוצת פלואורוקווינולונים, וגבוה ב-27% בקרב המטופלים באנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין לנגזרותיה.

הסיכון היה גבוה בעיקר בקרב נבדקים צעירים, ובייחוד 6-3 חודשים לאחר נטילת התרופה, פרט לאנטיביוטיקה מקבוצת פניצילין שנטילתה העלתה את הסיכון לאבנים בכליות באופן יציב למשך 5-3 שנים לאחר הנטילה.

החוקרים מסכמים כי "אנטיביוטיקה שניתנת דרך הפה קשורה בסיכון מוגבר לאבנים בכליות, בעיקר בסמוך לנטילה ובגיל צעיר. לממצאים השלכות על בריאות הציבור והם מסבירים את העלייה בשכיחות אבנים בכליות, בעיקר בקרב ילדים".

ממצאי המחקר מדווחים בגיליון מאי 2018 בכתב העת JASN של החברה האמריקאית לנפרולוגיה.

סכנות האנטיביוטיקה

בשנים האחרונות גוברים הדיווחים על עלייה בשכיחות אבנים בכליות במדינות המערב. בפברואר 2018 דווח בכתב העת Mayo Clinic Proceedings כי על סמך נתוני מחקר מעקב שנעשה באחד המחוזות במדינת מינסוטה בארה"ב, בין השנים 1984 ל-2012 חל זינוק בשיעור האנשים שמאובחנים עם אבנים בכליות בהיקף של פי 2.06 בקרב גברים ופי 4.25 בקרב נשים. העלייה נצפתה בעיקר באבנים בכליות שמאובחנים במקרה בבדיקות רפואיות ושאינם מלווים בתסמינים ייחודיים. גם בישראל, באפריל 2018 דווח בכתב העת Journal of Urology מחקר ממרכז שניידר לרפואת ילדים שהעלה כי משנת 1995 עד 2016 עלה בארץ שיעור הסובלים מאבנים בכליות מקרב המתגייסים לצה"ל בגיל 17 – עלייה עקבית בשיעור ממוצע של 6% לשנה. העלייה אפיינה בעיקר גברים, וכן הסיכון לאבנים בכליות היה גבוה ב-70% יותר בקרב מתבגרים עם השמנת יתר (מדד השמנה BMI גבוה מ-30 יחידות) בהשוואה למתבגרים במשקל תקין.

אנטיביוטיקה היא רק אחד מגורמי הסיכון שנקשרו בשנים האחרונות לאבנים בכליות, וזאת לצד גורמים נוספים, ובהם משככי כאבים ממשפחת NSAIDs, חומרי ניגוד מבוססי יוד שמשמשים לצורך בדיקות הדמיה, חוקנים ומשלשלים.

הממצאים משיקים לדיווחים נוספים בעת האחרונה על קשר בין שינויים בהרכב החיידקים במעי ובדרכי השתן – המיקרוביום –  לבין סיכון מוגבר לאבנים בכליות – מה שעשוי להסביר מדוע אנטיביוטיקה שמשפיעה משמעותית על הרכב המיקרוביום מעלה את הסיכון לתופעה.

אבנים בכליות אינם הסכנה היחידה של אנטיביוטיקה. בשנים האחרונות שמות רשויות בריאות במערב דגש על הסכנה להתפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, על רקע השימוש הנפוץ בתרופות אלו. דו"ח של משרד הבריאות מעריך כי מדי שנה מתים 1,500 ישראלים מזיהומים בחיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה.

מעבר לכך, מחקר משנת 2011 העלה כי אנטיביוטיקה עלולה להרוג חיידקים טובים בגוף שנלחמים בהשמנה – וכך נטילת אנטיביוטיקה עשויה להעלות את הסיכון לצבור משקל עודף. בספטמבר 2012 דיווחו חוקרים אמריקאים כי שימוש באנטיביוטיקה במיוחד בתקופת הילדות המוקדמת מעלה את הסיכון להתפתחות קרוהן וקוליטיס בקרב ילדים.

מחקר משותף של צוות מארה"ב וישראל מצא במארס 2015 כי שימוש באנטיביוטיקה מעלה את הסיכון לסוכרת סוג 2. בנובמבר 2015 דיווחו חוקרים ישראלים כי שימוש באנטיביוטיקה קשור בעלייה בסיכון לדיכאון וחרדה. וקיימים דיווחים שונים גם על קשר בין שימוש באנטיביוטיקה מסוגים שונים לבין סיכון לתמותה ממחלות לב.

JASN: Journal of the American Society of Nephrology, doi: 10.1681/ASN.2017111213