טרשת נפוצה
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
טרשת נפוצה משפיעה יותר על נשים לאחר גיל המעבר
מחקר אמריקאי מצא כי נשים שמאובחנות עם טרשת נפוצה נפגעות יותר בתפקודן הנוירולוגי לאחר גיל המעבר. מדוע?
מחלת הטרשת הנפוצה שכיחה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים, ולרוב מאובחנת בתקופת הפריון, בגילי 20 עד 40. רובן המוחלט של הנשים עם טרשת נפוצה חשות שמחלת הטרשת הנפוצה משתנה במהלך ההריון, כשרמות ההורמונים בגוף האישה משתנות. שלב נוסף המאופיין בשינוי הורמונאלי משמעותי הוא תקופת המנופאוזה, גיל המעבר, המכונה גם 'גיל הבלות'. מחקר אמריקאי חדש מצא כי בקרב נשים, לגיל המעבר השפעה ייחודית על התסמינים של טרשת נפוצה ועל חומרתם.
החוקרים מבית החולים בירגהאם אנד ווימנס ומבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד התבססו בבדיקתם על קבוצה גדולה של נשים עם טרשת נפוצה בארה"ב שמתבצע אחריה מעקב לאורך שנים כחלק ממחקר אחר הנקרא CLIMB (קיצור של Comprehensive Longitudinal Investigation of MS at the Brigham and Women’s Hospital).
לכל 1,210 המשתתפות במחקר נשלח שאלון שבחן את נושא הפוריות, ובו בין היתר נשאלו הנשים על מועד המחזור החודשי, האם עברו הסרת שחלות או רחם בניתוח, מתי לראשונה חשו בתסמיני גיל המעבר (מנופאוזה) והאם נטלו טיפול הורמונאלי חליפי (HRT, קיצור של Hormone Replacement Therapy) לתסמינים בעקבות גיל המעבר - גלי חום או אובדן שינה. בנוסף לשאלון, רמת הנכות הנוירולוגית של הנבדקות (ה-EDSS) הוערכה מידי שישה חודשים וכן יכולות ההליכה, איכות החיים ורמת העייפות.
הנכות מוחמרת
724 נשים מלאו את שאלון הפוריות ונכנסו למחקר. כמחצית מהנשים (50.8%) עברו את גיל המעבר. שני שלישים מהנשים הללו חוו מנופאוזה טבעית בגיל 49.2 בממוצע. נשים שחוו מנופאוזה לאחר ניתוח היו צעירות יותר, גילן הממוצע היה 42.9 נשים בממוצע, והן נטו יותר ליטול טיפול הורמונאלי חליפי.
124 נשים נכנסו לניתוח הסטטיסטי במחקר ואחריהן התאפשר מעקב של עשר שנים בממוצע לאחר תחילת המנופאוזה. הממצאים הראו כי לאחר המנופאוזה ציון ה- EDSS המייצג את רמת הפגיעה הנוירולוגי גדל בקצב מהיר יותר. לפני המנופאוזה ציון ה- EDSS השתנה בקצב של 0.051 נקודות בשנה, ואילו לאחר המנופאוזה הציון השתנה בקצב של 0.13 נקודות בשנה. במילים אחרות, לפני המנופאוזה ה- EDSS עלה בנקודה אחת כל 20 שנים, ואילו לאחר המנופאוזה ה- EDSS עלה בנקודה אחת כעבור מחצית מהזמן - בחלוף עשר שנים בלבד.
השפעת המנופאוזה הייתה זהה בין אם הנשים חוו אותה באופן טבעי או בעקבות הליך ניתוחי. בנוסף, תוצאות המחקר לא הוסברו על ידי משתנים אחרים שנבחנו במחקר כגון: רמות ויטמין D, שינויים בטיפול התרופתי, עישון או גיל הנבדקות. הטיפול ההורמונאלי החליפי נמצא עם השפעה מתונה בלבד, שאיננה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
המחקר הנוכחי מראה כי לגיל המעבר יש השפעה קלה על מהלך מחלת הטרשת הנפוצה והתקדמות הפגיעה הנוירולוגית. הממצאים הראו כי המנופאוזה הובילה להתקדמות בפגיעה הנוירולוגית שוות ערך לנקודה אחת במדד ה- EDSS לאורך 10 שנים.
צוות המחקר מניח כי השינוי נובע משינויים ברמות ההורמונים בגוף האישה בעקבות גיל המעבר, ובעיקר ברמת האסטרדיול (סוג של אסטרוגן), שמחקרים קודמים הראו כי יש לו השפעה מגנה על תאי העצב. השפעות הטיפול ההורמונאלי החליפי (HRT), שמעלה את רמות ההורמונים שאבדו במהלך המנופאוזה, נמצאו נמוכות מאוד במחקר הנוכחי. אך צוות המחקר מציין כי היו מעט מאוד נשים שנטלו טיפולים אלו, וייתכן שבגלל מספרן הקטן נפגמה היכולת להבחין בהשפעתו. ב-15 השנים האחרונות פורסמו מחקרים שהרחיקו מטופלות מהטיפול ההורמונאלי החלופי מחשש לתופעות לוואי ועליה בסיכון למחלות לב וסרטן, כולל מחקר חדש מפברואר 2015 שמצא כי טיפול הורמונאלי לנשים מעלה את הסיכון לפתח סרטן השחלות.
החוקרים מציעים לערוך מחקר מקיף יותר בהשתתפות מספר רב יותר של נשים שנוטלות טיפול הורמונאלי חלופי כדי לבחון אם ההשפעה שנצפתה אכן קשורה לרמות נמוכות של הורמונים והאם טיפול הורמונאלי חליפי יכול לעזור להגן על נשים עם טרשת נפוצה.