מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אביתר נשר
מנהל מחלקת השתלות, בית חולים "בילינסון", מרכז רפואי "רבין" תחומי מומחיות: מומחה בכירורגיה כללית כירורגיה אונקולוגית של הכבד השתלות כבד, לבלב, כליה ומעי לימודים: לימודי רפואה בטכניון מקום התמחות: התמחות בכירורגיה כללית בבית החולים איכילוב התמחות על בהשתלות איברים בבית חולים ג'קסון ממוריאל מיאמי פלורידה השתלמויות: השתלמויות בהשתלות כבד מהחי בקנדה, תורכיה וקוריאה חברויות באיגודים וארגונים מקצועיים: החברה הישראלית להשתלות שטחי התעניינות מיוחדים: השתלות כבד, השתלות מעי, ניסיון קליני קודם: כירורג בכיר בכירורגיה כללית עיסוק במחקר: פיתוח מכשור רפואי כירורגי לניתוחים בכירורגיה כללית
ד
ד"ר רותי רחמימוב
מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה . עוסקת שנים רבות בתחום הנפרולוגיה של השתלות , הכולל את ההכנה להשתלה של מועמדים להשתלה ותורמי כליה וכן את המעקב אחר מושתלי כליה מנהלת היחידה להשתלות כליה במערך לנפרולוגיה בבית החולים בילינסון: https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nephrology-and-hypertension/Pages/dr_r_rahamimov.aspx
ד
ד"ר אסנת שטרייכמן
רופאה מומחית ברפואה פנימית ובמחלות ריאה. רופאה בכירה, המערך למחלות ריאה ולאלרגיה, בית חולים בילינסון, מרכז רפואי רבין
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' ג'יי לביא
פרופ' יעקב (ג'יי) לביא הוא מנהל היחידה להשתלות לב וסגן מנהל המחלקה לניתוחי לב במרכז הלב ע"ש לבייב במרכז הרפואי שיבא בתל השומר. הוא בוגר בהצטיינות של הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב, התמחה בניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי שיבא ובתחום השתלות הלב והלב המלאכותי במרכז הרפואי של אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב. בשנת 1991 הקים פרופ' לביא את היחידה להשתלות לב במרכז הרפואי שיבא ומאז משמש כמנהלה. היחידה הינה הפעילה ביותר מסוגה בישראל ועד כה בוצעו במסגרתה כ-300 ניתוחי השתלת לב. בשנת 1994 השתיל פרופ' לביא לראשונה בישראל לב מלאכותי כגשר להשתלת לב ומאז הושתלו ביחידה בראשותו למעלה מ-150 חולים במגוון חלופות לב מכניות, הן כגשר להשתלת לב והן כתחליף קבוע להשתלה. בשנת 2001 בצע פרופ' לביא השתלה ראשונה מסוגה בעולם של חלופה מכנית חדשנית ללב, לאחר שהיה שותף לצוות הפתוח שלה במסגרת התמחותו במרכז השתלות הלב בפיטסבורג. פרופ' לביא הינו פרופסור מן המניין בחוג לכירורגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. פרסם למעלה מ-100 מאמרים בספרות הרפואית, פרקים בספרים בתחום ניתוחי הלב, השתלות הלב והאתיקה של השתלות אי
ד
ד"ר רוני ברוך
מומחה לרפואה פנימית נפרולוגיה והשתלות כליה . נפרולוג מערך השתלות אברים של בח איכילוב . אחראי על הכנת החולים לפני ההשתלה והמעקב לאחר השתלת כליה .או כליה לבלב .(גם השתלות מתורם קדוורי וגם השתלות מתורם חי ) ..במרפאת ההשתלות נמצאים במעקב כאלף חולים שעברו השתלת אברים. ונצבר נסיון רב בתחום הרפואי המורכב והיחודי למושתלי אברים.
ד
ד"ר אסף יששכר
מומחה למחלות כבד, גסטרואנטרולוגיה ומחלות פנימית
ד
ד"ר נטע לב
רופאה בכירה במכון הנפרולוגי בבית חולים "השרון". בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסטיה העברית. מומחית ברפואה פנימית ובנפרולוגיה ויתר לחץ דם במרכז רפואי רבין. תחומי עיסוק - אי ספיקת כליות, טיפול בהמודיאליזה ודיאליזה פריטונאלית, יתר לחץ דם, השתלות כליה.
יעל חריף
יעל חריף
מתאמת מרפאת מושתלי כבד בבית החולים בילנסון

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימושתליםמדריכיםהשתלות כבד מתורם חי – כל מה שצריך לדעת

השתלות כבד מתורם חי – כל מה שצריך לדעת

איך מתבצעת השתלת כבד מאדם חי? מה הסיכונים לתורם ולמושתל? מה אורך תקופת ההתאוששות? ומה הזכויות להן זכאי תורם של אונת כבד? מדריך

מאת מאת דן אבן. * יעוץ מקצועי: ד"ר עבד חליאלה וד"ר תמר אשכנזי
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

השתלת כבד מתורם חי היא השתלת איברים שבמהלכה מוסרת אונה (מקטע) מהכבד של תורם חי – וזו מושתלת אצל חולה הסובל מאי ספיקת כבד סופנית.  

