מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותחוסר פעילות קטלני כמו עישון

חוסר פעילות קטלני כמו עישון

חוקרים: חוסר פעילות גופנית גורם ל-1 מכל 10 מקרים של מוות בטרם עת ברחבי העולם, בדומה לעישון


חוסר פעילות - גורם סיכון רציני למוות מוקדם (צילום: Shutterstock)
חוסר פעילות - גורם סיכון רציני למוות מוקדם (צילום: Shutterstock)

 

מתוך כ-57 מיליון מקרי מוות שאירעו ברחבי העולם בשנת 2008, כ-5.3 מיליון היו מוות בטרם עת לו תרם חוסר בפעילות גופנית. חוסר פעילות גופנית הוא גורם סיכון רציני למוות מוקדם, הדומה לסיכון שבעישון, הגורם לפי הערכות ל-5 מיליון מקרי מוות בטרם עת בשנה. כך הצהירו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות מחקר שפרסמו בכתב העת Lancet.

 

אין ספור מחקרים הצביעו על היתרונות של פעילות גופנית – בין היתר היא מסייעת לשלוט על לחץ הדם ורמות הסוכר בדם ומעלה את הכולסטרול הטוב (HDL). פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון להתקפי לב ושבץ, סוכרת סוג 2 וסוגים מסוימים של סרטן. הפעילות גם עוזרת לשלוט על המשקל, לחזק שרירים ולשפר את בריאות העצמות והמפרקים.

 

לפי ההמלצות של הממשלה האמריקנית, אנשים צריכים לבצע לפחות 150 דקות של פעילות גופנית בעצימות בינונית בשבוע - כמו הליכה מהירה, או 75 דקות של פעילות אינטנסיבית יותר - כמו ריצה קלה או שחיה.

 

במחקר הנוכחי החוקרים השתמשו במודל סטטיסטי כדי לחשב כמה מקרים של מוות בטרם עת יכולים להימנע אם אנשים יזוזו יותר. הם מצאו שאם חוסר הפעילות הגופנית בכלל אוכלוסיית העולם תופחת ב-10%, זה יוכל להפחית את מספר מקרי המוות המוקדם ב-533,000 בכל שנה. אם הרמות יופחתו ב-25% יימנעו כ-1.3 מיליון מקרי מוות בטרם עת בעולם בכל שנה.

 

עוד מעריך המחקר כי 6% ממחלות הלב, 7% ממקרי הסוכרת סוג 2 וכ-10% מסרטני המעי והשד, קשורים לחוסר פעילות גופנית.

 

בהשוואה לעישון צריך לזכור כי בעוד שהחוקרים מצאו שמספר מקרי המוות המוקדם דומה, יש יותר אנשים שאינם פעילים מאשר אנשים מעשנים, ולכן מומחים מציינים כי הסיכון האינדיווידואלי של אדם למוות מוקדם גבוה יותר אם הוא מעשן מאשר אם הוא אינו פעיל.

 

מחקר זה מתווסף למחקר שפורסם לאחרונה, שמצא כי תוחלת החיים בארה"ב יכולה להיות ארוכה יותר בשנתיים, אם אנשים יפחיתו את הזמן בו הם מבלים בישיבה כל יום לפחות מ-3 שעות. הגבלת כמות הזמן שאנשים מבלים בצפייה בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום, תעלה את תוחלת החיים הצפויה כמעט בשנה וחצי.

 

 

האם אתם מתעמלים מספיק?

 

The Lancet, Early Online Publication, 18 July 2012

 

עוד כתבות בריאות באתר מוטק'ה

אלכס
26/07/12 18:59

מזמן לא קראתי כל כך הרבה שטויות במאמר כל כך קצר .

זה לא מחקר זה הצהרות הערכות והרבה שטויות במיץ עגבניות 

בשום מחקר לא הוכח שפעילות גופנית תורמת לבריאות או להארכת חיים

הרבה ספורטאים שכל חייהם עסקו בספורט מתו בגיל צעיר או צעיר יחסית

אין שום קשר לתמותה מעישון לתמותה מחוסר פעילות גופנית הכל עורבה פרח

הכל להד"ם = לא היו דברים מעולם