דלקת מפרקים שגרונתית היא מחלה כרונית אוטואימונית, שמתבטאת בדלקתיות במפרקים על רקע פעילות משובשת של תאים במערכת החיסון, ומתאפיינת בכאב, רגישות, נוקשות, נפיחות ומגבלות תנועה ותפקוד של מפרקים בגוף.

הגורמים הישירים להתפתחות המחלה אינם ידועים לאשורם, אך מחקרים זיהו גורמי סיכון לדלקת מפרקים שגרונתית, גנטיים וסביבתיים, כשעישון זוהה כגורם הסביבתי המובהק ביותר למחלה. מחקרים רבים הדגימו כי עישון מעלה את הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונתית עם נוכחות סמנים מסוימים בבדיקות דם (seropositive RA) בקרב נשים וגברים פי 2-1.5 בהשוואה לאוכלוסייה הלא מעשנת.

כעת מחקר חדש שממצאיו פורסמו בכתב העת Arthritis & Rheumatology מעלה כי גם עישון פסיבי בילדים קשור לסיכון מוגבר להתפתחות מחלת המפרקים.

סיכון גבוה ב-75%

המחקר נערך על ידי חוקרים אמריקאים מבית החולים Brigham & Women's Hospital בבוסטון בקרב 90,923 נשים שהשתתפו במחקר מעקב גדול שהחל ב-1989 (מחקר האחיות השני) כשהן היו בנות 42-25. מתוך הנבדקות כמעט שני-שליש לא עישנו מעולם ו-65% אמרו כי הוריהן עישנו במהלך ילדותן. החוקרים בחנו מי מהנשים פיתחו דלקת מפרקים שגרונתית במהלך תקופת המעקב שנמשכה 27.7 שנים (חציון).

לאחר שנוטרלו משתנים שהיו עלולים להתערב ולהשפיע על התוצאות, לרבות עישון בבגרות בקרב הנבדקות, נמצא כי לנשים שהוריהן עישנו כשהיו ילדות, סיכון גבוה ב-75% לדלקת מפרקים שגרונתית בבגרות. הסיכון היה גבוה אף יותר בקרב אלו שבהמשך עישנו בעצמן.

המחקר מוסיף על עדויות קיימות לכך שחשיפה לעישון פסיבי בגיל צעיר עלולה להעלות את הסיכון למחלות אוטואימוניות ולדלקת מפרקים שגרונתית בפרט. לדוגמה, במחקר שהוצג השנה בכנס השנתי של אגודות הראומטולוגיה באירופה ונערך בקרב כמעט 80,000 נשים בצרפת, נמצא כי חשיפה לעישון פסיבי בבגרות או בילדות מעלה את הסיכון לדלקת מפרקים שגרונתית. ילדים עם היסטוריה משפחתית של דלקת מפרקים שגרונתית או מחלות אוטואימוניות אחרות פגיעים במיוחד להשפעות של עישון פסיבי.

Arthritis & Rheumatology doi:10.1002/art.41939