מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותבעיות שינה קשורות לסיכון מוגבר לפיברומיאלגיה

בעיות שינה קשורות לסיכון מוגבר לפיברומיאלגיה

לנשים עם בעיות שינה סיכון מוגבר לפיברומיאלגיה. ככל שהפרעת השינה חמורה יותר - הסיכון עולה


הסיכון של נשים עם הפרעות שינה לפתח פיברומיאלגיה גבוה פי 3 וחצי (צילום: Shutterstock)
הסיכון של נשים עם הפרעות שינה לפתח פיברומיאלגיה גבוה פי 3 וחצי (צילום: Shutterstock)

 

חוקרים חשפו קשר בין בעיות שינה וסיכון מוגבר פי יותר מ- 3 לפיברומיאלגיה בנשים. הסיכון עלה ככל שבעיות השינה הופיעו בשכיחות גבוהה יותר. הקשר בין בעיות שינה לפיברומיאלגיה חזק במיוחד בקרב נשים בגיל העמידה או מבוגרות יותר.

 

פיברומיאלגיה היא תסמונת כרונית הכרוכה בכאב מפושט בשרירים, במפרקים ובשלד ובתשישות. ההערכות הן ששכיחות התסמונת היא 2% עד 5% באוכלוסיה המבוגרת, כאשר כ-90% מהסובלים מהתסמונת הן נשים. התסמינים לרוב מתחילים להופיע בגיל העמידה.

 

נדודי שינה כרוניים (אינסומניה), התעוררות בלילה ותשישות הם סימפטומים נפוצים של פיברומיאלגיה. עם זאת, לא ברור עם שינה לקויה תורמת להתפתחות התסמונת.

 

במחקר החדש שפורסם בכתב העת Arthritis & Rheumatism חוקרים מהאוניברסיטה הנורווגית למדע וטכנולוגיה בחנו את ההשפעה של בעיות שינה על הסיכון לפיברומיאלגיה בנשים. המחקר נערך בקרב 12,350 נשים בנות 20 ומעלה שענו על שאלונים ועברו בדיקות. בתחילת המחקר אף אחת מהנשים לא סבלה מכאבי שריר-שלד או בעיות תנועה. המעקב נמשך עשר שנים, במהלכן 324 נשים פיתחו פיברומיאלגיה (שכיחות של כ- 3%).

 

החוקרים מצאו כי קיים קשר חזק בין הפרעות בשינה והסיכון לפיברומיאלגיה בנשים. הקשר הוא קשר של מינון-תגובה, משמע שככל שהפרעות השינה מופיעות בשכיחות גבוהה יותר, כך הסיכון לפתח את התסמונת בעשור הקרוב גדל.

 

מהנתונים עלה כי הסיכון של נשים שדיווחו על הפרעות שינה "לעיתים קרובות" או "תמיד" לפתח פיברומיאלגיה היה גבוה פי 3 וחצי מאשר בנשים ללא בעיות שינה. הקשר היה חזק יותר בנשים מבוגרות יותר: הסיכון היה גבוה פי 5 וחצי בנשים מעל גיל 45 לעומת פי כמעט 3 בקרב בנות 20 עד 44.

 

לדברי החוקרים, נדרשים מחקרים נוספים כדי לחקור אם זיהוי מוקדם וטיפול בבעיות שינה יפחיתו את הסיכון לפיברומיאלגיה בנשים.

 

 

לכמה שעות שינה אתם זקוקים?

 

Arthritis & Rheumatism, 2011; DOI:10.1002/art.33346