מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםחדשותשינוי בשיטת הקירור מאריך את הזמן לשימור ריאות להשתלות

שינוי בשיטת הקירור מאריך את הזמן לשימור ריאות להשתלות

חוקרים מצאו דרך נוספת להתמודדות עם התורים המתארכים להשתלות: שינוי בשיטת הקירור של ריאות שנתרמו להשתלה עשוי להאריך את משך שהייתן מחוץ לגוף ולסייע להגדלת מספר תרומות הריאה


(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

בעשורים האחרונים מתמודד העולם עם מחסור עולמי באיברים להשתלות. מחד, העלייה בתוחלת החיים והזדקנות האוכלוסייה ושיפורים רפואיים מובילים לעלייה במספר החולים הכרוניים שמתמודדים עם אי ספיקת איברים ונזקקים להשתלות. מנגד – הקדמה הרפואית מביאה לירידה במספר המתים במוות מוחי שניתן להשתמש באיבריהם להשתלה. בפועל – התוצאה היא התארכות ברשימת ההמתנה לתרומות איברים ועלייה במספר החולים שנפטרים בעודם ממתינים להשתלה.

 

מדענים ברחבי העולם מפתחים שיטות שונות בניסיון להתמודד עם המגמה המצערת. בין השאר נרשמה בשנה האחרונה פריצת דרך מדעית עם הדיווחים על מחקרים ראשונים בבני אדם להשתלת איברים שמקורם בחזירים מהונדסים גנטית, שגודלו כך שאיבריהם לא יידחו על ידי בני אדם, כתחליף לאיברים אנושיים. בנוסף נרשמת התקדמות בפיתוחים מדעיים מתחום הנדסת הרקמות לבנייה במעבדה של רקמות חדשות שיוכלו להחליף איברים להשתלה. בנוסף, שיטות שונות מבקשות לשמר איברים המיועדים להשתלות לאורך זמן רב יותר.

 

עתה מדווח צוות חוקרים בינלאומי כי הצליח להאריך את משך הזמן שניתן להותיר ריאות המיועדות להשתלה מחוץ לגוף – באופן שעשוי להגדיל את הריאות הזמינות ולקצר את זמן ההמתנה להשתלת ריאה. נמצא כי שימור ריאות בתנאי קירור בלבד וללא הקפאתן – מאריך משמעותית את משך הזמן שהריאה יכולה להימצא מחוץ לגוף אנושי.

 

סיכון מופחת לדחייה אקוטית

 

כיום, השתלות ריאה מבוצעות מסביב לשעון, וכשמאותרת תרומת ריאה מתאימה מהמת – החולה מתבקש להגיע מיידית לבית החולים כדי לעבור את ההשתלה ותוך שעתיים בלבד, ולכן חולים שנמצאים בראש רשימת ההמתנה לריאות מודרכים שלא להתרחק מבית החולים. הריאות עצמן, לאחר קצירתן מאנשים שמתו מוות מוחי, עוברות שטיפה צוננת בנוזל שימור, מוזרם לתוכן חמצן, והן מועברות לשימור בצידנית קרח בתנאי הקפאה. משך החיים של ריאה מחוץ לגוף כיום קצר ביותר – לרוב ארבע עד שש שעות בלבד. באופן קליני, ריאות שנמצאו מחוץ לגוף מעל לשמונה שעות נחשבות מסוכנות להשתלה ולרוב נפסלות.

 

במחקר החדש השתתפו חוקרים מאוניברסיטת טורונטו בקנדה, האוניברסיטה הרפואית בווינה שבאוסטריה ובית החולים האוניברסיטאי  Puerta de Hierro Majadahondaבמדריד שבספרד. החוקרים ביקשו לבחון כיצד ניתן להאריך את משך החיים של ריאה באמצעות שינוי שיטת צינון הריאה לאחר הוצאתה מגוף החולה. בהבדל משימור הריאה בצידנית קרח, כפי שמקובל כיום בכל העולם, הוחלט לבחון שיטה חדשה של קירור הריאה באינקובטור מיוחד בטמפרטורה של עשר מעלות – ללא הקפאה, עד להשתלתה.

 

במחקר נאסף מידע על 70 מטופלים שעברו השתלת ריאות שנשמרו בשיטה החדשה בבתי חולים בקנדה, אוסטריה וספרד, בהשוואה ל-140 חולים בקבוצת ביקורת, אשר עברו השתלת ריאות שעברו שימור בשיטה המקובלת בהקפאה. כל תורמי הריאה היו מי שנקבע להם מוות מוחי לפני גיל 70. כל ההשתלות שנכללו בבדיקה ההשוואתית הן השתלות ריאה שדרשו העברה של הריאה המיועדת להשתלה בשעות החשיכה – בין 18:00 בערב ל-4: לפנות בוקר, וכשהחולה הזקוק להשתלה נדרש לקבל הרדמה לצורך השתלת הריאה בין השעות 18:00 בערב ל-5:00 לפנות בוקר.

 

הממצאים העלו כי משך הזמן שניתן היה לשמר ריאות במצב תפקודי תקין בטמפרטורה החדשה של 10 מעלות היה ארוך פי 2 יותר ממשך הזמן המקובל בשיטת השימור הקיימת: 12 שעות ו-28 דקות בממוצע, בטווח זמנים שבין 10 שעות ו-14 דקות ל-14 שעות ו-12 דקות.

