מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר גרשון פינק
מנהל יחידת הריאות במרכז הרפואי קפלן.
דר-ניסים-אריש
דר-ניסים-אריש
בוגר הפקולטה לרפואה האוניברסיטה העיברית, ירושלים. מומחה ברפואה פנימית ובמחלות ריאה . רופא בכיר ביחידה למחלות ריאה במרכז הרפואי שערי צדק.
אורנה יריב
אורנה יריב
www.PhysioClick.co.il יועצת בכירה לפיזיותרפיה. פיזיותרפיסטית משנת 1989. בעלים, מנכל״ית ויזמית של פיזיוקליק- PhysioClick : המרכז הארצי לייעוץ מהיר, לווי והתאמה של פיזיותרפיה פרטית, מתוך מאות פיזיותרפטרפיסטים פרטיים בכל הארץ ובכל התחומים. טיפול בקליניקה, ביקור בית או יעוצי פיזיותרפיה און ליין . www.PhysioClick.co.il מרצה בכנסים וקורסים בארץ ובחו״ל למדתי באוניבסיטת תל-אביב ובית חולים "אסף הרופא".  מאז עוסקת בעיקר בחולי ריאות בגילאים השונים. בעבר 10 שנים במכון פיזיותרפיה ב"מכבי" בתחום האורטופדי, ובבית חולים ״ לניאדו״ בשיקום ריאות ובמחלקת ילדים בתחום הנשמתי. כל 30 שנות עבודתי עשיתי אלפי ביקורי בית למטופלים שסבלו מבעיות מכל הסוגים: בעיות אורטופדיות, נשימתיות, תפקודיות ועוד. שנים רבות טיפלתי בחולי CF כולל ליווי לחו"ל להשתלת ריאות. השיתתפתי בקורסי ריאות וכנסים רבים בארץ ובבלגיה. חברה באירגון ERS האירופאי למחלות ריאה. מוזמנים: https://physioclick.co.il
כמונינשימהחדשותמחקר: תפקוד ריאות לקוי לפני גיל 40 מעלה סיכון ל-COPD

מחקר: תפקוד ריאות לקוי לפני גיל 40 מעלה סיכון ל-COPD

למחצית מחולי ה-COPD היו תפקודי ריאות נמוכים כשהיו מתחת לגיל 40, מעל לשני עשורים לפני התפתחות המחלה


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) הפכה בשנים האחרונות לגורם משמעותי לתחלואה כרונית ותמותה. מאז שנת 1970, כשתוארה המחלה לראשונה, היא הוגדרה כמחלה הנגרמת מנזק מצטבר לריאות על רקע חשיפה לחלקיקי אוויר מזוהם, בעיקר מעישון סיגריות, המתבטאת בירידה הדרגתית מואצת בערכי מדד FEV1 – נפח נשיפה מאומצת בשנייה ראשונה (Forced Expiratory Volume in one). כעת מצא מחקר חדש כי מקור נוסף למחלה עשוי להיות בתפקודי ריאות לקויים שמסתמנים בירידה במדד כבר בגילי הבגרות הצעירה - מתחת לגיל 40.

 

המחקר התבסס על מעקב שבוצע לאורך 22 שנים בשלושה מאגרי נתונים של נבדקים שעוברים בדיקות רפואיות תקופתיות לאורך חייהם: מאגר צאצאי פרמינגהאם (FOC) המבוצע בארה"ב החל משנת 1971, מאגר של מעשנים לשעבר שמנוהל מהעיר אלבקרקי בניו מקסיקו (LSC) ומאגר נתונים רפואיים של תושבי קופנהאגן בירת דנמרק (CCHS).

