מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

קשב וריכוז

מנהלי קהילה

דר' טמיר אפשטיין
דר' טמיר אפשטיין
פסיכיאטר, מנהל מרפאת פוקוס. המרפאה להפרעות קשב במבוגרים, המרכז הרפואי ע\\\"ש שיבא, תל השומר.
ד
ד"ר גבריאל שחר
שמי ד"ר גבי שחר  הוסמכתי לרפואה באיטליה בשנת 1984 והתמחתי בישראל ברפואת ילדים . עבדתי במספר בתי חולים . כיום אני עובד כרופא ילדים בקופת חולים מכבי ומקדיש את מירב מירצי לאבחון וטיפול בהפרעות קשב . שילוב בין שני התחומים מאפשר ראיה מערכתית הן בתחום הרפואי והן בתחום הקשיים התפקודיים במשפחה בבית ספר ומחוץ לו . מרפאת הקשב שלי נמצאת בתל אביב  אשמח לעמוד לרשות הפונים דרך הרשת - כמוני או במרפאתי בצהלה בתל אביב  לקביעת תור 0549119798
ד
ד"ר נעמי וורמברנד
שמי נעמי. מזה תריסר שנים אני עוסקת בסיוע לנוער ומבוגרים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כדי להכשיר את עצמי למשימה זו,  למדתי חינוך ופסיכולוגיה בתואר ראשון, ויעוץ חינוכי וחינוך מיוחד בתאר שני ושלישי. כמו כן, אני מאבחנת דידקטית, מאמנת אישית להפרעות קשב, מנחת קבוצות. במשך שנים הייתי מרצה בחינוך מיוחד ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, מכללת בית ברל ומכללת סמינר הקיבוצים. מעבר להיבט האקדמי, אני עוסקת ביזום והקמה של מסגרות מגוונות שפועלות לטובת האוכלוסיה של בעלי לקויות למידה והפרעות קשב. כך הקמתי, לפני כ- 12 שנה, את מרכז מהו"ת (מרכז התעצמות ותובנה)  במכללת סמינר הקיבוצים עבור הסטודנטים עם הלקויות. מאז הוקמו 26 מרכזי מהו"ת ברחבי הארץ עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעות קשב במערכת החינוך העל יסודי. המרכזים מנוהלים כרשת ושייכים מבחינה מקצועית למרכז "דרך מהות" של מכללת סמינר הקיבוצים, שאותו אני מנהלת. לפני כשנה הוקם מרכז מהו"ת בכלא מעשיהו עבור אסירים עם לקויות למידה והפרעות קשב. אנו מטפלים גם במובטלים כרוניים  על רקע לקותם, כדי להחזירם לעולם התעסוקה, בשיתוף עם עמותת בעצמי. בנוסף, אנו מנהלים מערך השתלמויות מסועף בחדרי מורים ובקרב מטפלים והורים.   
יפעת אלנקרי
יפעת אלנקרי
נעים מאוד, שמי יפעת אלנקרי דיאטנית קלינית בעלת תואר בתזונה B.SC מטעם אוניברסיטת אריאל ובעלת תואר B.A במדעי ההתנהגות. נשואה ואמא לארבעה. עובדת נכון להיום כדיאטנית כללית וילדים בקופ"ח לאומית, מקבלת בקליניקה פרטית בגינות שומרון אכילה רגשית והפרעות אכילה על כל גווניהן. בנוסף מתרגלת באוניברסיטת אריאל בחוג למדעי התזונה ודיאטנית בפרוייקט אורח חיים בריא מטעם משרד החינוך.
כמוניקשב וריכוזחדשותתרופות ל-ADHD עלולות לגרום לזקפה מכאיבה

תרופות ל-ADHD עלולות לגרום לזקפה מכאיבה

ה-FDA מזהיר: לתרופות נפוצות להפרעות קשב וריכוז עלולה להיות תופעות לוואי נדירה אך חמורה - זקפה ממושכת


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

במקרים נדירים, ריטלין וחלק מהטיפולים התרופתיים האחרים המשמשים לטיפול בהפרעות קשב וריכוז (ADHD) עלולים לגרום לזקפה ממושכת (פריאפיזם) כואבת. כך מזהיר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA).

 

פריאפיזם יכול להופיע אצל גברים בכל גיל. התופעה מתרחשת כאשר דם נלכד בפין, מה שגורם לזקפה ממושכת באופן בלתי רגיל, שפעמים רבות מלווה בכאבים. מדובר במצב העלול להיות מסוכן - אם זקפה ממושכת לא מטופלת באופן מידי, זה עלול לגרום לנזק ארוך טווח לפין.

 

התרופות ל-ADHD שנקשרו לזקפה ממושכת כוללות טיפולים על בסיס מתילפנידאט – תרופות מעוררות הגורמות לקולטנים במוח האחראים על ספיגת המוליכים העצביים דופמין ונוראפינפרין, להאט את ספיגתם החוזרת של חומרים אלו ולהשאירם זמן ממושך יותר במרווח שבין הסינפסות. תרופות ממשפחה זו כוללות ריטלין, קונצטרה, פוקלין ודיטרנה. גם תרופה לא מעוררת המכונה סטרטרה נקשרה לזקפה ממושכת.

 

בסקירת המידע הרפואי שערך ה-FDA, הגיל החציוני בו מטופלים הנוטלים תרופות ממשפחת המתילפנידאט סבלו מזקפה ממושכת היה 12.5 שנים. הטווח בו הופיעה תופעת הלוואי היה 8 עד 33. שני מטופלים נזקקו לניתוח.

 

אצל חלק מהמטופלים, התופעה התרחשה לאחר העלאת מינון התרופה. בחלק מהמקרים היא התרחשה בתקופות בהן המטופלים הפסיקו ליטול את התרופה באופן זמני לזמן קצר או באופן קבוע או כאשר היה זמן ארוך יותר מהרגיל בין מינונים.

 

בהתבסס על הסקירה, ה-FDA הורה ליצרני התרופות ממשפחת המתילפנידאט לעדכן את תוויות התרופות ואת עלון הצרכן של התרופות לגבי תופעת הלוואי הנדירה אך חמורה.

 

בנים צעירים עשויים שלא להכיר בבעיה או לא לספר עליה לאחרים בגלל מבוכה. לכן ה-FDA קורא למטופלים זכרים ולהוריהם להכיר את הסימנים של זקפה ממושכת. מטופלים שנוטלים את התרופות ומפתחים זקפה הנמשכת יותר מארבע שעות צריכים להגיע לטיפול רפואי באופן מידי כדי למנוע נזק תמידי.

 

לגבי טיפולים על בסיס אמפטמינים – סוג נוסף של תרופות מעוררות המשמשות לטיפול ב-ADHD – התקבלו דיווחים על זקפה ממושכת בארבעה מטופלים בארה"ב שנטלו טיפולים על בסיס אמפטמינים, אך לא ניתן להסיק כי השימוש בתרופות אלה גרם לתופעה, מכיוון שכל ארבעת המטופלים נטלו גם תרופות אחרות שידוע כי הן עלולות לגרום לפריאפיזם.

 

 

להודעה המלאה באתר ה-FDA 
 

עינב-אטדגי
18/12/13 14:46

קם בבוקר והוא רק בן 6 וחצי והוא מתלונן שכואב לו בבולבול והוא אומר שזה רק כי הוא צריך פיפי.. לא ידעץי שיש הקשר