מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

דיכאון וחרדה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהחדשותתסמונת קדם וסתית מעלה את הנטייה לפתח דיכאון לאחר הלידה

תסמונת קדם וסתית מעלה את הנטייה לפתח דיכאון לאחר הלידה

חוקרים מאירופה מדווחים על קשר בין תסמונת קדם וסתית ודיכאון בהיריון ולאחר הלידה, ככל הנראה בהשפעתם של שינויים הורמונאליים על מצב הרוח


(איור: shutterstock)
(איור: shutterstock)

לאחרונה עולה המודעות בתחום רפואת הנשים לתסמונת קדם וסתית (PMS, קיצור של PreMenstrual Syndrome). תסמונת זו שמאפיינת מתבטאת בשינויים במצב הרוח סביב המחזור החודשי שעשויים להיות קיצוניים, ובכלל זה עצבניות, לחץ ומתח נפשי, עייפות, תשוקה לדברי מתיקה וירידה קוגניטיבית זמנית. לפי הערכות כ-5% עד 8% מהנשים מתמודדות עם תסמונת קדם וסתית בחייהן, באופן שעשוי להשפיע משמעותית על תפקודן.

 

בישראל, מחקר שבוצע בקרב 648 סטודנטיות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, שממצאיו פורסמו בדצמבר 2016 בכתב העת Archives of Women's Mental Health, מצא כי רבע מתוכן (25.6%) מתמודדות עם תסמינים של תסמונת קדם וסתית, ועשירית (9.9%) עם המצב החמור יותר של התסמונת.

 

עתה מזהים חוקרים מאירופה כי תסמונת קדם וסתית מלווה בעלייה בסיכון לפתח דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה.

 

קשר דו כיווני

 

דיכאון לאחר לידה מתרחש אצל 10%-15% מהיולדות, כאשר כמחצית מהמקרים מוגדרים קשים ואף מובילים למחשבות אובדניות. לרוב דיכאון לאחר לידה מופיע בשבועות הראשונים שלאחר הלידה, וללא טיפול הולם עלול להימשך חודשים ארוכים.

 

בעבודה הנוכחית השתתפו צוות חוקרים מהמכון לבריאות הסביבה במכון 'קרולינסקה' בשבדיה, לצד חוקרים מבית הפר לבריאות הציבור של אוניברסיטת מסצ'וסטס בארה"ב, וחוקרים נוספים ממכון 'קרולינסקה', אוניברסיטת הרווארד בארה"ב ואוניברסיטת איסלנד.

 

החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין תסמונת קדם ויסתית לבין דיכאון לאחר לידה, מאחר ושני המצבים הרפואיים מערבים שינויים הורמונאליים, ולכן ניתן לצפות כי הם מבוססים על מנגנון ביולוגי משותף. במחקר נעשה שימוש במאגר נתונים לאומי נרחב בשבדיה, שכלל 1,803,309 תיעודי הריונות בקרב 1,041,419 נשים בין השנים 2018-2001. החוקרים איתרו בתקופה זו 84,949 נשים שהציגו דיכאון במהלך הלידה או אחריה, ולכל אחת מהן הוצמדו 10 נשים ללא דיכאון לאחר לידה מתוך המאגר לצורך קבוצת ביקורת שמנתה 849,490 נשים, לצרכי חישובים סטטיסטיים.

 

במחקר זוהו 2,488 מקרים של תסמונת קדם וסתית אצל כ-2.9% מהנבדקות שאובחנו עם דיכאון בהיריון ולאחר לידה, ו-5,199 מקרים של התסמונת אצל כ-0.6% מהנשים מקבוצת הביקורת. חישוב סטטיסטי העלה כי תסמונת רדם וסתית מעלה פי 4.76 את הסיכון לדיכאון לאחר לידה.

