תרופה ותיקה המשמשת למניעת פרכוסים בסובלים מאפילפסיה, עשויה להגן על עצבי הראייה בסובלים מטרשת נפוצה ואולי אף על עצבים נוספים. כך עולה ממחקר שיוצג בכנס השנתי של האקדמיה הנוירולוגית האמריקאית שנערך בימים אלה בוושינגטון.

טרשת נפוצה היא מחלה אוטואימונית כרונית. אצל אנשים עם טרשת נפוצה מסיבה לא ידועה תאי מערכת החיסון תוקפים בתהליך דלקתי את המיאלין - החומר המבודד ומגן על האקסונים (סיבי העצב) במערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה). במחלה עלול להיגרם נזק גם לאקסונים עצמם – נזק שחשוב מאוד למנוע, מכיוון שהוא בלתי הפיך. אחת הסיבות לנזק באקסונים היא היווצרות רמות גבוהות ורעילות של נתרן שנובעות מהרס הרקמות סביב האקסון כתוצאה מהפעילות הדלקתית המתרחשת בעת התקף טרשת נפוצה.

חוקרים ביקשו לבחון אם ניתן למנוע נזק לאקסונים באמצעות מניעת היווצרות של רמות נתרן גבוהות מדי סביבם. הם בחנו את ההשפעה של התרופה פניטואין (Phenytoin), המשמשת כיום לטיפול באפילפסיה, מכיוון שהיא חוסמת את תעלות הנתרן - תעלות או נקבוביות דקות מאוד המאפשרות את מעבר הנתרן אל תוך האקסון.

חשוב לציין שהנתרן חיוני למעבר המסרים החשמליים בתוך תא העצב ומאפשר את התקשורת בין תאי העצב במוח. ההנחה היא שהוא מסוכן ויש לצמצם את הגעתו לאקסון, רק כאשר רמותיו בסביבת האקסון גבוהות מידי או שרוצים להפחית את הפעילות החשמלית במוח.

הממצאים החדשים המתפרסמים הם תוצאותיו של ניסוי קליני שלב 2 שנערך בקרב 86 נבדקים שסבלו מתסמינים בעקבות דלקת בעצב הראייה (Optic neuritis). דלקת בעצב הראייה פוגעת בסיבי העצב המוליכים מידע מהעין אל המוח והיא לעיתים קרובות התסמין הראשון המעיד על התפתחות מחלת הטרשת הנפוצה. דלקת בעצב הראייה עלולה לגרום לעיוורון פתאומי – מלא או חלקי, בדרך כלל בעין אחת. הראייה בדרך כלל משתקמת בסופו של דבר, אך כל התקף עדיין עלול לגרום לנזק מסוים בעצב ובעין.

במסגרת הניסוי, חוקרים מבית החולים הלאומי לנוירולוגיה ונוירוכירורגיה בלונדון ביקשו לבחון אם התרופה פניטואין יכולה להגן על הרשתית - שכבת התאים הנמצאת מאחורי גלגל העין אשר קולטת את האור וממירה אותו לאותות עצביים העוברים למוח דרך עצב הראייה.

תוך שבועיים מהופעת התסמינים, הנבדקים חולקו באופן רנדומלי לקבוצה שקיבלה טיפול בפניטואין וקבוצה שקיבלה פלצבו (טיפול דמה) במשך שלושה חודשים. יעילות הטיפול הוערכה באמצעות מכשיר הדמיה שמדד את עובי הרשתית בתחילת המחקר ולאחר 6 חודשים. בנוסף, כל משתתף עבר בדיקת עיניים מקיפה.

הממצאים הראו שב-81 הנבדקים שהשלימו את המחקר, בקרב אלו שקיבלו פניטואין הנזק לסיבי העצב היה נמוך ב-30% בממוצע בהשוואה לנבדקים שקיבלו פלצבו. נפח המקולה - החלק המרכזי ברשתית הרגיש ביותר לאור ובו מתקבלת התמונה העיקרית - היה גבוה ב-34% בקרב הנבדקים שקיבלו פניטואין.

לאחר התקף ראשון של דלקת בעצב הראייה רוב האנשים מתאוששים וזוכים לקבל את ראייתם בחזרה, וכך היה גם בקרב הנבדקים משתי קבוצות המחקר, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות. 

המחקר מעלה את האפשרות שטיפול בפניטואין עשוי להגן על הראייה בקרב אנשים עם טרשת נפוצה בעת התקף של המחלה. לדברי החוקרים ייתכן שהתרופה יכולה להגן גם על סיבי עצב נוספים הנפגעים בהתקפים של טרשת נפוצה וכך להאט את התקדמות המחלה ואולי אף למנוע נכות, מה שעשוי לשנות את עתידם של אנשים המתמודדים עם טרשת נפוצה.

כעת נדרשים מחקרים נוספים שיבחנו אם התרופה באמת מגנה על סיבי העצב בקרב אנשים עם טרשת נפוצה. מאחר והתרופה כבר קיימת בשוק, אם תוצאות המחקרים יהיו חיוביות לא ייקח זמן רב עד לאישורה לטיפול בטרשת נפוצה.

American Academy of Neurology's 67th Annual Meeting