מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דניאלה הרצוג
דניאלה הרצוג
ד"ר (PHD) דניאלה הרצוג עובדת במכבי כאחות אונקולוגית מחוזית במחוז ירושלים שפלה. בעלת תואר שני ותואר שלישי במדעי הרפואה בתחום התמודדות עם סטרס וחרדה.
כמוניסרטןחדשותטיפולים לסרטן עלולים לגרום לטנטון באוזניים

טיפולים לסרטן עלולים לגרום לטנטון באוזניים

חוקרים אמריקאים מצאו כי טיפולי כימותרפיה לסרטן עלולים לפגוע בעצב השמע ולגרום לתסמיני טנטון מתמשכים אצל מחלימים


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

אחת התופעות הרפואיות שהמחקר לגביהן עדיין בחיתוליו היא תופעת הטנטון (Tinnitus) – רעשים ורחשים באוזניים, אשר לפי ההבנה הרפואית שמסתמנת כיום מהווים תסמין שעשוי להעיד על פגיעות מסוגים שונים, לרבות פגיעות נוירולוגיות במערכת העצבים המרכזית, פגיעות מכאניות בפנים והלסת, סיבוכים בכלי הדם בצוואר ובראש, אלרגיות ועוד.

 

עם התקדמות המחקר בתחום, הולך ומתבהר הקשר בין תרופות מסוימות לפגיעה בעצב השמע והתפתחות תופעת הטנטון – תרופות המכונות 'רעילות לאוזניים' (אוטוטוקסיות, Ototoxic Medications), ובהן בעיקר משככי כאבים מקבוצת NSAIDs, סוגים מסוימים של אנטיביוטיקה, תרופות מקבוצת המשתנים המשמשות בין השאר לטיפול ביתר לחץ דם, תרופות למלריה וחלק מנוגדי הדיכאון. ההנחה היא שככל שהמינון בתרופות אלה גבוה יותר – כך הטנטון מחמיר, ובמקרים רבים הפסקת הטיפול התרופתי תוביל עם הזמן להפסקת הטנטון.

 

כעת מדווחים חוקרים אמריקאים כי מצאו שטיפולי כימותרפיה לסרטן מסוגים שונים עשויים אף הם להוביל להתפתחות פגיעה בשמיעה וטנטון.

 

רוב המחלימים מתלוננים

 

תרופות כימותרפיות מבוססות פלטינום, שניתנות בין השאר לטיפול בסרטן האשכים ובסרטן ראש-צוואר, כבר מוכרות מזה שנים ככאלו שעשויות לגרום לפגיעות נוירולוגיות בעצב השמע ולירידה בשמיעה וטנטון, וכיום במרכזים רפואיים רבים, ילדים שמטופלים בכימותרפיה עוברים בדיקות שמיעה שגרתיות כדי לנטר את התופעה.

 

אולם בדיקות שמיעה אינן מקובלות בקרב חולי סרטן בוגרים, וכמו כן, סוגים אחרים של כימותרפיה לא נקשרו עד כה עם פגיעה בשמיעה וטנטון. במחקר הנוכחי התברר כי היקפה של תופעת הטנטון בקרב מחלימים מסרטן שעברו טיפולי כימותרפיה משמעותי ביותר: מעל למחצית דיווחו על פגיעה בשמיעה ו/או טנטון לאחר טיפול כימותרפי כלשהו.

 

המחקר הנוכחי הוא הראשון לזהות סיכון להתפתחות טנטון גם בקרב מטופלות ומטופלים בכימותרפיה לסוגים שכיחים של סרטן, לרבות סרטן השד, סרטן הריאות, סרטן באיברי המין הנשיים – לרבות סרטן השחלה וסרטן הרחם וגידולים סרטניים במערכת העיכול – כולל סרטן המעי הגס.

 

המחקר שבוצע במסגרת אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) כלל 273 מחלימים מסוגים נפוצים של סרטן אשר השלימו חמש שנים קודם לכן טיפול במחלה. המטופלים נתבקשו למלא שאלון העוסק בירידה בשמיעה וטנטון ועברו בדיקת שמעה מקיפה. מטופלים סווגו כסובלים מטנטון אם העידו כי במעל לעשירית מהזמן שהם ערים – הם חווים רעשים באוזניים.

 

נמצא כי מעל למחצית מהנבדקים המחלימים מסרטן לאחר טיפול כימותרפי סבלו מירידה משמעותית בשמיעה על סמך בדיקת שמיעה (52.3% עד 71.4%) ומעל לשליש מהנבדקים דיווחו כי הם סובלים מטנטון (37.1% עד 40%). כשליש מהנבדקים (31%) ששללו ירידה בשמיעה בשאלונים – אובחנו בהמשך כסובלים מירידה בשמיעה בבדיקת שמיעה.

