מחלת הטרשת הנפוצה קשה לאבחון, במיוחד בשלביה המוקדמים. שיטה חדשה תעזור בעתיד לרופאים לאבחן את המטופלים מוקדם יותר, לעקוב אחר התפתחות המחלה ולהעריך ביתר דיוק את יעילות הטיפול התרופתי. 

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית, בה המערכת החיסונית של הגוף תוקפת את מעטפת המיאלין במוח וחוט השדרה. מעטפת המיאלין היא שכבה המבודדת ומגנה על תאי העצב, המאפשרת את מעבר המסרים החשמליים בגופנו.

לפי הפרסום בכתב העת המדעי Annals of Neurology, החוקרים פיתחו מולקולה הנקשרת אל המיאלין, שניתן לראותה באמצעות סריקת PET (טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים). כך, המולקולה שנקראת MeDAS, מאפשרת לראשונה מבט מלא על שלמות המיאלין, ללא התערבות פולשנית.

כיום מחלת הטרשת הנפוצה מאובחנת, בין היתר, באמצעות בדיקה נוירולוגית וסריקת MRI החושפת נגעים במוח וחוט השדרה. אבל, הנגעים הנראים בסריקת ה-MRI אינם ספציפיים לפגיעות במיאלין ולא תמיד נמצא קשר בין נפח הנגעים ומיקומם לבין חומרת המחלה והסימפטומים.

המחקר החדש עונה על הצורך בהדמיה מתקדמת יותר, הממוקדת במיאלין - כזו המאפשרת תמונת מצב ברורה ומדויקת.

מולקולת ה-MeDAS מוזרקת לגוף דרך הווריד והיא מתוכנתת לחפש ולהיקשר רק למיאלין במערכת העצבים המרכזית (האזורים שנפגעים במחלת הטרשת הנפוצה). בזכות המולקולה, באמצעות סריקת ה-PET ניתן לזהות את מיקום, מבנה וצפיפות המיאלין, באיכות ומהימנות גבוהה מזו שמאפשרת סריקת ה-MRI.

יישום השיטה יאפשר אבחון מוקדם יותר, מכיוון שתמונה איכותית ומדויקת של הפגיעה במיאלין עשויה להחליף את הצורך בבדיקות נוספות, במעקב לאורך שנים וציפייה להתקף נוסף, שיאושש את האבחנה של טרשת נפוצה וישלול את ההסברים האלטרנטיביים להופעת הנגעים.

בנוסף, הדמיה עתידית זו תאפשר הערכה מהימנה יותר של יעילות הטיפול התרופתי וכנראה תציג סימנים מדויקים שלא נראו עד כה, אשר יאפשרו לנבא את התקדמות המחלה.

צוות המחקר הצליח להוכיח את יעילות השיטה בניסויים שנערכו בבעלי-חיים ועכשיו מתקדם לניסויים בבני אדם.

Annals of Neurology