מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טרשת נפוצה

מנהלי קהילה

ערן ברקוביץ
ערן ברקוביץ
פסיכולוג רפואי מומחה.
פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר יובל כרמון
רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית ביה"ח מאיר.מנהל מרפאת טרשת נפוצה.
ד
ד"ר אסתר גנלין
רופאה בכירה במכון הנוירולוגי בביה"ח שניידר ומנהלת המרפאה הנוירואימונולוגית בו. בוגרת רפואה בטכניון בהצטיינות. בעלת תואר שני באימונולוגיה בהצטיינות יתרה (אוניברסיטת תל אביב) ותואר דוקטור בביוכימיה (הטכניון). משלבת מחקר קליני ובסיסי בתחום טרשת נפוצה בילדים. חברה בקבוצת המחקר הבין לאומית לטרשת נפוצה בילדים- International Pediatric Multiple Sclerosis Study Group (IPMSSG)

מובילי קהילה

פזית
פזית
הייתי בריאה ורופאת שיניים. כיום , חולה בטרשת נפוצה ואומנית קרמיקה, מציירת ומטפלת באמצעות אומנות. קודם כל אמא לשני ילדים נפלאים וחברה עם כמה אנשים חמים וחכמים. יש מתנה ביכולת ליצור ... זה מאפשר נתינה הלאה וידיעה שגם מי שלא מכיר אותי אישית יוכל לקבל משהו ממני שישמח ויגרום לו הנאה. זו הסיבה שאני כותבת פה. לעזור ולהשיא עצה וגם לקבל ידע ממי ששותפים לדרך הטרשים של טרשת נפוצה בדרך זו או אחרת. 
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן - MS ישראל
לביא שיפמן הוא ממיסדי חברת MS ישראל בע"מ (חל"צ) ומכהן בה, בהתנדבות, כדירקטור. חברת MS ישראל יוזמת ומנהלת מגוון רחב של פעילויות לחולים בטרשת נפוצה, תוך שהיא מעלה את המודעות הציבורית למחלה, להשלכותיה ותופעות הלוואי שלה. בהשכלתו, הוא מוסמך של הטכניון בחיפה בהנדסת מחשבים, עם התמקדות בתחום רשתות תקשורת ונתונים וכמו כן בוגר, בהצטיינות, של התוכנית לניהול עסקי בכיר של האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1990, לאחר שירות קבע בממר"מ, לביא היה ממקימי הסניף הישראלי של חברת מיקרוסופט בישראל (עובד מס. 2) והמנהל הטכני הראשון שלה. בהמשך כיהן גם כסמנכ"ל השיווק והמכירות של מיקרוסופט ישראל ללקוחות גדולים במשק הישראלי. בנוסף לפעילות ההתנדבותית ב-MS ישראל לביא מכהן מזה כ-4 שנים כחבר ועד בעמותת איגוד האינטרנט הישראלי. כמו כן, לביא הוא המקים, הבעלים והעורך הראשי של האתר www.netcheif.com - המספק ידע נרחב ביותר על תחום האינטרנט והתקשורת, תוך התמקדות בסביבה הביתית. לביא נשוי לאורלי שאובחנה כחולת טרשת נפוצה לפני כ-20 שנה, הוא מתגורר בבת-ים ואב לבן ולבת.
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
עירית לוזון - הבית לחולי טרשת נפוצה
קהילת הבית לחולי טרשת נפוצה ו-CARE GIVERS הגדולה בישראל של אלפי חולים ובני משפחות, בני זוג וחברים מהמעגלים הקרובים. קהילה תומכת, המפגישה בין חולים וותיקים לחדשים, ומעניקה "במה" להעברת הסיפור האישי, באמצעות ראיונות טלוויזיה, רדיו, ותקשורת כתובה. קהילה שבה אנו מפעילים מערך של תכנים רלוונטיים המתחלפים מידי חודש, סדנאות והרצאות בלייב של אנשי מקצוע ברי סמכא ושל חולים המעניקים מהידע ומסיפורי החיים שלהם ונותנים השראה, מתוך רצון להשפיע, לחולל שינויים, לתמוך ולהנגיש מידע חיוני ומשמעותי לחולים ולסובבים אותם. המלצה נכונה, של חולה וותיק או של איש מקצוע, כאן ועכשיו, יכולה לשנות מהלך חיים של חולים אחרים! הצטרפו אלינו לקהילה חזקה ומשפיעה – הבית לחולי טרשת נפוצה - בפייסבוק
כמוניטרשת נפוצהחדשותטרשת נפוצה: הפרוגנוזה טובה מבעבר

