מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםמדריכיםסימני אזהרה לאחר השתלת איברים

סימני אזהרה לאחר השתלת איברים

מהי דחיית שתל? מהם סימני האזהרה לדחיית השתל לאחר השתלת איברים? ומה יש לעשות אם הם מופיעים? מדריך


דחיית איברים מושתלים
דחיית איברים מושתלים

לאחר השתלת איברים, הסיכון העיקרי והמשמעותי ביותר עמו נדרשים המושתלים להתמודד הוא הסיכון לדחיית האיבר המושתל, מאחר ומדובר למעשה באיבר זר שמערכת החיסון של הגוף עלולה לתקוף. לכן, מושתלים נדרשים ליטול תרופות נוגדות דחייה המחלישות למעשה את המערכת החיסונית הטבעית שלהם – למשך כל החיים.

 

מעבר לכך, על רקע החלשות המערכת החיסונית, מושתלים נמצאים בסיכון מוגבר להידבקות בזיהומים. וכמו כן – הטיפול התרופתי האינטנסיבי בתרופות למניעת דחיית שתל חושף מושתלים לסיכונים נוספים – לרבות מחלות לב וכלי דם וגידולים סרטניים.

 

מכאן שמושתלים נדרשים לשים לב לסימני אזהרה המעידים על מצב רפואי סיכוני בגופם – ובמקרים אלה לפנות לרופא. כמו כן, מושתלים עוברים בדיקות מעקב תקופתיות, בהן נבדקים סימנים נוספים שעשויים להעיד על התפתחות מצבים סיכוניים - ועליהם להקפיד על ביצוען.

 

לפי הנחיות למושתלי כליה וכבד, שפורסמו באפריל 2017 בכתב העת Transplantation על ידי צוות בשם COMMIT, גורמי הסיכון העיקריים לדחייה של שתל כוללים אי היענות לטיפול תרופתי, דיכוי חסר של המערכת החיסונית על ידי התרופות נוגדות דחיית שתל, רעילות ותופעות לוואי של התרופות.

 

סוגי דחיית שתל 

 

ישנן שלוש צורות עיקריות לדחיית איבר שהושתל:

 

דחייה היפר אקוטית

 

דחייה חריפה במיוחד שמתרחשת דקות ספורות לאחר השתלת האיבר, כשהאנטיגנים בגופו של המושתל לגמרי לא מתואמים עם האיבר שנתרם לו. במקרים אלה, שמתרחשים למשל כשמושתל מקבל איבר שלא הותאם לפי סוג הדם שלו ללא הכנה מקדימה – יש להוציא מיד את האיבר המושתל כדי שלא להוביל למותו של המושתל.

 

דחייה אקוטית

 

דחייה חריפה של האיבר המתרחשת לרוב בשלושת החודשים הראשונים לאחר ההשתלה וניתנת לטיפול ביעילות גבוהה יחסית. דחייה מסוג זה שכיחה יחסית ומתפתחת בקרב כ-50% ממושתלי האיברים. על רקע סיכון זה, הטיפול בתרופות נוגדות דחיית שתל ניתן בחודשים הראשונים במינונים גבוהים יותר ב'שלב האינדוקציה' עד להתאמת מינונים יציבים ונמוכים יותר ב'שלב האחזקה'.

 

דחייה כרונית

 

דחייה של הגוף את האיבר המושתל אשר מתפתחת בהדרגה לאורך זמן. הסיבות לה אינן ידועות לאשורן ברוב המקרים ולכן גם הטיפול בה לא תמיד מצליח. במקרים אלה – יידרש המושתל להשתלה של איבר אחר, ובמקרה של השתלת לכליה עם דחייה כרונית – ייאלץ לשוב לטיפולי דיאליזה עד למציאת כליה חדשה.

 

תסמינים כלליים של דחיית השתל

 

דחיית השתל מתבטאת בתסמינים הבאים:

 

  • האיבר המושתל מתחיל לרדת בהדרגה בפעולותיו – תסמין שלרוב מזוהה בבדיקות המעקב התקופתיות שעוברים המושתלים.

 

  • תחושה של חוסר נוחות או תחושת מחלה מתמשכת אצל המושתל.

 

  • תסמינים דמויי שפעת – לרבות צמרמורות, כאבים בגוף, בחילות, שיעול וקוצר נשימה.

 

  • באופן נדיר – כאבים ונפיחות באזור האיבר המושתל.

 

  • באופן נדיר – חום גבוה.

