MCD) Minimal Changes Disease) היא מחלה גלומרולרית (מחלה הקשורה לגלומרולים - פקעיות הכליה) הגורמת לתסמונת נפרוטית. MCD, או בתרגום לעברית "מחלה עם שינויים מינימאליים", נקראת כך בשל השינויים המינימאליים הנמצאים בגלומרולים בביופסית כליה.

כאשר ה-MCD משני לסיבה אחרת כמו תרופה או מחלה ממאירה, יש לטפל בסיבה שגרמה לו, כגון – הפסקת תרופה שהובילה לכך, טיפול בממאירות המטולוגית וכדומה.

מתחילים בסטרואידים 

הטיפול ב-MCD מבוסס על מתן סטרואידים. טיפול בסטרואידים מוביל להשריית הפוגה של המחלה כמעט בכל החולים, ובמיוחד בילדים. מתחילים טיפול בפרדניזון במינון גבוה - בדרך כלל 1 מ"ג לק"ג משקל גוף. ממשיכים במינון זה עד להשריית הפוגה.

התגובה לטיפול מהירה מאוד בדרך כלל, ופעמים רבות כעבור שבוע-שבועיים של טיפול נצפית ירידה משמעותית ואף העלמות של הפרשת החלבון בשתן, נסיגה של הבצקות וירידת משקל הגוף חזרה לבסיס. 75% מגיבים תוך שבועיים, 80-85% מגיבים תוך 4 שבועות טיפול ומעל 90% מהחולים מגיבים תוך 8 שבועות. במבוגרים התגובה יכולה להיות רק אחרי 12 שבועות של טיפול.

לאחר השריית הפוגה, המתבטאת בהעלמות הפרשת החלבון בשתן, העלמות הבצקות, תיקון האלבומין והכולסטרול בדם, מורידים בהדרגה את מינון הפרדניזון עד כדי הפסקתו כעבור שלושה עד ארבעה חודשים.

במהלך הטיפול יש צורך לעקוב אחר כמות החלבון בשתן. גם לאחר השריית הפוגה של המחלה, יש לעקוב אחר הפרשת החלבון בשתן. הופעה מחודשת של חלבון בשתן במשך 3 ימים רצופים, מעידה על החרפה מחודשת של המחלה, ומצריכה הערכה וטיפול מוקדמים.

כאשר יש החרפה חוזרת של המחלה, מטפלים במחזור נוסף של פרדניזון. בדרך כלל מסתפקים במחזור טיפולי קצר יותר של כ-6-8 שבועות. כאשר יש החרפות חוזרות ותכופות (מעל 2-3 החרפות במשך 6-9 חודשים), יש לשקול מתן טיפול בתרופות קו-שני, על מנת לצמצם הצורך בסטרואידים ולנסות ולמנוע החרפות נוספות.

תרופות קו שני ושלישי 

קיימות מספר תרופות המקובלות כטיפול קו שני. אחת התרופות היא ציקלוספורין, הניתנת בכדורים דרך הפה לתקופה של כשנה-שנה וחצי. תרופה נוספת היא ציקלופוספמיד (ציטוקסן) הניתנת גם בכדורים, אולם לתקופה קצרה יותר של כ-3 חודשים.

קיימים היום דיווחים בספרות על נסיונות טיפול בתרופות קו-שלישי למחלה עמידה לטיפול. תרופות לדוגמה הן טקרולימוס (תרופה מאותה המשפחה של ציקלוספורין) וסלספט. אולם אין עדיין הוכחה כי תרופות אלו יעילות יותר מהטיפולים המקובלים. מתן תרופות אלו נשקל רק במקרים שאינם מגיבים לאף טיפול אחר.