מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

טראומה מטרור ומלחמה

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל
כמוניטראומה מטרור ומלחמהחדשותנפגעי מלחמות ישראל עם פוסט טראומה נטו יותר לשימוש בחומרים ממכרים בתקופת הקורונה

נפגעי מלחמות ישראל עם פוסט טראומה נטו יותר לשימוש בחומרים ממכרים בתקופת הקורונה

חוקרים מצאו כי לוחמים ממלחמת יום כיפור שמתמודדים עם פוסט טראומה נטו בעקבות מגפת הקורונה לצרוך חומרים ממכרים – אלכוהול, קנאביס, תרופות הרגעה וכדורי שינה – וזאת למרות שבעבר לא תועדו עם נטייה גבוהה יותר להתמכרויות


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

השפעות של טראומה משדה הקרב על הנפש האנושית מוסיפות להיחקר ברחבי העולם ביתר שאת. וישראל, כמדינה למודת קרבות, היא אחת המדינות המובילות במחקרים על הפרעה פוסט טראומטית (PTSD) והשפעותיה על מהלך החיים.

 

חוקרים ישראלים זיהו בין השאר השפעות משמעותיות של פוסט טראומה על בריאות נפשית ופיזית של לוחמים, השפעות על קרוביהם, השפעות שאף עוברות מדור לדור - בין השאר מניצולי שואה שהתמודדו עם פוסט טראומה לילדיהם ואפילו לנכדיהם - ולאחרונה גם מצטברות עדויות על תהליכים חיוביים שעשויים להתפתח על רקע ההתמודדות עם פוסט טראומה – במנגנון של צמיחה פוסט טראומטית.

 

כעת מדווחים חוקרים ישראלים, שעוקבים עשרות שנים אחר לוחמים ממלחמת יום כיפור שנפלו בשבי במלחמה ומתמודדים עם פוסט טראומה – כי דווקא מגפת הקורונה היא זו שהובילה אותם לפתח נטייה לשימוש מוגבר בחומרים ממכרים.

 

יותר סיגריות וכדורי שינה

 

צוות החוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בראשות פרופ' זהבה סולומון מבית הספר לעבודה סוציאלית וכלת פרס ישראל לחקר עבודה סוציאלית שבוחנת מזה שנים את השפעות הפוסט טראומה על שבויי מלחמת יום כיפור, תיעד מעקב אחר 120 לוחמים שעברו חווית שבי במלחמת יום כיפור בשנת 1973 ופיתחו פוסט טראומה, ולצידם 65 ישראלים נוספים שהשתתפו במלחמה ושימשו כקבוצת ביקורת. המעקב הרפואי אחר הנבדקים החל עוד בשנת 1991, ונמשך חמש פעימות, האחרונה שבהן לאחר התפרצות מגפת הקורונה בחודשים מארס ואפריל 2020, 47 שנים לאחר המלחמה.

 

בעוד שהערכות שבוצעו לפני מגפת הקורונה לא זיהו השפעה כלשהי של פוסט טראומה כתוצאה מהמלחמה על השימוש בחומרים ממכרים, הרי שההערכה האחרונה שבוצעה במהלך מגפת הקורונה זיהתה נטיית יתר של שבויי המלחמה לשעבר להשתמש בחומרים כאלה, לרבות אלכוהול, קנאביס, תרופות הרגעה וכדורי שינה, יותר מישראלים נוספים שהשתתפו במלחמה בעבר ולא עברו חוויות מעצבות טראומה כמו שבי. המחקר גם זיהה במפורש כי אבחון תסמיני פוסט טראומה אצל הלוחמים שעברו חוויות שבי היווה גורם סיכון שהעלה את הנטייה לשימוש בחומרים ממכרים.

