מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותקנביס רפואי עשוי למנוע מיגרנות

קנביס רפואי עשוי למנוע מיגרנות

מחקר מצא כי שימוש במריחואנה רפואית הפחית ביותר מחצי את מספר המיגרנות בקרב המטופלים


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

קנביס רפואי עשוי לשפר את מצבם של אנשים הסובלים ממיגרנות באופן משמעותי. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת המדעי Pharmacotherapy.

 

המחקר, שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קולורדו, כלל 121 אנשים שסובלים ממיגרנות, שפנו למרפאה פרטית בקולורדו המתמחה בטיפול בקנביס רפואי. כל הנבדקים טופלו בקנביס רפואי בין ינואר 2010 לספטמבר 2014. הטיפול ניתן בשאיפה (עישון) או באכילה באופן יומיומי. כשני שליש מהנבדקים היו עם היסטוריה של שימוש במריחואנה או השתמשו במריחואנה בעת הפנייה הראשונית למרפאה. החוקרים בחנו את תדירות המיגרנות החודשית של הנבדקים עם ובלי הטיפול.

 

103 מהמטופלים בקנביס דיווחו על הפחתה כלשהי בתדירות המיגרנות החודשית שלהם, מתוכם 14 מטופלים כלל לא סבלו ממיגרנות עם הטיפול בקנביס. 15 מטופלים דיווחו שלא היה שינוי במספר המיגרנות החודשי שלהם ו-3 דיווחו על עלייה במיגרנות.

 

בקרב כלל המטופלים בקנביס, תדירות המיגרנות ירדה בממוצע מ-10.4 ל-4.6 מיגרנות בחודש. בהודעה לעיתונות שפרסמו החוקרים, הם אומרים כי הטיפול הוביל ל"שיפור משמעותי ביכולת של המטופלים לתפקד ולהרגיש יותר טוב". עוד מציינים החוקרים כי לטיפול במיגרנות שכבר הופיעו, נראה שצריכת מריחואנה רפואית בשאיפה - לה השפעה מיידית על הגוף - עדיפה על אכילה. 

 

השפעות שליליות 

 

14 מכלל המטופלים בקנביס (11.6%) דיווחו על השפעות שליליות כמו ישנוניות. השפעות שליליות היו נפוצות יותר בעקבות צריכת המריחואנה באכילה מאשר בשאיפה.

 

לא ברור בדיוק כיצד מריחואנה עשויה לסייע במניעת מיגרנות. מנגנון אפשרי אחד עשוי להיות באמצעות השפעה של הקבינואידים שבמריחואנה על המוליך העצבי סרוטונין שמשחק תפקיד במיגרנות.

 

תוצאות המחקר מעודדות, אך מדובר במחקר קטן יחסית, שיש לו מספר מגבלות משמעותיות נוספות - בהן העובדה שלחלק גדול מהנבדקים הייתה היסטוריה של שימוש במריחואנה והם פנו למרפאה המתמחה בטיפול בנושא והעובדה שייתכן שחלק מההשפעה שנמצאה במחקר נובעת מאפקט הפלצבו. יש צורך במחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לקבוע כי מריחואנה באמת מסייעת למניעת מיגרנות וכדי להבין איך היא עושה זאת ומה המינונים האופטימאליים. חשוב שייערך מחקר קליני מבוקר, בנבדקים שלא השתמשו במריחואנה בתקופה שלפני תחילת המחקר, שישווה את השפעת הקנביס במינונים קבועים מסוימים מול טיפול דמה (פלצבו). 

 

החוקרים מבהירים שכמו כל תרופה אחרת, למריחואנה יש הטבות פוטנציאליות וסיכונים פוטנציאליים. חשוב להבין כי לשימוש במריחואנה עלולות להיות תופעות לוואי וכי החומר אינו משפיע על כולם באותו האופן.

 

בישראל טיפול בקנביס רפואי מאושר כיום לשימוש במספר מצבים רפואיים, אך מיגרנות אינן ברשימה. אישור לטיפול בקנביס רפואי, בכפוף להמלצת רופא מומחה ואישור היחידה לקנביס רפואי במשרד הבריאות, ניתן לאחר מיצוי הטיפולים המקובלים, בהתוויות מסוימות, לסובלים מקרוהן וקוליטיס, לנפגעי פוסט טראומה, לסובלים מכאב נוירופתי, למטופלים אונקולוגיים בזמן כימותרפיה ועד חצי שנה מסיומה או חולים עם סרטן גרורתי לאחר מיצוי אפשרויות הטיפול המקובלות, לנשאי HIV, לחולים המקבלים טיפול תומך בסוף חייהם וכן לסובלים מהמחלות הנוירולוגיות טרשת נפוצה, פרקינסון או תסמונת טורט.

 

 

Pharmacotherapy. 2016 Jan 9. doi: 10.1002/phar.1673