אמיר יקר, ממתי החלה התחושה הזאת? האם זה משהו שמלווה אותך הרבה זמן? , לפעמים התחושה הזאת היא חלק מדיכאון  ואז מתגנבות להם המחשבות: "בשביל מה אני כאן?, למי אני חשוב בעולם הזה?,", לפעמים התחושה הזאת באה בעקבות תחושת בדידות מתמשכת.... אני מאמינה שכמו שהחברים כאן כתבו לך לא נולדנו סתם - לכול אחד יש את המקום שלו - כולם נולדים באותו האופן ומתים בשלב כלשהו....ואף אחד לא באמת חשוב יותר מהשני. זכות הקיום שלנו איננה מותנית לא בהישגים שלנו ולא בשום דבר אחר  - היא מוקנית לנו מתוקף העובדה שנולדנו - ואםילו לא בחרנו בכך. נשמע שאתה עדיין לא גילית מה הייעוד שלך ומה התפקיד שלך כאן אבל לעולם לא מאוחר מדי. ספר יותר על עצמך כדי שנוכל לכוון את הפגישות כך שתרגיש פחות לבד ויותר משמעותי. מה דעתך? 

ש.ג. יקר, אינני פסיכיאטרית אך מתוך מה שקראתי ישנה אפשרות שהשתן המרובה הוא תופעת לוואי של התרופה  - אנא אל תזניח וגש לרופא המטפל בדחיפות. 

פרטי יקר, נשמע שאתה אדם עם יכולות מרשימות לעשות שינויים בחייו. הוכחת שאתה יכול להגיע לתחתית כשאתה רוצה אבל להמריא ולהגיע להישיגים מרשימים כשאתה מחליט. כול הכבוד!!!. יחד עם זאת אתה נושא מטען כבד של עצב שמלווה אותך והאבחנה שלך מצויינת - אתה יכול להצביע על העצב הזה כמשהו חוסם ומגביל ואתה צודק - טראומות ילדות לא מטופלות לעיתים חוסמות מאיתנו לקיים קשרים אינטימיים לא רק במובן במיני אלא במובן האנושי.... הנפש שלך למדה כי יחסים קרובים עלולים להוביל לכאב גדול - פרידה, גירושין, מוות, מצוקה כלכלית. כול הכאבים האלו נקשרו בחייך באופו הדוק לאהבה, למתן אמון, להישענות על דמויות קרובות ואולי אפילו ההצלחה שחווית כילד נקשרה באופן לא מודע לחיים של כאב - כי זה מה שהיה אז, למרות הצלחתך בלימודים החיים במקביל היו כואבים וקשים. לא באמת אפשר "להטיס" את כול הרגשות האלו כי בלב ובמוח שלך הם נקשרים ליכולת שלך להגן על עצמך מפני כאב נוסף. מה כן?, טיפול, טיפול, טיפול - תהליך שהוא מסע שיאפשר לך בעדינות לשחרר את המטענים לברר מה מהם שלך ומה אימצת בדרך , השלמה עם ההיסטוריה ושחרור לעבר עתיד חדש. מה דעתך? 

פרן יקרה, האנשים שמורשים לטפל בהיפנוזה הם אך ורק פסיכיולוגים ו/או רופאים העוסקים בהיפנוזה לצורך הרגעת המטופלים שבתחום התמחותם כמו רפואת שיניים למשל. ניתן למצוא פסיכולוגים שעוסקים בהיפנוזה דרך האינטרנט , כמו כן, את יכולה לקחת את רשימת כול המטפלים בקופה שלך - פסיכולוגים שעובדים עם היפנוזה מציינים נקודה זאת בדרך כלל. אתר "בטיפולנט" מציין שמות פסיכולוגים רבים שעובדים עם היפנוזה בצירוף נושאי הטיפול שלהם ומקום המגורים. 

ציפיה יקרה, עצוב לי שזה מה שאת חווה. אני חושבת שההסתייגות שאת מרגישה איננה נמצאת בכול המקומות החברתיים. בעיקר לא כשמדובר בדיכאון ובמחיוחד בתקופה זאת שרבים רבים מאיתנו מצויים במצב של דיכאון ונעזרים בטיפול. וכן, את צודקת דיכאון/חרדה ומחלות אחרות מתוייגות לדעתי האישי מאוד לא נכון מאחר וחלקן של מחלות אילו הוא בנזקים נוירולוגיים והקשר שלהם לנפש הוא ככול מחלה אחרת. האם את מטופלת? נפשית?, תרופתית? מאוד חשוב שתמצאי לך את המקומות /האנשים /הסביבות שבהם תוכלי להיות את עצמך ולבטא את הכאב והקושי שאת חווה - חלק מהותי בהבראה הוא להפסיק להסתיר ולקבל כול טיפול אפשרי. דיכאון הוא מחלה אבל ניתן גם להבריא ממנה ו/או לשפר מאוד את המצב. מה דעתך?