מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קדחת ים תיכונית (FMF)

מנהלי קהילה

פרופ' גיל אמריליו
פרופ' גיל אמריליו
בוגר ביה"ס לרפואה באוניברסיטת ת"א ומשמש כמרצה באוניברסיטה, בוגר התמחות ברפואת ילדים בביה"ח דנה (איכילוב) ובוגר התמחות על בראומטולוגית ילדים באוניברסיטת קליפורניה לוס אנג'לס (UCLA). ראומטולוג ילדים בכיר בעל ניסיון קליני רב הכולל מעקב ואחריות אחר ילדים החולים במחלות ראומטיות או הנחשדים כחולים במחלות כאלו עם פעילות המסתכמת בקרוב ל-2000 ביקורים מידי שנה במרפאתו בביה"ח שניידר.
פרופ' מרב לידר
פרופ' מרב לידר
בוגרת ביה״ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב cum laude מומחית ברפואה פנימית (2000) ובראומטולוגיה (2006) פרופ׳ חבר קליני באוניברסיטת תל אביב. מחברת מעל 100 מאמרים ופרקים בספרים בתחום הפמפ, המחלות הראומטיות והאוטואימוניות. מנהלת היחידה הראומטולוגית במרכז הרפואי שיבא.
פרופ' יעקב ברקון
פרופ' יעקב ברקון
מנהל מחלקת ילדים בבית חולים אוניברסיטאי הדסה הר הצופים, הוא בוגר של בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, הדסה, ירושלים. התמחה ברפואת ילדים בבית חולים ביקור חולים בירושלים. בתום התמחותו באימונולוגיה קלינית ואלרגיה, עבד כרופא בכיר במחלקת ילדים ובמרפאה ריאומטולוגית בבי"ח ביקור חולים ובהדסה עין כרם. בהמשך עבד בבית החולים ספרא לילדים שבמרכז רפואי שיבא, תל השומר- כרופא בכיר וסגן מנהל בית חולים לילדים. ובמרפאה לריאומטולוגית ילדים וקדחת ים התיכונית. משנת 2011 הוא מנהל את מחלקת הילדים במרכז רפואי הדסה בהר הצופים ופרופסור חבר ברפואת הילדים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים. בנוסף הוא חבר בוועדת הוראה של ביה"ס לרפואה, חבר בוועדת ערר של ההסתדרות הרפואית של ישראל, חבר מערכת בעתון הרפואה. פרופ' ברקון גם משמש חבר הנהלת עמותת ענבר, עמותת חולים במחלות ראומטיות. הוא ערך ופרסם מחקרים רבים בריאומטולוגית ילדים, אימונולוגיה, FMF ומחלות דלקתיות ואוטואינפלמטוריות אחרות. תחומי עיסוקו, בנוסף למחלות ילדים, הם ריאומטולוגית ילדים, קדחת ים התיכונית, PFAPA ומחלות חום חוזר.

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
Michal7
Michal7
היי שמי מיכל מלכה אמא ל 3 ילדים מהממים 2 ילדי בני 16 ו 12 חולים בקדחת ים תיכונית fmf מוטציה m694v +2 מטופלים כולכצין +אילאריס הבת שלי בת 16 מאובחנת מגיל 5.5 והבן מאובחן מגיל שנתיים מחלה מאתגרת בריאות לכולם
כמוניקדחת ים תיכונית (FMF)חדשותילדים עם מחלות כרוניות: מי יכול לחזור לבית הספר או לגן?

ילדים עם מחלות כרוניות: מי יכול לחזור לבית הספר או לגן?

האם ילד אסתמטי יכול לחזור לבית הספר? האם לילד עם קדחת ים תיכונית מומלץ להישאר בבית? מה באשר לילדים שהחלימו מסרטן? ומה ההמלצות לגבי אחים ובני משפחה אחרים? המלצות חדשות של איגוד רופאי הילדים לחזרה למוסדות החינוך


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בשבוע שחלף החלו בהדרגה הלימודים בבתי הספר ובשבוע הבא יפתחו גם הגנים והפעוטונים. הורים רבים עדיין מתלבטים אם לשלוח את הילדים בחזרה למוסדות החינוך בצל חששות הקשורות לנגיף הקורונה, ועבור הורים לילדים עם מחלות כרוניות החששות כמובן גדולים במיוחד.