טרשת נפוצה: הפרוגנוזה טובה מבעבר

טרשת נפוצה של היום אינה טרשת נפוצה של פעם: נתונים מ-25 שנים מצביעים על מגמה של אבחון מוקדם יותר וטיפול מוקדם יותר בטרשת נפוצה עם השנים ולפרוגנוזה טובה יותר של המאובחנים בטרשת נפוצה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שטרשת נפוצה נהייתה מחלה פחות חמורה במשך הזמן. חלק מהמגמה נובע מגילוי מוקדם של המחלה, טיפול בשלב מוקדם יותר ומגוון גדול של טיפולים מתקדמים הזמינים כיום.

 

חוקרים מהמרכז לטרשת נפוצה של קטלוניה בספרד ביקשו לבחון אם שינויים שנערכו בקריטריונים לאבחון טרשת נפוצה ושינויים בזמן התחלת טיפול למחלה נקשרו להפחתת פגיעה נוירולוגית (נכות) במטופלים שאובחנו עם התקף נוירולוגי ראשון המכונה ׳אירוע קליני בודד׳.

 

אירוע קליני בודד (CIS - Clinically isolated syndrome) הוא האירוע הנוירולוגי הראשון אשר נמשך למעלה מ-24 שעות. באירוע הקליני מופיעים תסמינים הדומים לאלה המופיעים בהתקף טרשת נפוצה וניתן לראות פגיעה במיאלין (נגעים במוח) בבדיקת MRI. אצל רוב האנשים שחוו אירוע קליני בודד, יתברר בעתיד שזה היה הסימן הראשון למחלת הטרשת הנפוצה. זאת אומרת – בהמשך יהיו עוד סימנים נוירולוגים לטרשת נפוצה ותתקבל אבחנה ודאית של המחלה. עם זאת, לא כל מי שחווה CIS יפתח בעתיד טרשת נפוצה, אצל חלקם מדובר בהתקף בודד והם לא יחוו בעתיד התקפות של מערכת החיסון על המיאלין.

 

לטובת המחקר החוקרים ניתחו נתונים של מטופלים עד גיל 50 שהגיעו עם אירוע קליני בודד למרכז לטרשת נפוצה של קטלוניה בין ינואר 1994 למארס 2020. המטופלים עברו הערכות כל מספר חודשים לבחון התקפים ושינויים ברמת הנכות ובדיקת MRI תוך 5 חודשים מקבלת האבחון של התקף קליני בודד, וגם שנה לאחר האבחון וכל חמש שנים לאחר מכן לבחון את מצב הנגעים במוח.

 

לצד מידע דמוגרפי ובריאותי שנאסף על הנבדקים, החוקרים גם תיעדו את תאריך התחלת הטיפול ואת סוג התרופה שקיבלו. מטופלים שהחלו טיפול לפני ההתקף השני – זאת אומרת לאחר התקף קליני בודד (CIS) – נחשבו לכאלה שקיבלו טיפול מוקדם. מטופלים אחרים סווגו ככאלה שקיבלו טיפול באיחור.

