מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מחלות לב

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחדשותתשבו פחות – תחיו יותר

תשבו פחות – תחיו יותר

חוקרים חישבו: הגבלת הזמן שאנשים מבלים בישיבה ל-3 שעות ביום יכולה להוסיף שנתיים לתוחלת החיים


לישיבה ממושכת וזמן רב מול הטלוויזיה פוטנציאל להפחית את תוחלת החיים באוכלוסייה (צילום: Shutterstock)
לישיבה ממושכת וזמן רב מול הטלוויזיה פוטנציאל להפחית את תוחלת החיים באוכלוסייה (צילום: Shutterstock)

 

אם אנשים יפחיתו את הזמן בו הם יושבים ביום ואת הזמן שהם מבלים מול מסך הטלוויזיה, תוחלת החיים באוכלוסייה תהיה ארוכה יותר. כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב- BMJ Open.

 

החוקרים השתמשו בנתונים שנאספו בסקרים לאומיים בנושא בריאות ותזונה בארה"ב כדי לקבוע כמה זמן מבלים מבוגרים אמריקאים בישיבה וצפייה בטלוויזיה כל יום. בנוסף, הם בחנו 5 מחקרים שבדקו את הקשר בין ישיבה ומוות מכל הסיבות. יחד, חמשת המחקרים כללו כמעט 167,000 מבוגרים. 

 

החוקרים שילבו את תוצאות המחקרים והנתונים מסקרי הבריאות כדי לבדוק את ההשפעה התיאורטית של ישיבה ממושכת על תוחלת החיים ברמת האוכלוסייה.

 

הם מצאו כי אנשים יכולים לחיות שנתיים יותר אם יפחיתו את הזמן בו הם מבלים בישיבה כל יום לפחות מ-3 שעות. בנוסף, הם מצאו שהגבלת כמות הזמן שאנשים מבלים בצפייה בטלוויזיה לפחות משעתיים ביום, תעלה את תוחלת החיים הצפויה כמעט בשנה וחצי. יחד עם זאת, רק מעטים יכולים לעמוד ביעדים כאלה.

 

יש לציין כי המחקר לא מוכיח כי קיים קשר בין ישיבה לתמותה – אלא מניח כי קיים קשר כזה בהסתמך על המחקרים הקודמים ומחשב את ההשלכות שלו ברמת האוכלוסייה.

 

אין משמעות המחקר שאדם מסוים שחי חיים פחות פעילים צפוי לחיות כשנתיים פחות מאשר אדם פעיל יותר. לדברי החוקרים, תוצאות המחקר מראות כי לישיבה ממושכת וזמן רב מול מסך הטלוויזיה יש פוטנציאל להפחית את תוחלת החיים באוכלוסייה האמריקאית באופן כללי.

 

יש לבצע מחקרים נוספים לפני שניתן יהיה לקבל החלטות לגבי המלצות לרמות בטוחות של ישיבה, אך בינתיים המסר ברור: כדאי לשבת כמה שפחות.

 

מחקרים מצאו קשר בין ישיבה ממושכת ועבודה משרדית לסרטן. ישיבה ממושכת נקשרה גם לסיכון מוגבר לסוכרת, מחלות לב ואפילו תסחיף ריאתי. צפייה בטלוויזיה נקשרה לסוכרת ומחלות נוספות ולקיצור תוחלת החיים.

 

 

בחן את עצמך: האם אתה פדלאה?

 

BMJ Open 2012;2:e000828 doi:10.1136/bmjopen-2012-000828