חייהם של כשני מליון חולים ברחבי העולם תלויים במכשירי הדיאליזה. גם טיפול הדיאליזה הקיים אינו אופטימלי ומקנה רק כ-15-20% תפקוד כלייתי, של סינון רעלים מן הדם. בנוסף, הטיפולים הקיימים אינם ממלאים את כל תפקידי הכליות, ובעיקר אינם ממלאים את תפקידיהן המטבוליים וההורמונליים, כמו שליטה ואיזון של לחץ הדם וייצור של ויטמין D ואריתרופואטין.

השתלת כליה היום מהווה את הטיפול הכלייתי החליפי היעיל והמוצלח ביותר, המחזיר את תפקודי הכליות במלואם, במידה וההשתלה מוצלחת. אולם, מחסור באיברים להשתלה עדיין מהווה בעיה מרכזית ברחבי העולם כולו.

בחודש אוגוסט השנה כ-85,000 חולים היו רשומים ברשימות ההמתנה להשתלת כליה ברחבי ארה"ב, כאשר במהלך השנה האחרונה בוצעו כ-17,000 השתלות כליה בלבד.

 
לפני כשבוע קבוצת חוקרים ממס' מעבדות הציגו פרוטוטיפ של כליה מלאכותית ממוזערת הניתנת להשתלה.

יצירת כליה מלאכותית שניתנת להשתלה בתוך הגוף, ותהווה תחליף לטיפולי הדיאליזה, הינה אתגר גדול, ועדיין ניצבים בפני בעיות ומכשולים רבים.

הכליה המלאכותית המפותחת מבוססת על נאנוטכנולוגיה, המאפשרת מיזעור של הרכיבים לכדי מכשיר קטן שניתן להשתילו בגוף.

המערכת מכילה שני חלקים עיקריים - הראשון הינו סליל לסילוק רעלים מן הדם, הבנוי אלפי סיבי סיליקון המאוגדים בצבר אחד, עם חורים נאנומטריים צפופים היכולים לסנן את הדם ע"י לחץ הדם עצמו שעובר בהם.

לאחר הסינון הראשוני קיים סליל נוסף, המכיל סיבי סיליקון שעטופים בתאי כליה אנושית חיים, הסופגים מומסים נוספים ומאפשרים תפקודים נוספים כליתיים, כמו ייצור של ויטמין D והורמונים המבקרים ומווסתים את לחץ הדם.


תוצרי הסינון והפסולת עוברים ישירות ומנוקזים לכיס השתן, ומפונים מהגוף בדרך הטבעית - ע"י השתנה.

מערכת זו עדיין רחוקה מלהיות שלמה ומושלמת ועדיין רחוקה מלהוות תחליף לשתל כליה, אולם בהחלט תוכל להוות "גשר" לחולים בעודם ממתינים להשתלת כליה, וזאת מבלי הצורך להגיע לטיפולי דיאליזה סדירים מס' פעמים בשבוע.

מערכת זו נמצאת כעת בשלבי פיתוח ונסיונות בבע"ח, אולם בהחלט ההתקדמות בתחום מעודדת ואחרי יותר מ-4 עשורים של דיאליזה, קיימת תקווה לטיפול כלייתי חליפי עתידי חדש, פשוט יותר וקל יותר לחולים.