 

כמו כן, ישנם תסמינים המותאמים לאיבר שהושתל:

 

תסמינים של דחיית כליה מושתלת

 

אצל מושתלי כליה, דחיית שתל כרונית עשויה להתבטא בתסמינים הבאים:

 

  • מיעוט שתן או העדר שתן

 

  • עלייה במשקל

 

  • שינויים בקצב הלב

 

  • חום גבוה (לעתים החום מופיע וחולף)

 

  • כאב ורגישות באזור המותניים/ הכליות

 

תסמינים של דחיית כבד מושתל

 

אצל מושתלי כבד, דחיית שתל כרונית לרוב שקטה, אך עלולה להתבטא בתסמינים הבאים:

 

  • חום גבוה (לעתים החום מופיע וחולף)

 

  • הצהבה של העור ו/או העיניים

 

  • כאבי בטן ורגישות בבטן

 

  • הצטברות נוזלים בבטן

 

  • צבע שתן עז (צבע דמוי תה)

 

  • גירודים

 

  • עלייה במשקל

 

  • נפיחויות/ בצקות

 

  • עייפות

 

  • כאבי ראש

 

תסמינים של דחיית לב מושתל

 

אצל מושתלי לב, דחיית שתל כרונית עשויה להתבטא בתסמינים הבאים:

 

  • חום גבוה (לעתים החום מופיע וחולף)

 

  • קוצר נשימה

 

  • אי סדירות בקצב הלב (למשל דופק לב מואץ)

 

  • עלייה במשקל/ נפיחויות ובצקות

 

  • לחץ דם נמוך

 

  • התעייפות מהירה לאחר התחלת פעילות גופנית

 

  • כאב ורגישות באזור הלב

 

תסמינים של דחיית ריאה מושתלת

 

אצל מושתלי ריאה, דחיית שתל כרונית עשויה להתבטא בתסמינים הבאים:

 

  • קוצר נשימה

 

  • שיעול

 

  • כאבי בטן

 

  • כאב ורגישות בחזה באזור הריאות

 

  • עייפות/ תשישות

 

התסמינים הללו עשויים לרמז הן על דחיית שתל, ובמצבים מסוימים גם על התפתחות מחלות נלוות שמושתלים נמצאים בסיכון לפתח לאורך שנים, לרבות סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן.
 
במקרה של הופעת התסמינים המרמזים על דחיית שתל – יש לפנות מיד לרופא המטפל כדי לבחון את הסיכון ולבצע התאמות הנדרשות בטיפול התרופתי.

 

כיצד ניתן להפחית סיכון לדחיית שתל? 

 

מאחר והיענות נמוכה לטיפול התרופתי בתרופות נוגדות דחיית שתל מעלה את הסיכון להופעת תסמיני דחייה, מומלץ להקפיד על מספר טיפים כלליים:

 

  • לקבוע הרגל קבוע ביום לנטילת התרופות נוגדות דחיית שתל במועד שיש ליטול אותן. יש להמשיך לקחת את התרופות גם אם מרגישים טוב וגם אם יש הרגשה שהאיבר החדש נקלט כראוי ולהתמיד בנטילתן לכל החיים.

 

  • להשתמש בשעון מעורר/ תזכורות מדי יום כדי להתריע על הצורך ליטול את התרופות.

 

  • להכיר את שמות כל התרופות, לרבות אופן פעולתן, המינון הנדרש ותדירות השימוש המומלצת.

 

  • זיהוי במצב חירום: בחודשים הראשונים לאחר ההשתלה, מומלץ למושתל לענוד צמיד או תג המצביע על כך שעבר השתלה תוך ציון האיבר המושתל – באופן המבהיר כי הוא למעשה במצב של דיכוי המערכת החיסונית בעקבות טיפול תרופתי, למקרה חירום של התפתחות דחיית שתל אקוטית, בו יידרש טיפול תרופתי כלשהו. המלצה זו תקפה גם למושתלי איברים המטופלים בתרופות נוגדות דחייה לאורך שנים, במידה ונוטלים גם תרופות נוספות שעשויות ליצור שילוב מסוכן, לרבות תרופות למחלות לב וללחץ דם גבוה.

 

  • היוועצות עם הצוות המטפל: יש להתייעץ עם הצוות המטפל בכל מצב של הופעת תסמין שמעלה חשד להתפתחות דחייה של השתל, בכל מצב של פספוס בנטילת מנה של אחת התרופות למניעת דחיית שתל (אימונוסופרסנטים), בכל מצב של תופעת לוואי לטיפול התרופתי שדורשת לשקול שינוי מועדי נטילת התרופות או שינוי בהרכב התרופות, ובכל מצב שבו עולה ספק לשילוב בעייתי בין התרופות למניעת דחייה לבין תרופות אחרות שיש צורך לקחת על רקע מחלה אקוטית או כרונית נוספת, ויטמינים ותוספי תזונה ומזונות מורכבים/ מיוחדים – כמו אשכוליות/ מיץ אשכוליות.

 

 

סייעו בהכנת הכתבה ד"ר רוני ברוך, מנהל מרפאת ההשתלות (כליה וכבד) במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי (איכילוב); פרופ' ריפעת ספדי, מנהל יחידת הכבד (השתלות כבד) במכון המשולב לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד בבית החולים הדסה עין כרם; פרופ' יעקב (ג'יי) לביא, מנהל יחידת השתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הרפואי שיבא; ופרופ' מרדכי קרמר, מנהל מערך הריאות (השתלות ריאה) בבית החולים בילינסון

 

 

עדכון אחרון: נובמבר 2017