חיפוש מידע רפואי באינטרנט הוא זול, קל, מהיר ומאפשר שמירה על אנונימיות כך שהבושה איננה גורם מעכב. לכן יותר ויותר אנשים נעזרים באינטרנט למציאת מידע בנושאי בריאות. חיפוש המידע והלמידה מובילים להעצמה ועלייה בתחושת הביטחון. הידע שנצבר יכול לשפר את התקשורת מול הרופא ומאפשר התמודדות פעילה ואפקטיבית יותר עם המצב הרפואי.   עם זאת, ישנם מקרים בהם החיפוש מוגזם ואינו מוביל להפחתה בחרדה. המושג סייברכונדריה, מורכב מן המילים סייבר – כלומר המרחב הווירטואלי כמו האינטרנט והיפוכונדרייה – חרדת בריאות. הסייברכונדריה איננה אבחנה בפני עצמה, אלא התנהגות של צריכת מידע בריאותי באינטרנט באופן שאינו תורם לבריאותו של המטופל. הסייברכונדריה מאופיינת בצריכה אינטנסיבית של תכנים אשר באה על חשבון פעילויות חשובות אחרות ואפילו תפקוד הכרחי והתגברות החרדה בעקבות החשיפה אליהם. קשה להבחין האם קריאת המידע היא זו שהחלה את החרדה או שהייתה חרדה מקדימה אשר הקריאה הגבירה אותה, אך בעת האבחון והמשגת הסייברכונדריה ברור כי קיים מעגל שמחזק את עצמו: קיימת חרדה אשר מובילה את המטופל לחפש מידע באינטרנט ומידע זה מגביר את החרדה וכן הלאה.   בעוד שרוב האנשים המחפשים מידע רפואי באינטרנט ירגישו בטוחים יותר לאחר מכן, ההערכה היא שבקרב 20% מהם החיפוש דווקא יגביר את חרדות הבריאות. ברוב המקרים, מטרת החיפוש להגיע לאבחנה שתסביר את התחושות הגופניות, במקרים רבים תהינה אלה תחושות גופניות שלא נמצא להן הסבר רפואי.   בעוד שרוב האנשים יחושו רגיעה לאחר מציאת המידע באינטרנט, אנשים עם סייברכונדריה יחושו חרדה גבוהה יותר לאחר החיפוש באינטרנט ובכל זאת יחזרו לאינטרנט ויחפשו מידע נוסף שיגביר את חרדתם אף יותר. ההנחה הפסיכולוגית היא שהתנהגות חוזרת על עצמה, אם בניסיונות הקודמים ניתן לה חיזוק (כמו הרגשה טובה או רגיעה), לכן הסייברכונדריה היא מעין חידה – מדוע לאחר ההרגשה הרעה בעקבות החיפוש באינטרנט, אנשים חוזרים שוב ושוב על אותה ההתנהגות?   ההסבר המקובל הוא שהחיזוק להתנהגות איננו מגיע בעת החיפוש באינטרנט או מייד לאחריו, אלא שהחיזוק או ההרגשה הטובה נובעים מן המחשבה שבסופו של דבר באמצעות החיפוש באינטרנט אשיג את המטרה. אשיג את האבחנה והטיפול שיובילו להפחתת הסימפטומים הגופניים והרגשיים כאחד. כך שדווקא העלייה בחרדה בעקבות החיפוש באינטרנט מובילה למסקנה שצריך לעבור לחיפוש אינטנסיבי יותר, שהחקירה הממושכת ומעוררת החרדה באינטרנט תוביל לפתרון ולהקלה.   הסבר נוסף מתייחס לצורך ל"דעת הכל". חוסר ודאות ועמימות הם מצד אחד מעוררי חרדה, אך מצד שני מרכיב קבוע בחייו של כל אדם. אנשים שקשה להם להתמודד עם חוסר ודאות ולכן רוצים "לשלוט בכל הידע הקיים", בעת החיפוש באינטרנט יגלו מאגר אין סופי של מאמרים, אבחנות, סטטיסטיקות ומושגים רפואיים שאינם מכירים. חקירה מתמשכת ומעמיקה יכולה להוביל לעוד מורכבויות שיעוררו תחומים נוספים בהם האדם החרד אינו בקיא דיו. כך שאסטרטגיית ההתמודדות עם חוסר ודאות, בעיקר בקרב אנשים עם נטייה פרפקציוניסטית ("חייב להבין עד הסוף"), הדוחפת לקריאה באינטרנט יכולה להוביל להתגברות החרדה וחיפושים נוספים (אין סופיים) שבתורם מעצימים את החרדה אף יותר.   כאשר בוחנים את השפעת החיפוש באינטרנט, חשוב להכיר כי ישנם אתרים שיכולים לספק מידע שאינו נכון, חסר, פשטני מידי ואף כזה שיוביל בכוונה למסקנה שתשרת את האינטרס של יוצרי התוכן. מידע כזה לרוב יגביר את החרדה ולכן חשוב להיעזר בכללים לחיפוש נכון של מידע רפואי ברשת.  כדי לטפל או למנוע את הסייברכונדריה יש לנקוט בשתי גישות מרכזיות. הראשונה מערכתית, לפיה יש לנסות ולשנות את אופן הצגת התוצאות במנועי החיפוש כאשר מדובר בנושאי הבריאות. הכוונה היא שיעלו אתרים בהם המידע אמין ומבוסס ושבראש התוצאות יעלה מידע המתאר את ההסבר הסביר והמרגיע ולא החריג והמסוכן שמושך יותר צפיות ולכן מדורג כיום גבוה. בנוסף, יש לדאוג כי לקהל המחפש מידע בריאותי יהיו מאמרים אמינים, מקצועיים ועדכניים הכתובים בשפה הברורה לכל אדם ויענו על הצרכים האינפורמטיביים והפסיכולוגים של המטופלים. הגישה השנייה, היא טיפולית פרטנית בה יש לראות את התנהגות הסייברכונדריה כחלק מחרדת הבריאות. יש להבין ביחד עם המטופל את התפקיד של ההתנהגות ואת הגורמים המחזקים אותה. במקביל, לזהות מאפיינים נוספים שכנראה תומכים בחרדה ומעודדים את החיפוש הלא-אפקטיבי באינטרנט כגון: התמודדות בעייתית עם חוסר ודאות, נטייה לפרפקציוניזם, חוסר אמון במערכות רפואיות, טעויות חשיבה ומאפיינים אישיותיים נוספים. כמובן שלא קיים דפוס אחד המאפיין את כולם ועל המטפל והמטופל לגלות יחדיו את המקורות ודרך הטיפול לחרדת הבריאות והסייברכונדריה הייחודית לו.