היי ידידי היקרים, היה לי קשה מאוד לקרוא את התגובות השיפוטיות של הפורום, בעיקר שאתם באתם בדיוק מאותו מקום שאני הייתי, כל אחד מהחושך שלו. הרי הסיבה שהגעתם והחלטתם לעשות ניתוח הגיע מהרצון לעשות שינוי, כי המקום שהייתם בו לא היה לכם טוב נקודה. פתחתי את הלב בגילוי לב, לא מובן מאליו בכלל, הכתבה לא הייתה בכלל ולא דיברה על הכישלונות, אבל גם כישלון חוויתי. לפני שלוש שנים ב 2009 כשעשיתי שרוול, בשבוע השלישי הירידה שלי נעצרה ופסקה, כמו שאומרים לרבים, זה זמני, הגוף בטראומה, עוד מעט אבל לא זה לא בא ולא הגיע, נתקעתי. ולא כמו שאמרתם אני כן, עשיתי ספורט, הלכתי לפסיכולוגית, וכן שמרתי והקפדתי על תזונה לפי הספר. מה שלא ידעתם שהשיא שלי היה בשנת 2006, שקלתי 130 קילו, וירדתי בזכות עצמי, בזכות אכילה נכונה וספורט 40 קילו כמעת. הגעתי למשקל 85. עם הזמן היה קשה לשמר ולשמור, למרות שהצלחתי כמה שנים טובות, עליתי 15 קילו, שהחזירו אותי ל100. שם בחרתי לפנות לשרוול, מה לעשות לא הצליח, חילוף חומרים, תירוצים אחרים איך הגידרו את זה (יש 5% אחוז של נכשלים את בינהם) מי שהגדיר את זה היה מבצע הניתוח. אבל אתם הייתם קלים מידי כדי לשפוט אותי, למען האמת התאכזבתי מאוד שלא קיבלתי חיבוק דווקא מכם. מדינה שלמה חיבקה אותי באהבה גדולה, פירגונים ללא הפסק עד היום, אבל אתם התאכזבתם כשלא הבנתם בכלל מה מטרת הכתבה ועל מה היא מדברת. היום בחרתי לעשות את מעקף הקיבה, מתוך שלמות גדולה, דרך אגב ההחלמה מדהימה, בכלל לא זהה לשרוול, החלמתי במהירות הבזק, הכאבים חלפו מהר, וחזרתי להיות כאילו לא עברתי ניתוח ואני רק מחר סוגרת שבועיים. אני עובדת לפי הספר, הייתי אצל דיאטנית מדהימה באופן פרטי, חיה שוויגר המתמחה במנותחים מכל הסוגים. ביום ראשון הקרוב, אתחיל אימונים אישיים הפעם אני מקווה שאחרי שניטרלו לי את הקיבה אצליח לעשות זאת בגדול. לכל החכמים כן אני יודעת, הכל תלוי בי, הניתוח היה רק דחיפה וסיוע המסע הוא שלי. אני יוצאת לדרך חדשה ומקווה שהפעם אצליח. אם מישהו רוצה להגיב הוא מוזמן לעשות זאת באהבה לטוב ולרע. פייסבוק: orit eliya levy