 

ההחלטה על החזרה של ילדים עם מחלה כרונית לספסל הלימודים צריכה להתקבל על ידי ההורים בהתאם למצבו של הילד, וכדאי שתעשה בשילוב עם הרופא המטפל.

 

כדי לסייע בקבלת ההחלטה, מפרסם האיגוד הישראלי לרפואת ילדים מסמך המלצות לרופאים בנושא החזרה ללימודים של ילדים החולים במחלות כרוניות שונות. המסמך גובש בהתבסס על המידע שקיים היום וסדרת התייעצויות שהתקיימו עם האיגודים בהתמחויות העל בילדים: מחלות ריאה, נוירולוגיה, אונקולוגיה, מחלות זיהומיות, ראומטולוגיה וגופים נוספים.

 

הרבה עוד לא ידוע כיום על נגיף הקורונה והשפעותיו, ולכן ההמלצות נכונות לימים אלה ועשויות עוד להשתנות בעתיד. בנוסף, מובהר במסמך ההמלצות כי "הן כלליות ואינן באות להחליף את הנחיות משרד הבריאות או את שיקול הדעת הפרטני, המביא בחשבון גם את תחושות ההורים, ניסיונם בעבר וצורכי התא המשפחתי".

 

באיגוד רופאי הילדים מדגישים כי באופן כללי החזרה ההדרגתית והמבוקרת ללימודים מוצדקת, שכן בהמשך השבתת הלימודים עולה הנזק על התועלת.

 

באשר לילדים עם מחלות כרוניות, ההמלצה הכללית של האיגוד היא כי אלה ימשיכו בטיפולים הנדרשים, כולל תרופות מדכאות חיסון, טיפולים ביולוגיים וטיפול קרינתי, ללא הפחתת מינון בתקופת הקורונה, אלא אם קיימת המלצה של הרופא המטפל. בילדים אלה ובמשפחותיהם, נדרשת הקפדה מיוחדת על כללי ההיגיינה האישית והריחוק החברתי והימנעות ממגע עם חולים במחלת דרכי הנשימה דמוית שפעת, או מחלת חום אחרת.

 

למי מומלץ לחזור לבית הספר או לגן ולמי מומלץ להישאר בבית?

 

ילדים עם מחלות דרכי הנשימה

 

על פי הנתונים כיום בנוגע לילדים שחלו ב-COVID-19, מחלות כרוניות של דרכי הנשימה לא היוו גורם סיכון משמעותי לתחלואה קשה. לכן אסתמה יציבה, גם זו המטופלת בסטרואידים באינהלציה, איננה מונעת חזרה ללימודים.

 

באשר לילדים עם מחלות נשימתיות כרוניות כמו סיסיטיק פיברוזיס (CF) המלוות בירידה ניכרת בתפקודי הריאות, או עם אסתמה קשה הנדרשת לטיפול סיסטמי בסטרואידים או בטיפולים ביולוגיים – המידע הקיים כיום איננו מספיק על מנת לקבוע שאינם בסיכון יתר ומומלץ לדחות בשלב זה את חזרתם למוסדות החינוך.

 

ילדים עם מחלות נוירולוגיות או מחלות שרירים

 

ככלל, ניתן להחזיר ילדים עם מחלות נוירולוגיות, נוירו-מוסקולריות או מוסקולריות למוסדות החינוך אם מצבם יציב. יחד עם זאת, יש להימנע מלהחזיר ילדים הלוקים במחלות אלו למוסדות החינוך בשלב זה אם יש להם פגיעה בתפקודי הריאות או בתפקוד הלב.