 

המחקר לא זיהה הבדלים בין סוגי הכימותרפיה שבהם טופלו חולי הסרטן בעבר לבין הסיכון להתפתחות אובדן שמיעה וטנטון. באופן ספציפי, המחקר זיהה קשר בין כימותרפיה לטנטון לא רק בתרופות כימותרפיות מבוססות פלטינום, המשתייכות לקבוצת 'החומרים המאלקלים' (Alkylating agents ), אלא גם בקבוצת הטקסנים הכוללת תרופות כימותרפיות המיועדות לסוגים שכיחים של סרטן, כמו סרטן השד. הטקסנים משתייכים לקבוצת 'מעכבי מיטוטה' (Mitotic Inhibitors) שמעכבים את חלוקת התא, ומהווים תרכובות טבעיות שמופקות מצמחים.

 

טנטון וירידה בשמיעה מזוהים במחקרים רבים בהשפעתם השלילית על ירידה במצב הרוח ובתפקוד המקצועי, ויש להם השלכות חברתיות משמעותיות. גם הנבדקים בעבודה הנוכחית שסבלו מירידה בשמיעה דיווחו בשאלונים על פגיעה מתונה עד חמורה בחיי היומיום, לרבות ביכולת להאזין לרדיו ולטלוויזיה, לדבר עם קרובי משפחה וחברים, לנהל שיחות במקומות הומים ורועשים כמו מסעדות ועוד. הסובלים מטנטון העידו על קשיים ביכולת הריכוז והרגיעה, ירידה בשמחת החיים ופגיעה באיכות השינה.

 

המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לסרטן בארה"ב (NCI) והחברה האמריקאית לסרטן (ACS), וממצאיו מתפרסמים בגיליון יולי 2022 של כתב העת BMJ Supportive & Palliative Care.

 

סוגים שכיחים של כימותרפיה 

 

החוקרים מסכמים כי הממצאים מצביעים על כך שללא קשר לסוג הכימותרפיה שניתן לסרטן, קיימים מסלולים מסוימים משותפים שעשויים להשפיע על התפתחות פגיעה בשמעה וטנטון.

 

בראיון לתקשורת עם פרסום הממצאים אמר החוקר הראשי, פרופ' סטיבן צ'אונג כי "ממצא חשוב במחקר שלא היה ידוע בעבר הוא כי שיעורים גבוהים של ירידה בשמיעה וטנטון נגרמים לא רק מכימותרפיה שמכילה פלטינום, אלא גם מכימותרפיה ממשפחת הטקסנים. מאחר ושני סוגי כימותרפיה אלה הם השכיחים ביותר בטיפול ברוב סוגי הסרטן, יש לממצאים השלכות משמעותיות על כלל המטופלים בכימותרפיה המחלימים מסרטן".

 

לממצאי המחקר השלכות חשובות על הטיפול בחולי סרטן ומחלימים. לדברי החוקרים, חשוב לשלב בטיפול הכוללני בסרטן גם בדיקות להערכת השמיעה והטנטון על ידי מומחים לשמיעה – הן לפני, הן במהלך והן לאחר טיפולי כימותרפיה. כיום בישראל בדיקות שמיעה מבוצעות בעיקר על ידי רופאי אא"ג וקלינאי תקשורת.

 

החוקרים מוסיפים כי איכות חייהם של חולי סרטן שחווים פגיעה בשמיעה עשויה להשתפר בעקבות עלייה במודעות לבעיה והתאמת מכשירי שמיעה. במחקר הנוכחי, רק 17% מהמחלימים מסרטן השתמשו במכשירי שמיעה – מה שמעיד לדבריהם על חוסר מודעות בשטח להיקף התופעה ולאפשרויות הטיפול.

 

ממצאי המחקר משיקים לעבודות נוספות שזיהו קשרים בין טיפול כימתרפי והתפתחות טנטון, אם כי כאמור רובן עד עתה התמקדו בכימותרפיה מבוססת פלטינום. בסקירה מבריטניה שפורסמה בנובמבר 2019 בכתב העת International Journal of Audiology, נמצאו 11 מחקרים שמצביעים על קשר בין טיפול בכימותרפיה מסוג ציספלטין (מבוססת פלטינום) לבין סיכון מוגבר לירידה בשמיעה, טנטון, ופגיעה באיכות החיים.

 

הסקירות המדעיות בתחום קוראות להמשך בחינה מעמיקה של התופעה ומקורותיה, במטרה למצוא עבורה מזור. מספר חברות תרופות עמלות באחרונה על פיתוח תרופות עתידיות לטנטון. אחת התקוות בתחום היא התרופה OTO-13 שניתנת בהזרקה דרך עור התוף לאוזן התיכונה ("הזרקה אינטרהטימפנית"), אשר הוכיחה יעילות בשלבי מחקר מוקדמים, כפי שפורסם בדצמבר 2021 בכתב העת Otology & Neurotology, ותרופה זו מוסיפה להיחקר במספר מרכזים רפואיים בעולם.

 

 

BMJ Supportive & Palliative Care, doi: 10.1136/spcare-2022-003684