מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותהתרופה למיגרנות תועיל? תלוי בציפיות שלכם

התרופה למיגרנות תועיל? תלוי בציפיות שלכם

מחקר מצא כי ציפיות חיוביות אחראיות ל-50% מההקלה בכאב שנוצרת עקב נטילת טיפול למיגרנות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

הוכחה נוספת לכוחה של המחשבה על הגוף: מחקר מראה כי מה שנאמר לכם על ידי הרופא כשהוא רושם לכם תרופה יכול להשפיע על האופן בו גופכם יגיב לטיפול. המחקר שנערך באנשים הסובלים ממיגרנות גם כימת לראשונה כמה הקלה בכאב נובעת מההשפעה של התרופה עצמה וכמה ממנה נובעת מאפקט הפלצבו.

 

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד והמרכז הרפואי בית ישראל בבוסטון השוו את ההשפעות של תרופה נפוצה לטיפול במיגרנות (המכילה את החומר הפעיל rizatriptan) לפלצבו (טיפול דמה) ב-66 אנשים שסובלים ממיגרנות בשבעה התקפי מיגרנות נפרדים – סך הכל יותר מ-450 התקפי מיגרנה.

 

בהתקף המיגרנה הראשון, הנחקרים לא קיבלו טיפול ורק התבקשו לתעד את כאב הראש ותסמיני המיגרנה האחרים במשך 30 דקות לאחר הופעת הכאב וגם 2.5 שעות לאחר הופעתו. לאחר מכן כל מטופל קיבל 6 מעטפות שהכילו גלולות שיש ליטול אותן בכל אחד מששת התקפי המיגרנה הבאים. הם גם תיעדו את תסמיניהם בהתקפי המיגרנה הבאים, כפי שעשו בהתקף הראשון.

 

מתוך ששת הטיפולים, שני טיפולים לוו בציפיות חיוביות (על המעטפות נכתב שם התרופה), שני טיפולים לוו בציפיות שליליות (על המעטפות נכתב "פלצבו") ושני טיפולים לוו בציפיות ניטרליות (על המעטפות נכתב "התרופה או פלצבו"). בכל אחד משלושת המצבים הללו אחת משתי המעטפות הכילה את התרופה האמיתית והשנייה הכילה פלצבו – למרות מה שהיה כתוב עליהן.

 

התוצאות שפורסמו בכתב העת Science Translational Medicine הראו כי מתן גלולות בליווי מידע חיובי שיפר את יעילות הטיפול באופן עקבי – בין אם מדובר בתרופה פעילה למיגרנות או פלצבו. 

 

בנוסף, החוקרים הופתעו לגלות כי המטופלים דיווחו על הקלה בכאב גם כאשר הם ידעו שהם מקבלים פלצבו, בהשוואה לאי קבלת טיפול בכלל.

 

הממצא המעניין ביותר שעלה מהמחקר, הוא שבשני המצבים - כאשר התרופה האמיתית הוצגה כפלצבו וכאשר הפלצבו הוצג כתרופה אמיתית, המטופלים דיווחו על הפחתות דומות בכאב. 

 

החוקרים מסבירים שכאשר המטופלים קיבלו את התרופה האמיתית שהוצגה כפלצבו, הם בעצם טופלו בתרופה – אך ללא ציפיות חיוביות. כך הם ניסו לבודד ההשפעה של התרופה עצמה מאפקט הפלצבו. לעומת זאת, כאשר המטופלים קיבלו פלצבו שהוצג כתרופה אמיתית, זה היה ניסיון של החוקרים לבודד את השפעות אפקט הפלצבו.

 

החוקרים מצאו כי תחת כל אחד מהמסרים - חיובי, שלילי או ניטרלי - אפקט הפלצבו היה אחראי ללפחות 50% מסך ההקלה בכאב של המטופל. לדוגמא, כאשר התרופה האמיתית הוצגה כתרופה, ההקלה בכאב עליה דיווחו הנחקרים הייתה כפולה בהשוואה למצב בו התרופה האמיתית הוצגה כפלצבו. לדברי החוקרים, זה מראה כי היעלות של תרופה טובה עשויה להכפיל את עצמה באמצעות ציפיות חיוביות.

 

 

לפרטים נוספים באתר המרכז הרפואי בית ישראל