 

בהמשך בוצע מעקב למשך 7.4 שנים בממוצע,  ואובחנו עוד 4,227 מקרים חדשים של תסמונת קדם וסתית בקרב הנשים בקבוצה עם דיכאון בלידה ואחריה (שיעור של 7.6 לאלף), וכן 21,326 מקרים של התסמונת בקבוצת הביקורת (שיעור של 3.8 לאלף). במסגרת מעקב זה, נשים עם תסמונת קדם וסתית היו בסיכון גבוה ב-81% לדיכאון לאחר לידה.

 

חישוב סטטיסטי נוסף העלה כי הקשר בין התופעות הוא דו כיווני: הן תסמונת קדם וסתית מעלה את הסיכון לדיכאון בלידה ולאחר הלידה, וכמו כן להיפך: נשים עם דיכאון בלידה ולאחר הלידה בסיכון גבוה יותר לסבול מהתסמונת.

 

החוקרים מציינים כי אחת המגבלות המרכזיות במחקר היא בכך שהוא מתבסס על האבחנות הקליניות שתועדו בתיקים הרפואיים, ולכן יתכנו מצבים של אבחון חסר של תסמונת קדם וסתית, כמו גם של דיכאון בלידה ואחריה.

 

המחקר נתמך בין השאר על ידי מועצת המלגות הסינית (CSC), המועצה השבדית למחקר על בריאות, עבודה ורווחה (FORTE), מענקים מטעם מכון 'קרולינסקה' בשבדיה וקרן המחקר האיסלנדית (IRF), וממצאיו מדווחים בגיליון מארס 2024 של כתב העת PLOS Medicine.

 

טיפולים מניעתיים

 

החוקרים מציינים כי על רקע הממצאים המעידים על קשר בין התופעות, ניתן לאתר נשים עם התסמונת כקבוצת סיכון להתפתחות דיכאון לאחר לידה, ולהציע להם טיפולים עוד במהלך ההיריון, כדי להפחית את הסיכון להתקבעות דיכאון מתמשך לאורך זמן. מחקרים מצביעים על כך שניתן למנוע התפתחות והחמרה של תסמיני דיכאון לאחר לידה באמצעות הדרכה הורית ועידוד הקשר בין האם ליילוד, תוך תמיכה חברתית מצד המשפחה וצוותים רפואיים.

 

המחקר שופך אור על הקשר בין שני התנאים – תסמונת קדם וסתית ודיכאון לאחר לידה, ותומך בתיאוריה לפיה הם עשויים לחלוק מנגנונים ביולוגיים בסיסיים ו/או גורמי סיכון משותפים, כאשר לדברי החוקרים, הבנת הקשר הזה יכולה לעזור לעובדים במערכת הבריאות למקד טוב יותר את התמיכה לנשים שסביר ביותר שיסבלו ממצב מסוכן זה.

 

המחקר מעלה מודעות לתופעת התסמונת הקדם וסתית, אשר עד לשנים האחרונות לא הייתה מוכרת רשמית כהפרעה, והייתה מתויגת כ"תופעה נשית", באופן שהוליד ביקורת פמיניסטית כנגד הממסד הרפואי השמרן.

 

רק בשנת 2013 הוכרה באופן רשמי התסמונת הקדם וסתית, כשהוכנסה באופן מפורש למהדורה החמישית של ספר האבחנות המקובל של איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי ה-DSM. באותה שנה גם קיבלה הכרה האבחנה של 'הפרעה דיספורית קדם וסתית' (PMDD, קיצור של PreMenstrual Dysphoric Disorder) – שהיא הסוג הקשה של הפרעה קדם וסתית המלווה בשינויים קיצוניים במיוחד במצב הרוח. במהדורות קודמות של ספר האבחנות הפסיכיאטריות הוזכרו הגדרות אלה בנספחים בלבד, כדוגמה להפרעות דיכאון שאינן ספציפיות ונדרש מחקר נוסף כדי לבסס את אופיין.

 

PLOS Medicine, doi: 10.1371/journal.pmed.1004363