 

לפי הממצאים, במעקבים שבוצעו בעבר בהשוואה בין שני קבוצות הלוחמים לא זוהו הבדלים סטטיסטיים מובהקים בשימוש בחומרים ממכרים. היקפי השימוש נעו בתחילת תקופת המעקב בשנת 1991 ב-1.5% עד 5% לצריכה מוגברת של אלכוהול, 20% עד 27.3% לעישון סיגריות ו-9.2% עד 17.9% לשימוש בתרופת הרגעה וכדורי שינה. בהמשך עלה השימוש בחומרים הממכרים בשתי הקבוצות, הן ביחס לצריכה מוגברת של אלכוהול (8.7% עד 15.8%), עישון סיגריות (28.3% עד 32%), ואף שימוש בסמים (3.2% עד 8.7% מהלוחמים).

 

ואולם בבדיקה שבוצעה במהלך מגפת הקורונה נמצאו לראשונה הבדלים מובהקים בין הקבוצות, כשלוחמים שעברו חוויות שבי שלוו בפוסט טראומה מתמשכת נטו יותר לשימוש בחומרים הממכרים בהשוואה ללוחמים אחרים ממלחמת יום כיפור – ובהם אלכוהול, סיגריות, קנאביס, תרופות הרגעה וכדורי שינה.

 

נמצא כי תסמינים כרוניים של פוסט טראומה שפיתחו הלוחמים בעקבות חוויית השבי שעברו הייתה הגורם המשפיע ביותר על הנטייה להשתמש בחומרים ממכרים בתקופת הקורונה. נטייה זו גם הייתה גבוהה יותר בקרב לוחמי יום כיפור שלא עבדו. לא נמצא קשר לגורמי סיכון נוספים שנבחנו, לרבות אלו שעברו חוויות שליליות בילדותם, השתתפו במלחמות נוספות, או שחוו אירועים בעלי השפעה בחייהם לאחר מלחמת יום כיפור.

 

במחקר השתתפו לצד פרופ' סולומון גם פרופ' קרני גינזבורג, פרופ' אבי עורי ופרופ' מריו מיקולינסר, וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2023 של כתב העת Psychological Trauma.

 

פגיעה בתחושת החוסן

 

החוקרים מסכמים כי הממצאים מצביעים על השפעה ארוכת טווח של החוויה המוקדמת של חשיפה ללחץ קיצוני בשנות הבגרות הצעירה (בימי המלחמה) ושל פוסט טראומה, כפי שמשתקפת בגיל המבוגר, על העלייה בשימוש בחומרים ממכרים בעקבות מגפת הקורונה.

 

החוקרים מציינים כי ייתכן והממצאים מדגימים גם השפעה עם הזמן על הלגיטימיות לשימוש בחומרים ממכרים בחברה הישראלית – כאשר השימוש בתרופות הרגעה וכדורי שנה גדל באופן משמעותי בשנים האחרונות, וכן ניכרת עלייה באישורים לשימוש בקנאביס רפואי – תהליכים שמעידים על לגיטימיות ציבורית גבוהה יותר לחומרים אלה.

 

בעוד שמחקרים נוספים קושרים באופן חד משמעי בין חוויות טראומה בילדות לבין שימוש בחומרים ממכרים בגיל המבוגר, הרי שהקשר בין חוויות טראומה בגילי הבגרות, כפי שמתבטא אצל לוחמים בשדה הקרב, לבין שימוש בחומרים ממכרים – הוא כיום שנוי במחלוקת בספרות הרפואית. כך, בסקירה של חוקרים מקנדה שפורסמה במאי 2017 בכתב העת BMC Psychiatry, נמצא כי השפעות חשיפה לטראומה על שימוש בחומרים ממכרים פוחתות ומתאדות עם הזמן. לעומת זאת, במחקר מהונגריה שפורסם בינואר 2012 בכתב העת Substance Abuse Treatment, Prevention and Policy, נמצא כי טראומה עשויה במצבים מסוימים בגילי הבגרות להוביל להתמכרויות. יש לציין כי בעבודה הנוכחית נבחנה השפעה של חוויית שבי במלחמה - שהיא אחת מחוויות הטראומה העוצמתיות ביותר הקיימות.

 

 

Psychological Trauma, doi: 10.1037/tra0001267