שיר שלום

זה הזמן לקבל יעוץ מקצועי אשר יכניס קצת סדר בחיים.גם אני שחיים שלי מבולגנים אני מתיעץ עם פסכיטר,פסכולוג או עובדת סוצאלית

אשר עומדים לרשתינו במרפאות לבריאות הנפש.פסכולוג או העובדת הסוצאלית תוכל אולי להפנות אותך למשהו שייעץ לך בנושא זוגיות.

אני מבין אותך אני אישית מכיר מקרוב את היאוש ובדידות וצמא לקשר אנושי

שיר שלום

זה הזמן לקבל יעוץ מקצועי אשר יכניס קצת סדר בחיים.גם אני שחיים שלי מבולגנים אני מתיעץ עם פסכיטר,פסכולוג או עובדת סוצאלית

אשר עומדים לרשתינו במרפאות לבריאות הנפש.פסכולוג או העובדת הסוצאלית תוכל אולי להפנות אותך למשהו שייעץ לך בנושא זוגיות.

אני מבין אותך אני אישית מכיר מקרוב את היאוש ובדידות וצמא לקשר אנושי

חיכיתי לחבר שלי

הוא בא אלי כל יום

אם החבר שלי חסר

אני מרגיש איום

אני יושבת רק על יד

החברה שלי

אני שומרת לה מקום

והיא שומרת לי

יש לי חברים

נחמדים במיוחד

ולי יש חברות

נחמדות אחת אחת

כי בלי החברים שלי

כי בלי החברות שלי

אני לבד לבד לבד

אם יש לי סוד סודי מאוד

אז טוב שיש חבר

אני לוחש לו את הסוד

והחבר שומר

הוא רק לוחחש אותו

בסוד גדול לחברה

והיא יודעת שזה סוד

זה סוד סודי נורא

יש לי חברים...

חחבר שלי אוהב לריב

אחר כך להשלים

אז ברוגז ברוגז לעולם

שלום לעולמים

לי יש חבר שרץ על ארבע

ומנופף זנב

ואם אני זורק מקל

אז הוא קופץ עליו

השיר מ"פרפר נחמד" הפרק "חברים טובים" משנת 94, באותה תקופה התחילה הבדידות שלי, אחרי שנת לימודים קשה ומעצבנת, עדיין למדתי בחינוך רגיל, כמה חודשים אחרי התחלתי ללמוד בחינוך מיוחד. אז שיר דברים שכתבת גם אני מתמודד איתם, לאחרונה זה קצת השתפר, אני בקבוצה חברתית, ויש לי ידידה מאוד טובה, ואני בכמה פורומים, ובפייסבוק כבר כמה אנשים התלהבו מהזכרון שלי. עוד מעט אכתוב לך שיר של "אופירה ורווית יוספי" שנת 88 בתקווה שתתעודדי.

הי שיר יקרה. מה שאת מתארת הם אכן סימפטומים של טראומה. דיכאון, עצבנות, קשי להיות עם אנשים. אל תכעסי על עצמך, כנראה עברת משהו מאוד קשה וזו הדרך שלך לשרוד עם הכאב. במצב כזה חשוב לקחת מכל העולם תמיכה. כמו שכתב אלי: אטיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, תמיכה קבוצתית. העיקר לא להשאר לבד!!!! אשמח אם תספרי מה עבר עלייך ונוכל לדייק יותר בתשובות ובהכוונה... אורית