נשימה
מנהלי קהילה
מתבגרים עם אסתמה בסיכון לאטופיק דרמטיטיס ולהפרעות קשב וריכוז
חוקרים ישראלים מצאו כי בני נוער שמתמודדים עם אסתמה נמצאים בסיכון לתחלואה כפולה, לרבות באלרגיות עור לסוגיהן וכן בהפרעות קשב וריכוז ומיגרנות. מה הסיבות לכך?
אסתמה היא מחלת ריאות כרונית אשר נמצאת בשנים האחרונות בעלייה מתמדת. בין השאר, יש המסבירים את התופעה ב"תיאוריית ההיגיינה", ולפיה אורח החיים המערבי הסטרילי שבמסגרתו תינוקות אינם נחשפים למזהמים בחודשי חייהם הראשונים הופכת אותם מועדים לפתח אסתמה ואלרגיות למיניהן.
עתה מצאו חוקרים ישראלים תמיכה אפשרית בתיאוריה, כשזיהו כי מתבגרים שפיתחו בילדותם אסתמה מתמודדים עם סיכון מוגבר למצבים רפואיים המאופיינים באלרגיות, לרבות אטופיק דרמטיטיס ואלרגיות ספציפיות מסוגים שונים. כמו כן, נמצא כי אסתמה בגיל ההתבגרות מעלה את הסיכון גם להפרעות קשב וריכוז ומיגרנות – שתי תופעות רפואיות נוספות עמן מתמודדים מתבגרים רבים במדינות המערב. האם אורח החיים המערבי הוא הגורם לתמונת המצב המורכבת?
החוקרים מחיל הרפואה בצה"ל, אוניברסיטת חיפה, המרכז הרפואי שערי צדק ומכון וייצמן בחנו מאגר נרחב של 113,671 מתבגרים ישראלים שהיו מועמדים לגיוס לצה"ל ועברו בדיקות רפואיות בלשכת גיוס בצפון הארץ בין השנים 1987 ו-2010 בגילי 16 עד 19, מעל למחציתם (59%) בנים, במטרה לזהות קשרים בין אסתמה למחלות נוספות.
אסתמה פעילה הוגדרה בשורת תסמינים אופייניים – לרבות צפצופים בנשימה, שיעול כרוני, קוצר נשימה במאמץ, התקף אסתמה אחד לפחות בשלוש השנים האחרונות וקבלת טיפול תרופתי באסתמה למניעת התקפים. אסתמה הוגדרה כמתונה כשהמחלה לרוב בהפוגה וטיפול התרופתי ניתן רק לשיכוך כאבים, ואילו אסתמה חמורה הוגדרה כגירוי יתר או חסימה של דרכי הנשימה המזוהים בבדיקת תפקודי ריאות מסוג ספירומטריה ונטילת תרופות על בסיס יומיומי. ככלל, מעל ל-4,500 מתבגרים אובחנו עם אסתמה, בהם 2,504 עם אסתמה מתונה ו-2,077 עם אסתמה חמורה.
נמצא כי בקרב הבנים, אסתמה בכללותה העלתה את הסיכון לפתח במקביל גם נזלת אלרגית (הקרויה 'רטיניטיס אלרגית') וכן אטופיק דרמטיטיס - מחלת עור דלקתית כרונית, כשהסיכון היה חמור יותר באסתמה חמורה בהשוואה למתונה: בקרב בנים עם אסתמה מתונה היה סיכון גבוה ב-64% לאטופיק דרמטיטיס, ואילו בקרב בנים עם אסתמה חמורה הסיכון לאטופיק היה גבוה פי 2.43.
כמו כן, נמצא כי בקבוצת הבנים עם אסתמה מתונה היה סיכון מוגבר להתפתחות אלרגיות ספציפיות, ובכללן אלרגיה בלחמית העין (סיכון גבוה ב-60%); אלרגיה לעקיצות דבורים, הקרויה גם הימנופטרה (סיכון גבוה ב-80%); ואורטיקריה (ספרדת) – אלרגיה עורית, לרוב בחשיפה למגע של גורם שאינו ברור (סיכון גבוה ב-54%), וכן סיכון גבוה ב-64% לאפילפסיה וב-87% לכאבי ראש מסוג מיגרנות. להבדיל, בקרב בנים עם אסתמה חמורה היה סיכון גבוה ב-53% למצוקה נפשית מסוג דיכאון וחרדה וסיכון גבוה פי 3.05 לפתח הפרעות קשב וריכוז – סיכון שלא זוהה אצל בנים עם אסתמה מתונה.
באוכלוסיית הבנות, נמצא כי אסתמה בכללותה העלתה את הסיכון לנזלת אלרגית ואורטיקריה, ובאופן ספציפי – אסתמה חמורה העלתה את הסיכון פי 2.39 לאטופיק דרמטיטיס, פי 2.95 להפרעות קשב וריכוז, פי 2.56 להפרעות למידה, פי 2.56 להפרעות במצב הרוח כגון דיכאון וחרדה וב-56% למיגרנות – כשכל הסיכונים האלה לא תועדו בקרב מתבגרות עם אסתמה מתונה.
