טרשת נפוצה והפגיעה במערכת העצבים המרכזית יכולה להביא עימה סימפטומים רבים, שרובם מתוארים באתר זה. חלקם של הסימפטומים מאוד ייחודים לפגיעות נוירולוגיות מכיוון שהם "שקופים", בלתי נראים. מי שסובל מן הסימפטומים יכול להרגיש אותם בצורה עזה, המגבילה את התפקוד, שמעוררת אי נוחות משמעותית ; אך למסתכל מן הצד, החולה נראה כתמול שלשום, בריא לגמרי. בין הסימפטומים ה"שקופים" ניתן למצוא את העייפות, הזרמים, התחושות, החום, הכאב וכו'.
במצבים בהם התקשורת לקויה, הסימפטומים יכולים להוביל לתחושת אי נוחות. האדם עם הסימפטומים ה"שקופים" חש את העייפות (לדוגמא), באופן שלתפיסתו לא ניתן להחמיצה: "אני כל כך גמור, זה משתלט לי על כל הגוף, איך אפשר שלא לראות זאת?". בשל תפיסה זו האדם עם העייפות (או כל סימפטום שקוף אחר) מצפה שיראו את הקושי, למרות שמבחוץ הוא נראה בדיוק אותו דבר. אין יכולת לאנשים מסביבו לנחש כמה קשה לו ברגעים אלו, כמה הוא עייף.
 פעמים רבות אני נתקל בציפייה "שיבינו אותי מבלי שאצטרך להסביר". זה תמיד מחזיר אותי לתחושה של התינוק התלוי באימו. ההנחה היא שכשהתינוק רעב, הוא אינו יודע זאת, הוא מרגיש סוג של כאב שעדיין אינו יודע כיצד לפרש אותו, לכן הוא חש כאב ופשוט בוכה. ואז כמו בקסם, אפילו מבלי שהתינוק עצמו יידע למה הוא זקוק, מגיעה האם עם השד או הבקבוק, מאכילה אותו והתינוק מתחיל לחוש ביטחון ורוגע. כמו בקסם, מבלי שיבקש או אפילו יידע בעצמו למה הוא זקוק, הגיעה "קוראת המחשבות" וסיפקה את צרכיו כמעט באופן מושלם.
לפעמים, ברגעי הקושי, אנחנו רוצים להרגיש בדיוק כמו אותו התינוק, שיבינו אותי, שיידעו בדיוק מה אני צריך מבלי שאצטרך להסביר, אולי אפילו מבלי שאדע בעצמי, למה אני זקוק. התחושה הזו טבעית ולגיטימית. הבעייתיות מתחילה שאנו הופכים את התחושה הלגיטימית לציפייה מהסביבה. אנחנו מצפים שיבינו אותנו מבלי שנסביר, וחמור מכך מתאכזבים וכועסים שאין הפנטזיה מתממשת: "איך הוא לא רואה למה אני זקוק עכשיו?".
האמת היא שאנשים אינם יכולים לדעת מה קורה לנו בפנים, אם לא נספר להם. מה שנכון לתינוק אינו תקף לחיים הבוגרים (גם אם אנחנו מאוד רוצים וזקוקים לזה). תקשורת בריאה, בה אני יכול להעביר לקרובים אליי איך אני מרגיש וכיצד ניתן לעזור לי, יכולה למנוע את האכזבות והכעסים. לרוב, אנחנו מגלים שהאנשים הקרובים לנו שמחים לדעת כיצד הם יכולים לעזור. לתת לחבר את ההזדמנות לשפר את מצב-רוחנו יכולה להיות מתנה נפלאה בשבילו, הסיפוק שביכולת לעזור למישהו שחשוב לי היא עצומה ומקרבת.
הסימפטומים "השקופים" מחייבים אותנו לשפר את התקשורת עם הקרובים לנו, וטוב שכך. בין השורות ניתן לקרוא שההמלצה הזו אינה תקפה רק "לסימפטומים השקופים", אבל על כך ודאי נדון בפוסטים הבאים....