 

ילדים עם סרטן  

 

ילדים המקבלים תרופות כימותרפיות או טיפולים מדכאי חיסון, כולל ילדים שקיבלו טיפול בקרינה לבית החזה - מצויים קרוב לוודאי בסיכון יתר למחלה חמורה ומומלץ להימנע בשלב זה מחזרה למוסדות החינוך.

 

ילדים שסיימו טיפולים לפני שנה ומעלה, אינם מוגדרים כמדוכאים חיסונית ויכולים לשוב ללימודים.

 

ילדים עם מחלות ריאומטולוגיות (כמו קדחת ים תיכונית משפחתית, זאבת ודלקות מפרקים)  

 

אין נתונים על כך שילדים עם מחלות ריאומטיות, כולל אלה המטופלים בתרופות ביולוגיות, מצויים בסיכון מוגבר לתחלואה חמורה בנגיף הקורונה. לכן, מרביתם המכריע של ילדים החולים במחלות אלו יכולים לחזור ללימודים.

 

מומלץ לשקול להשהות את חזרתם ללימודים של ילדים המטופלים בסטרואידים במינון מוגבר או אלה המקבלים שילוב של תרופות מדכאות חיסון או שמחלתם פעילה.

 

ילדים עם ליקויים במערכת החיסונית

 

אין עדות לכך שילדים עם חסר חיסוני מולד, נמצאים בסיכון מוגבר לתחלואה קשה בקורונה. יחד עם זאת, לא מן הנמנע שחלק מחולים אלה, בפרט הסובלים ממחלת ריאה כרונית, מצויים בקבוצת סיכון. מדובר בתחלואה נדירה יחסית. לכן מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל, ולדחות את החזרה ללימודים בעת הצורך, תוך שיקול דעת פרטני.

 

ילדים שעברו השתלת איבר

 

ילדים שעברו השתלת איבר לרוב יכולים לחזור ללימודים, כתלות בזמן שחלף ממועד ההשתלה - לרוב משנה לאחר ההשתלה - והטיפול מדכא החיסון שניתן.

 

ילדים שהם מושתלי מח עצם

 

מומלץ לדחות את ההחזרה ללימודים של ילדים מושתלי מח עצם שעדיין מטופלים בטיפול מדכא חיסון או הלוקים במחלת השתל נגד המאכסן.

 

ילדים עם מחלות דלקתיות של דרכי העיכול

 

אם מחלתם בהפוגה ילדים עם מחלות דלקתיות של מערכת העיכול יכולים לחזור ללימודים, לרבות אלה המטופלים בתכשירים ביולוגיים.

 

ילדים עם סוכרת, השמנה ומחלות מטבוליות

 

אין עדות לכך שסוכרת מחמירה את הסיכון לתחלואה בקורונה, ולכן ילדים עם סוכרת יכולים לחזור ללימודים. כמו כן, אין נתונים לגבי תחלואה בקורונה בילדים עם עודף משקל או השמנת יתר.

 

מומלץ לעכב בשלב זה יציאה ללימודים של ילדים הסובלים מהשמנת יתר עם פגיעה בתפקודי הריאה.

 

באיגוד מציינים כי מחלות מטבוליות הן נדירות ושונות זו מזו ומומלץ להתייעץ עם הרופא המומחה המטפל בילד.

 

ילדים עם מחלות לב וכלי דם

 

אין מידע ספציפי לגבי ילדים עם מחלות לב וכלי דם. מרבית הילדים עם מחלות אלו יכולים לחזור ללימודים. קיימת אפשרות להימנע בשלב זה מחזרה ללימודים בנוכחות אי ספיקת לב משמעותית.

 

אחים ובני בית אחרים

 

באשר לאחים ובני בית אחרים של ילדים עם גורמי סיכון, כולל ילדים עם סרטן - אין מניעה ליציאתם למוסדות החינוך, אולם תוך הקפדה יתרה על היגיינה אישית, כולל רחיצת ידיים בסבון והחלפת בגדים עם החזרה מהלימודים.