 

החוקרים הגדירו חמש תקופות זמן ביחס לקריטריונים לאבחון המחלה שהיו מקובלים באותה העת: 1994 עד 2000, 2001-2004, 2005-2009, 2010 עד 2016 וכן 2017 עד מארס 2020.

 

מאבחנים מהר, מטפלים מהר

 

ניתוח הנתונים כלל 1,174 מטופלים שהיו במעקב במשך 9.1 שנים (חציון). 63% מתוך המטופלים קיבלו בהמשך אבחנה של טרשת נפוצה. הזמן החציוני לאבחנה של טרשת נפוצה היה 11.1 חודשים וירד עם הזמן לאורך חמש התקופות.

 

מהממצאים שפורסמו בספטמבר בכתב העת Neurology עולה כי בין התקופה הראשונה לתקופה שבה היו נהוגים הקריטריונים החדשים ביותר שנקבעו לאבחון המחלה - הזמן לקבלת אבחנה ירד ב-77%.

 

כ-53% מהנבדקים לא קיבלו טיפול, 22.5% קיבלו טיפול מוקדם ו-24.9% קיבלו טיפול מאוחר. בקבוצת הטיפול המוקדם הזמן החציוני מההתקף הראשון עד לתחילת הטיפול היה 5.9 חודשים (זאת אומרת שמחצית מהנבדקים החלו את הטיפול לפני שחלפו 5.9 חודשים ומחצית אחרי זמן זה). בקבוצת הטיפול המאוחר הזמן החציוני לתחילת הטיפול היה 23.8 חודשים לאחר ההתקף הראשון.

 

החוקרים מצאו כי הזמן החציוני מאז ההתקף הראשון (CIS) לתחילת הטיפול ירד ב-82% מהתקופה הראשונה (35.8 חודשים) ועד לתקופה האחרונה של הקריטריונים האבחנתיים (6.6 חודשים).

 

החוקרים בחנו גם את ההשפעה על ציון ה-EDSS המהווה מדד לרמת הפגיעה הנוירולוגית או רמת הנכות. תוצאות ה-EDSS נעות בין 0 ל-10, כאשר ככל שהתוצאה גבוהה יותר היא מעידה על פגיעה חמורה יותר. נמצא כי אלו שאובחנו בתקופות מאוחרות יותר, כאשר קריטריונים חדשים שימשו לאבחון של המחלה, היו בסיכון נמוך יותר להגיע לציון EDSS של 3 או יותר – מה שמצביע על פגיעה בתפקוד.

 

כך לדוגמה, מטופלים שאובחנו עם התקף קליני בודד בתקופה של הקריטריונים העדכניים ביותר (2017 עד 2020) היו בסיכון נמוך ב-93% להגיע לציון EDSS של 3 או יותר בהשוואה לאלו שאובחנו בשנים 1994-2000. גם הגיל בו מטופלים הגיעו לציון EDSS של 3 או יותר עלה במשך הזמן ועם התחלפות הקריטריונים לאבחון.

 

טיפול מוקדם נקשר לסיכון נמוך ב-47% להגעה לציון EDSS של 3 או יותר בהשוואה לטיפול מאוחר.

 

החוקרים אומרים כי חלק מהשינויים בפרוגנוזה עשויים לנבוע מגורמים חבויים, אבל אבחון מוקדם וטיפול מוקדם הם כנראה שניים מהגורמים המרכזיים שתורמים לשינוי המבורך. במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר מוסבר כי קשה להפריד במחקר הנוכחי את ההשפעות של טיפולים חדשים בעלי יעילות גבוהה לטרשת נפוצה על השוני בין התקופות השונות.

 

כעת החוקרים מתכננים לבחון אם טיפול מוקדם בתרופות בעלות יעילות גבוהה טוב יותר מהשיטה המסורתית בה מתחילים עם הטיפולים הקלים יותר ומעלים אותם בהדרגה.

 

 

Neurology .First published September 14, 2021, DOI: https://doi.org/10.1212/WNL.0000000000012726