מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קרוהן וקוליטיס

מנהלי קהילה

פרופ' דן טרנר
פרופ' דן טרנר
מנהל המרכז למחלות מעי דלקתיות בילדים והמכון לגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים, המרכז הרפואי שערי-צדק בירושלים.
ליהי גודני
ליהי גודני
דיאטנית קלינית ביחידה לחולים במחלות מעי דלקתיות ובמחלקות הכירורגיות, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי 
חזי יזרעאלי
חזי יזרעאלי
פסיכולוג רפואי מומחה-מדריך. מטפל בילדים, נוער ומבוגרים.
פרופ׳ הנית ינאי
פרופ׳ הנית ינאי
מנהלת המרכז למחלות מעי דלקתיות במרכז הרפואי רבין
פרופ' איריס דותן
פרופ' איריס דותן
מנהלת המערך לגסטרואנטרולוגיה, מרכז רפואי רבין
כמוניקרוהן וקוליטיסחדשותקרוהן: אי סבילות לתרופה מנבאת את פעילות המחלה

קרוהן: אי סבילות לתרופה מנבאת את פעילות המחלה

מחקר: אי סבילות לתרופה אזאטיופרין עשויה לנבא מהלך מחלה קשה יותר בקרב חולי קרוהן


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

חולי קרוהן שלא מגיבים טוב לתרופה אזאטיופרין עשויים להיות בסיכון מוגבר למחלה לא מאוזנת בעתיד. כך עולה ממחקר קטן שפורסם בכתב העת Frontline Gastroenterol.

 

החוקרים הבריטים מסבירים כי אזאטיופרין הינו טיפול מוכח לשמירה על הפוגה בחולים עם מחלות מעי דלקתיות. עם זאת, חלק גדול מהחולים אינם סובלים את הטיפול. במחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לקבוע אם אי סבילות לתרופה הינה סמן המנבא מהלך מחלה אגרסיבי יותר.

 

במחקר השתתפו 239 מטופלים עם מחלות מעי דלקתיות, מתוכם 141 חולי קרוהן ו-98 חולי קוליטיס כיבית. 28% מהנחקרים לא סבלו את הטיפול באזאטיופרין. הסיבות המרכזיות לאי סבילות כללו בחילות והקאות (34%), הפרעה בתפקודי כבד (28%) וכאבי ראש (12%).

 

בחולים עם קוליטיס כיבית, לא זוהו הבדלים משמעותיים במדדי פעילות המחלה בין אלו שלא סבלו את הטיפול ואלו שהגיבו היטב לטיפול.

 

לעומת זאת, בחולים עם קרוהן, אי סבילות של הטיפול נקשרה לפעילות מחלה אגרסיבית יותר באופן משמעותי: שיעור נמוך ב-25% של חולים בהפוגה ושיעור גבוה ב-20% של חולים עם מחלה בינונית/חמורה.

 

החוקרים מסכמים כי אי סבילות לאזאטיופרין עשויה לנבא מהלך מחלה אגרסיבי יותר בקרב חולי קרוהן בעתיד. עם זאת, המחקר נערך במדגם קטן יחסית, וכעת נדרשים מחקרים נוספים שיאוששו את תוצאותיו. 

 

 

Frontline Gastroenterol. 2014;5(1):40-43