 

החוקרים זיהו במאגרים 657 נבדקים עם תוצאות תפקודי ריאות שהצביעו על ערכי FEV1 הנמוכים ב-80% מהערכים הצפויים לגילם בבדיקות שבוצעו עד גיל 40, וזיהו כי מעל לרבע (26%) מתוכם – 174 נבדקים – פיתחו מחלת ריאות חסימתית כרונית כעבור 22 שנות מעקב. במקביל זוהו 2,207 נבדקים מהמאגרים שהיו להם תוצאות של בדיקות ערכי FEV1 המצביעות על ערכים גבוהים של 80% לפחות מהערך החזוי לגילם בבדיקות שבוצעו עד גיל 40, ומקרב אלו נמצא כי פחות מעשירית (7%) – 158 נבדקים – פיתחו מחלת ריאות חסימתית כרונית כעבור 22 שנים.

 

החוקרים הדנים מאוניברסיטת קופנהאגן ואוניברסיטת דרום דנמרק והחוקרים האמריקאים מאוניברסיטאות הרווארד, אריזונה, קולורדו וניו מקסיקו ומבית החולים בירגהאם אנד ווימנס, בשיתוף חוקרים מספרד, צ'ילה ובריטניה, מצאו כי בעוד שמחצית מקרב חולי מחלת ריאות חסימתית כרונית שזוהו במחקר (48%) התאפיינו בהידרדרות הדרגתית מהירה בתפקודי ריאות, כפי שהתבטאו בערכי FEV1, בדומה לתיאור המחלה בעשרות השנים האחרונות, הרי שבקרב מחצית נוספת מהחולים (52%) היו תפקודי ריאות לקויים שהתאפיינו בערכים נמוכים ב-80% לפחות מהצפוי עוד כשהיו מתחת לגיל 40, מעל לעשרים שנים בממוצע לפני התפתחות המחלה, עם הידרדרות מתונה בלבד בתפקודי הריאות בשנים שלאחר מכן.

 

החוקרים מסכמים כי זיהו גורם סיכון נוסף למחלת ריאות חסימתית כרונית – בדיקת תפקודי ריאות עם ערכים נמוכים מהצפוי של FEV1 לפני גיל 40. חישוב שבוצע במחקר העלה כי אנשים עם גורם סיכון זה נמצאים בסיכון גבוה כמעט פי שלושה לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית בהמשך, סביב גיל העמידה.

 

המאגרים ששימשו למחקר נתמכים על ידי קרנות של המכון הלאומי לבריאות (NIH) והמכון הלאומי ללב, ריאות ודם (NHLBI) בארה"ב, וממצאיו מתפרסמים בגיליון יולי 2015 של כתב העת הרפואי המוביל "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".

 

גורמי סיכון ל-COPD: לא רק עישון

 

במאמר נלווה למחקר של חוקרים אמריקאים מאוניברסיטת הרווארד ובית החולים בירהגאם אנד ווימנס, נטען כי הממצא מבטא שינוי חשיבתי בהקשר למחלה: גורמי סיכון נוספים שאינם קשורים בהכרח לעישון ועישון פסיבי, לרבות זיהום אוויר סביבתי ופנימי, חשיפות תעסוקתיות, גורמים גנטיים ומחלת אסתמה, עשויים להוביל בגיל צעיר לתפקוד לקוי של הריאות ולהוות גורם סיכון להתפתחות מחלת ריאות חסימתית כרונית בהמשך הדרך. עם זאת, החוקרים טוענים כי בשלב זה חשוב להתמקד עדיין בעישון כגורם הסיכון המשמעותי והמוכח ביותר למחלת ריאות חסימתית כרונית.

 

בשנים האחרונות מזוהה מחלת ריאות חסימתית כרונית בעיקר עם עישון סיגריות בהווה או בעבר. מחקרים ספורים נוספים זיהו גורמים נוספים המשפיעים על הסיכון למחלה. מחקר שנערך בגרמניה וארה"ב ופורסם ביולי 2014 מצא כי השמנה בטנית מעלה את הסיכון למחלת ריאות חסימתית כרונית, בעוד שמחקר שנסמך על נתונים מצרפת וארה"ב ופורסם בפברואר 2015 מצא כי תזונה בריאה מפחיתה בשליש את הסיכון למחלה.

 

 

New England Journal of Medicine, DOI: 10.1056/NEJMoa1411532