 

תרומות כבד מהחי החלו לאחר שהתגלתה יכולת ההתחדשות המדהימה של רקמת הכבד: לאחר ההשתלה, הכבד של התורם גדל ושב לגודלו התקין ולפעילות ותפוקה סדירים, לרוב תוך חודשיים בלבד. במקביל, מקטע הכבד שהושתל צפוי להיקלט אצל חולה הכבד ולחדש במקביל את פעילות הכבד התקינה.

 

השתלת כבד מהחי נחשבת לטיפול מציל חיים עבור חולים עם אי ספיקת כבד ומאפשרת לחולה למנוע כמה מהסיבוכים הרפואיים שעשויים להתלוות לאי ספיקת כבד חמורה, אולם היא עשויה להיות כרוכה בסיבוכים עבור התורם.

 

השתלת הכבד המתועדת הראשונה מהחי התרחשה בנובמבר 1989 בארה"ב, כשהילדה אליסה סמית' שסבלה ממחלת כבד מולדת קיבלה תרומת אונת כבד מאימה. בהמשך התברר כי השיטה מתאימה גם למבוגרים עם אי ספיקת כבד, ומאז הניתוח הפך לרווח על רקע המחסור העולמי החמור בתרומות איברים מהמת. כיום, כחלופה להמתנה בתור לתרומת כבד מהמת, ניתן לשקול במצבים מסוימים תרומת אונת כבד מתורם חי שנמצא מתאים לחולה מבחינת סוג הכבד וגודלו.

 

ברוב המכריע של המקרים, תורם חי של אונת כבד הוא קרוב משפחה או מכר של חולה הכבד שזקוק להשתלה, ונכון להיום בוצעה בישראל תרומה אחת בלבד מהחי של אונת כבד מתורם אלטרואיסטי.

 

 

 

 

נכון להיום, בין 15 ל-20 חולים לכל מיליון איש נזקקים כל שנה להשתלת כבד, ובישראל לפי הערכות כ-160 חולים בשנה. כ-15% עד 20% מהממתינים להשתלת כבד מתים במהלך ההמתנה, והיתר ממתינים לכבד לתקופות משתנות, בהתאם לנוסחת ה-MELD שקובעת את הסדר ברשימות ההמתנה לכבד. מאחר ובתרומות כבד יש צורך בהתאמות לגודל הכבד וסוג הדם – חולה עם סוג דם נדיר עשוי לחכות לכבד שנים ארוכות.

 

נכון לתחילת 2020, בישראל המתינו 86 ישראלים להשתלת כבד. לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות, בשנת 2019 בוצעו בארץ 76 השתלות כבד מתורמים מתים, השתלה אחת של אונת כבד מנפטר, 9 השתלות משולבות של כבד וכליה מתורמים מתים וכן 12 תרומות של אונות כבד מתורמים חיים – מספר שנע בעשור האחרון בין 4 ל-17 השתלות כבד מהחי.

 

למי מיועדת תרומת כבד מאדם חי?

 

תרומת אונת כבד מהחי הפכה בשנים האחרונות לניתוח המיועד למטופלים עם אי ספיקת כבד סופנית על רקע מחלת כבד, כגון שחמת הכבד (צירוזיס) או קרצינומה של הכבד, לרוב על רקע הרעלת אלכוהול, זיהום פעיל לא מטופל בנגיף הפטיטיס C או זיהום לא מטופל בנגיף הפטיטיס B שהוביל לסיבוכים חמורים ובלתי הפיכים בכבד.

 

השתלות כבד מהחי מקובלות בעיקר עבור ילדים חולים באי ספיקת כבד קשה – שכן בקרב ילדים המחסור באיברים להשתלה חמור במיוחד.

 

מהם התנאים לתרומת אונת כבד?

 

בהבדל מתרומות כליה מהחי שמבוצעות בישראל מתורמים שהנם לרוב קרובי משפחה או מכרים של החולה, אולם לעתים גם מתורמים אנונימיים אלטרואיסטים, הרי שתרומת אונת כבד מהחי מבוצעת בישראל ברוב המכריע של המקרים מתורמים קרובי משפחה.

 

לפי מדיניות המרכז הלאומי להשתלות, תרומות כבד מהחי מתורמים אלטרואיסטים מבוצעות בישראל לילדים בלבד, ונכון למארס 2020 הייתה רק תרומה אחת מסוג זה.

 

כמו כן, בישראל לא מבוצעות השתלות כבד צולבות מהחי או שרשראות של השתלות כבד מהחי. בהשתלות צולבות – אדם בריא תורם איבר לחולה מסוים, וקרובו של החולה תורם איבר לקרובו של הבריא התורם. נכון למארס 2020, בישראל מבוצעות השתלות צולבות של כליה בלבד, אולם ישנן מדינות כמו תורכיה שבהן מבוצעות גם השתלות צולבות של אונות כבד. 