 

בהמשך, התברר לחוקרים במפתיע כי הריאות שנשמרו בקירור היו מוצלחות יותר. שיעור המושתלים שקיבלו ריאות בשיטת הקירור החדשה ופיתחו כשל ריאתי המעיד על דחייה אקוטית בדרגה 3 תוך שלושה ימים מההשתלה עמד על 5.7% בלבד, בהשוואה ל-9.3% מקרב מושתלי הריאות שנשמרו בצידנית הקפאה בצורה המקובלת.

 

לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בסיכון להזדקק להנשמה בחמצן לאחר ניתוח ההשתלה. משך הזמן ששהו המושתלים ביחידה לטיפול נמרץ לאחר השתלת הריאה היה דומה בשתי הקבוצות – חמישה ימים, ומשך האשפוז הכולל בבית החולים לאחר ההשתלה עמד על 25 ימים לאחר השתלות ריאה בקבוצת המחקר בהשוואה ל-30 ימים בקבוצת הביקורת – הבדל שלא היה מובהק סטטיסטית. גם שיעור ההישרדות הכולל כעבור שנה מההשתלה היה דומה בין הקבוצות וללא הבדל מובהק: 94% מקרב החולים שעברו השתלה של ריאה שנשמרה בקירור בהשוואה ל-87% מקרב אלו שעברו השתלות ריאות שנשמרו בצידנית הקפאה.

 

החוקרים מסיקים כי "הארכת משך השימור של ריאה באמצעות קירור בטמפרטורה של 10 מעלות היא בטוחה ובעלת פוטנציאל לשפר את הלוגיסטיקה בתחום השתלות האיברים".

 

המחקר מומן על ידי קרן UHN בקנדה, וממצאיו מדווחים בגיליון אפריל 2023 של כתב העת NEJM Evidence הנלווה לכתב העת הרפואי היוקרתי 'ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין'.

 

תרומה משמעותית

 

החוקרים מציינים כי יישום שיטות חדשות לשימור שמאריכות את משך השהות של איברים המיועדים להשתלות מחוץ לגוף עשוי לתרום משמעותית לתחום ההשתלות בכיוונים רבים, ובין השאר לאפשר השתלות מתוכננות יותר מבחינה לוגיסטית שהן גם בטוחות יותר עבור החולים גם בתנאים של בתי חולים עם משאבי מצומצמים.

 

השיטה החדשה גם מאפשרת העברת הריאות בשעות האור שהיא בטוחה יותר, וללא צורך בהעברתן בשעות הלילה – באופן שעלול להזיק לתפקודן עקב כשלים לוגיסטיים אפשריים. במחקר אמריקאי, שפורסם ביולי 2021 בכתב העת Annals of Thoracic Surgery, נמצא כי העברת ריאות בשעות הלילה כרוכה בסיכון גבוה ב-73% לסיבוכים אצל החולים שעברו השתלת ריאות ובירידה של 21% בסיכויים להישרדות הריאה המושתלת כחמש שנים לאחר ההשתלה.

 

שימור ריאות בטמפרטורה של עשר מעלות כבר נחקר ברפואה לפני כשלושים שנה, אולם רק לאחרונה צבר התעניינות גוברת מצד מדענים. השיטה החדשה מהווה צעד נוסף במסגרת שלל אמצעים שפותחו בשנים האחרונות כדי לנסות ולהאריך את אורך החיים של איברים המיועדים להשתלות מחוץ לגוף – ובכך להגדיל את הזמינות של השתלות איברים.

 

בשנים האחרונות הוכנסה לשימוש במספר בתי חולים בעולם טכנולוגיה חדשנית שמסייעת בשימור ריאות מחוף לגופם של תורמים על ידי הזרמת נוזל ברקמה הריאתית, באופן שעשוי לתרום להגדלת היצע הריאות להשתלה. הטכנולוגיה המכונה "ריאות בקופסה" (EVLP, קיצור של Ex Vivo Lung Perfusion), שנכנסה לשימוש בשנת 2022 גם בישראל ביחידה החדשה להשתלות ריאה במרכז הרפואי שיבא, עשויה לאפשר בעתיד שימור ריאות מחוץ לגוף למשך 72 שעות, וזאת במסגרת מחקר שמקודם בבית החולים בטורונטו שבקנדה, שחוקריו השתתפו גם במחקר הנוכחי. השיטה החדשנית גם מאפשרת לנקות ריאות המיועדות להשתלה מאנטיגנים בכדוריות הדם האדומות ובכך עשויה לאפשר השתלות ריאה ללא התאמה לפי סוג הדם.

 

בקיץ 2014 דיווחו חוקרים אמריקאים על מחקר בחולדות שבחן שיטה חדשה שכונתה "סופר קירור" שהאריכה את משך השהות של איברים מחוץ לגוף. בשיטה זו שנוסתה על כבד שהועבר להשתלה, הוסף לתמיסת השימור של הכבד רכיב גלוקוז שהגן עליו מפני נזקי קור, ולאחר מכן הכבד הוכנס לצידנית עד לטמפרטורה שלפני נקודת הקיפאון, ובהמשך חובר למכונת זילוף כדי לחממו מחדש לפני ההשתלה.

 

בשנים האחרונות מעמיק המחסור באיברים להשתלות בעולם כולו וכך גם בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות, בישראל מבוצעים מדי שנה עשרות השתלות ריאה. בעשור האחרון עלה מספר השתלות הריאה ב-60.5% ל-61 השתלות ריאה בשנת 2022. רשימת ההמתנה להשתלות ריאה בישראל התארכה בעשור החולף פי 2.3 ל-204 חולים הממתינים להשתלת ריאה, נכון לתחילת 2023.

 

NEJM Evidence, DOI: 10.1056/EVIDoa2300008