בעיות גדילה
מנהלי קהילה
מה מניע הורים לחפש טיפול להפרעות גדילה של הילד?
מחקר אמריקאי מאבחן גורמים שמשפיעים על תפיסת הפרעה בגדילה של הילד כבעיה רפואית שדורשת טיפול בהורמון גדילה. מהם?
האם קומה נמוכה בילדות מהווה בעיה רפואית? דורות של הורים ורופאים מתלבטים בשאלה זו. אבחון הפרעות גדילה בילדות מבוסס על ההנחה כי הפרעה בגדילה עלולה להשפיע לרעה על חייו של הילד אם יוותר בקומה נמוכה כמבוגר, וכן מגדילה את הסיכון שיסבול מסיבוכים רפואיים שונים, ובייחוד ממחלות לב וסוכרת.
אז האם בעיה בגדילה צריכה להיות מקוטלגת כהפרעה? והאם היא מצדיקה הזרקה מדי לילה של הורמון גדילה לילד? השאלה שהעסיקה רופאים וחוקרים מאז שאושר לראשונה טיפול בהורמון גדילה רקומביננטי בשנת 1985 עומדת בבסיסו של מחקר אמריקאי חדש המבקש לבחון את הגורמים שמשפיעים על זיהוי קומה נמוכה מדי בילדות כבעיה רפואית.
הבנייה חברתית של הפרעת גדילה
במחקר שבוצע באוניברסיטת פנסילבניה ובית החולים לילדים בפילדלפיה (CHOP) בראשות ד"ר אדה גרימברג, מומחית לאנדוקרינולוגית ילדים, מתוארת ההבניה החברתית של הפרעת כגדילה כבעיה רפואית.
צוות החוקרים ביקש לבחון את התפיסות של הורים ביחס להפרעת גדילה של ילדים במסגרת קבוצות דיון שבהם השתתפו 1,820 הורים לילדים בגילי 14-9 שגויסו ממרפאות ילדים קהילתיות בסביבות עירוניות וכפריות.
המחקר העלה כי שיקולים פסיכולוגים כמו הערכה עצמית, הקשר של הילד עם חברים והצלחתו העתידית של הילד בחיים עמדו במוקד הדיונים, אולם גורם משמעותי יותר שהשפיעה על ההחלטה על טיפול בהורמון גדילה לילד עם קומה נמוכה היה מידת הסיכון הרפואי הנתפס של הטיפול.
כשנתבקשו לדרג מהם הגורמים המשמעותיים שמשפיעים על ההחלטה האם לטפל בילדים נמוכים באמצעות הורמון גדילה, 58% דיווחו כי מאפייני הטיפול הם השיקול המרכזי – לרבות יעילות הטיפול והסיכון לתופעות הלוואי. 56% דיווחו כי השיקול המרכזי שיניע אותם לטיפול בהורמון גדילה בילד נמוך הוא חשש מבעיות רפואיות שגורמות לקומה נמוכה, או לחילופין האם קומה נמוכה גורמת לסיבוכים רפואיים. אחד ההורים צוטט במחקר כאומר כי "אתה רוצה שהילד שלך יהיה בריא לפני שאתה דואג כמה הוא גבוה".
בהמשך, קרוב למחצית מההורים – 48% מתוכם – העידו כי גם דאגות מפני התפקוד הפסיכולוגי של ילד עם קומה נמוכה עומדים בבסיס ההחלטה האם לחפש טיפול רפואי להפרעת גדילה ו-39% ציינו כי ההחלטה מונעת אצלם גם מחשש שהפרעת הגדילה תשפיע לרעה על סיכוייו של הילד להצליח בחייו העתידיים כמבוגר.
המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות (NIH), וממצאיו מדווחים בגיליון דצמבר 2015 של כתב העת Hormone Research in Paediatrics.
לבנים סיכוי גבוה יותר לאבחנה רפואית
גרימברג מחזיקה בדעה מוצקה בנושא, ובהודעה לעיתונות צוטטה באומרה כי למרות שהפרעה בגדילה בקרב ילדים היא סימן רגיש לאפשרות לבעיות רפואיות בעתיד, קומה נמוכה כשלעצמה איננה מחלה. לדבריה, "המחקר מהווה תזכורת חשובה לרופאים כי חשוב לסקור באופן מעמיק עם ההורים את התועלת לצד הסיכונים בטיפול בהורמון גדילה, ולהבדיל באופן ברור בין עניינים רפואיים לשיקולים אחרים שקשורים בגדילה בלבד".
מחקר קודם בראשותה של גרימברג זיהה כי ברשת האינטרנט במסגרת סיקור הורמוני גדילה קיים סיקור חסר של סכנות הטיפולים ועלויותיהם. מחקר נוסף מצא כי לאורך השנים, לבנים נמוכים סיכויים גבוהים משמעותית פי 3-2 יותר מאשר לבנות לקבל טיפול בהורמון גדילה.
מחקרים שונים מדגישים בשנים האחרונות את ההבניות החברתיות של קומה נמוכה, שתורמות להגדרתה כהפרעה שמצריכה טיפול רפואי. כך, למשל, בפברואר 2014 דיווחו חוקרים אמריקאים כי גובה עלול להשפיע בענייני משיכה מינית ואהבה, וכי מחצית מהנשים לא רוצות לצאת לבילוי עם גבר נמוך מהן, אם כי בקרב גברים – לרובם לא מפריע לצאת עם אישה גבוהה.
באוגוסט 2014 פורסם בכתב העת Psychiatry Research מחקר בריטי מאוניברסיטת אוקספורד שמצא כי גובה פיזי משפיע על המצב הנפשי באופן תלוי בסביבה. במחקר שבו נתבקשו נשים להשתתף במשחק המחשב אוואטר (Avatar), נמצא כי נשים ששיחקו כדמויות בגובה הנמוך בעשרה סנטימטר מגובהן האמיתי חשו חשופות יותר ופגיעות יותר בהשוואה לנשים שהשתתפו במשחק כדמויות בגובה הזהה לגובהן האמיתי. בנוסף, מחקרים רבים מצביעים על ביטחון עצמי נמוך בקרב ילדים נמוכים ועל הצורך של הורים לחזקו.