המחלות שזוהו בקשר עם אסתמה הובילו את החוקרים להניח כי קיים מנגנון כלשהו שמבחין בין אסתמה בדרגה מתונה לאסתמה בדרגה חמורה – שנקשרת עם עלייה בסיכון לתחלואה מסוג אחר, בכל אחד משני המינים.
אכן, בניתוח סטטיסטי, אסתמה חמורה בהשוואה למתונה אופיינה בסיכון גבוה יותר לאטופיק דרמטיטיס, מיגרנות, הפרעות קשב וריכוז ואלרגיות, ואף הייתה מאופיינת בדפוס סוציו דמוגרפי ייחודי: לנשים היה סיכון גבוה פי 2.41 לפתח אסתמה חמורה בהשוואה למתונה, למשכילים עם 12 שנות לימוד ומעלה היה סיכון גבוה ב-14% לאסתמה חמורה, ואילו למתבגרים ממשפחות של שלושה ילדים ומעלה היה סיכון נמוך ב-14% לאסתמה חמורה בהשוואה למתונה, ולמתבגרים שהם ילדים בכורים היה סיכון נמוך ב-16% לפתח אסתמה חמורה. כמו כן, אסתמה חמורה נטתה להיות יותר מזוהה עם תת משקל: שיעור המתבגרים עם תת משקל (מתחת לאחוזון 5 בעקומת גדילה) היה גבוה בקרב אלו עם אסתמה מתונה (סיכוי לתת משקל גבוה ב-50% בקרב בנים וב-20% בקרב בנות, בהשוואה למתבגרים ללא אסתמה), לעומת אסתמה חמורה (סיכוי לתת משקל גבוה ב-15% בלבד בקרב בנים וללא סיכון עודף בקרב בנות, בהשוואה למתבגרים ללא אסתמה).
לדברי החוקרים, "ההבדלים בין אסתמה מתונה לחמורה (בהיבט של תחלואה נלווית) מדגישים את ההבנה בדבר מאפיינים ייחודיים לכל סוג אסתמה, שמתבטאת באופן שונה". במחקר השתתפו ד"ר יוסי מחלוף, רבקה פרקש, ד"ר רון רוטקופף, ד"ר דניאל פינק וד"ר יורם חייטר, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2019 של כתב העת Journal of Asthma.
הקשר שבין הנשימה לעור
ממצאי המחקר תומכים בממצאים מעבודות נוספות שהעלו קשר בין אסתמה לאלרגיות שונות. כ-70% מחולי האסתמה סובלים גם מנזלת כרונית, אין זה מקרה ששתי המחלות הללו מופיעות במקביל: התהליך האלרגי גורם לדלקת כרונית לאורך כל הריריות, מקצה האף ועד לעומק הריאות.
ממצאי מחקרים מתעדים גם קשר שבין אסתמה להפרעות קשב וריכוז. כמו כן, בספרות הרפואית כבר הוגדר המונח 'הצעדה האטופית' (The Atopic March) כדי לתאר קשר בין אסתמה לאטופיק דרמטיטיס ואלרגיות - קשר שמתבטא בנטייה מוגברת לפתח אלרגיות למיניהן בקרב הסובלים מאטופיק דרמטיטיס – לרבות אלרגיות למזון, לקרדיט אבק הבית ו/או לאבקנים וכן נטייה מוגברת לאסתמה, נזלת אלרגית ול'קדחת השחת'. ככל הנראה בתמונת תחלואה זו משתלבת גם הפרעת קשב וריכוז: חוקרים מהולנד זיהו באוגוסט 2013 כי הפרעות קשב וריכוז קשורות במשולב לאסתמה, אלרגיות ולאטופיק דרמטיטיס, בדומה לממצאי המחקר הנוכחי, ושם נמצא כי בקרב ילדים שיש להם הפרעות קשב וריכוז – 34% סובלים גם מאסתמה ו-35% מאלרגיה כלשהי.
הבסיס לקשר בין המחלות השונות עשוי להיות ביולוגי. מחקרים בעבר העלו כי הן אסתמה והן הפרעות קשב וריכוז מזוהים עם שינויים במבנה המוח, לרבות אזור היפוקמפוס קטן יותר. ההיפוקמפוס גם תועד בעבודות כאזור שקשור בביטוי של מחלות נוספות, לרבות אלרגיות למיניהן ואפילפסיה.
גם מוליכים עצביים עשויים לקשר בין המחלות השונות, מציינים החוקרים, שכן עבודות העלו כי קולטנים מסוג VR1 במערכת העצבים המרכזית (קיצור של vanilloid receptors type 1) קשורים בתפקודי דרכי הנשימה, לרבות אסתמה, וכן קשורים במוליך העצבי 'דופמין' שנקשר בעבודות בתפקוד חריג או ברמות חריגות להפרעות קשב וריכוז, אטופיק דרמטיטיס ומיגרנות.
מעבר לכך, כלל המחלות שזוהו כקשורות לאסתמה לפי המחקר – קשורות כולן לעלייה בלחץ שמאפיינת את אורח החיים המערבי, ולחץ גבוה עשוי להוות טריגר הגורם להתפרצות של כמה מהמצבים הרפואיים במקביל.