הטיפול העיקרי בדלקת מפרקים שגרונתית (RA) ניתן בתרופות מקבוצה הקרויה בשם הכולל DMARDs (כלומר Disease Modifying Anti-Rheumatic Drugs) המשפיעות על מהלך המחלה הדלקתית. קבוצה זו מכילה תרופות שאינן ביולוגיות וכן תרופות ביולוגיות חדישות יותר.

התרופה הביולוגית הראשונה שאושרה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית הייתה אינברל. מאז, במשך כ-20 השנים האחרונות, אושרו תרופות נוספות לטיפול במחלה. בעוד שהתרופות שמשפיעות על מערכת החיסון נחשבות יעילות מאוד, מאחר שהן חדשות יחסית, אין מספיק נתונים באשר להשפעתן על הסיכון לסרטן.

כעת, מחקר גדול שנערך בקרב כ-70,000 אנשים עם דלקת מפרקים שגרונתית (RA) בשבדיה ופורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine העלה כי הסיכון הכללי לסרטן באלה שטופלו בתרופות ביולוגיות אינו גדול יותר מהסיכון באלה שקיבלו את הטיפולים המסורתיים בתרופות לא ביולוגיות מקבוצת DMARDs.

התרופות הביולוגיות בהן טופלו הנבדקים במחקר היו תרופות מסוג חוסמי TNF אלפא - קבוצה לה שייכות התרופות אנברל, רמיקייד, יומירה, סימפוני וסימזיה, או בתרופות מבטרה, אקטמרה ואורנסיה. החוקרים בדקו כמה מהנבדקים פיתחו גידול מוצק חודרני, סרטן דם או סרטן עור במהלך תקופת המעקב שהסתיימה בשנת 2015 ונמשכה עד עשר שנים. 

בעוד שהיארעות הממאירויות החדשות לכל 100,000 שנות אדם נעה בין 917 עד 1,074 עם התרופות הביולוגיות השונות, עם תרופות DMARDs לא ביולוגיות היא עמדה על 1,328.

יוצא דופן אחד היה במחקר. החוקרים מצאו קשר אפשרי בין התרופה אורנסיה לבין סרטן עור מסוג קרצינומת תאי הקשקש – ממצא שדורש מחקרים נוספים.

ממצאי המחקר אומנם מרגיעים, אך נדרשים מחקרים נוספים בנושא, לרבות כאלה עם תקופת מעקב ממושכת יותר.

JAMA Intern Med. Published online September 18, 2017