 

על מי שמעוניין לתרום בחייו אונת כבד לעמוד במספר קריטריונים כדי להימצא מתאים לתרומת כבד מהחי:

 

  • התאמה בסוג הדם לחולה לו מבקשים לתרום את אונת הכבד.
  • התאמה בגודל הכבד לחולה לו מבקשים לתרום את אונת כבד.

 

וכן תנאים נוספים:

 

  • בריאות פיזית ונפשית.
  • גיל בין 18 ל-60.
  • מדד השמנה BMI נמוך מ-35 יחידות, כלומר ללא השמנת יתר חולנית שלרוב מלווה בכבד שומני בדרגה המסוכנת לשימוש לתרומת אונת כבד.
  • ללא מחלות כבד, מחלות לב או מחלות כליה.
  • ללא סרטן.
  • לא נשאות של נגיפי הפטיטיס מסוג A, B ו/או C.
  • ללא זיהום פעיל או כרוני.
  • ללא התמכרות לסמים ו/או אלכוהול.

 

בשלב הערכת הכבד המיועד להשתלה נבחנת ההתאמה גם באנטומיה של כלי הדם המחוברים לכבד בין התורם למושתל בבדיקת 'סי.טי אנגיו' – הדמיה מסוג סי.טי של כלי הדם, אם כי כיום ישנם אמצעים טכניים שונים שמאפשרים לעתים להתגבר על מקרים של חוסר התאמה בהיבט זה.

 

אילו הכנות נדרשות לתרומת כבד מתורם חי?

 

לפני תרומת כבד מהחי – הן תורם אונת הכבד והן החולה עוברים הערכה רפואית ופסיכולוגית-סוציאלית מקיפה. במסגרת ההערכה לתורם – נקבע האם קיבל בדעה צלולה ומפוכחת את ההחלטה לתרום אונת כבד לחולה.

 

בין הבדיקות שתורם אונת כבד מהחי נדרש לעבור כדי לוודא את בריאותו:

 

בדיקות דם לסוג הדם – כדי לוודא התאמה בין התורם לחולה. ככלל, חולה עם סוג דם A יכול לקבל אונת כבד מתורם עם סוג דם A ו-O, חולה עם סוג דם B יכול לקבל אונת כבד מתורם עם סוג דם B ו-O, חולה עם סוג דם AB יכול לקבל אונת כבד מתורם עם כלל סוגי הדם ABAB ו-O, וחולה עם סוג דם O יכול לקבל אונת כבד מתורם עם סוג דם O בלבד.

 

בדיקות הדמיה מסוג אולטרה סאונד, סי.טי ו/או MRI של הכבד כדי לבחון התאמה אנטומית של גודל הכבד של התורם והמושתל.

 

בדיקות דם כדי לוודא שהתורם לא נחשף בעבר לזיהום בנגיפי כבד מסוג הפטיטיס A, B ו/או C.

 

בדיקות דם לאיתור כבד שומני. כבד שומני אינו שולל בהכרח את האפשרות לתרומת אונת כבד, אולם במקרים בהם חומרת הכבד השומני גדולה – תיפסל האפשרות לתרומה.

 

בדיקת הדמיה של כלי הדם – 'סי.טי אנגיו'  כדי לבחון את הרכב כלי הדם של הכבד של התורם.

 

הערכה פסיכולוגית על ידי פסיכיאטר או פסיכולוג: הערכה פסיכיאטרית/פסיכולוגית לפני תרומת איברים מהחי כוללת רקע אישי, רפואי ופסיכיאטרי, שימוש בחומרים ממכרים – לרבות סיגריות, אלכוהול וסמים, רקע פלילי ואירועים חשובים כגון מחלות אצל אדם קרוב, הערכה למערכת היחסים עם החולה הצפוי לקבל את האיבר, לרבות בחינת המניע לתרומה והציפיות מהתרומה – גם במקרה בו האיבר יידחה והערכה קוגניטיבית כללית. ההערכה נדרשת על רקע עבודות שונות בספרות הרפואית שמעלות את האפשרות כי הסרת איבר מתורם חי עשויה לחשוף את התורמים לסיכון מוגבר לנזק נפשי.

 

הערכה סוציאלית על ידי עובד סוציאלי. הערכה סוציאלית לפני תרומת איברים מהחי הכוללת סטטוס הכנסה, דיור, בירור לגבי המטפל העיקרי שיסייע לתורם לאחר הניתוח להוצאת אונת הכבד, רקע אישי והיסטוריית חיים, התמודדות עם משברים, שימוש בחומרים ממכרים – לרבות דיווח על שתייה חברתית והתנסות בסמים (כולל מריחואנה), בחינה נוספת לקשר עם החולה המועמד לקבל את אונת הכבד – לרבות איכות הקשר, מי יזם את התרומה וכיצד הגיע התורם להחלטה לתרום את האיבר, עמדת בני המשפחה כלפי הרעיון לתרום אונת הכבד, בחינת לחצים שייתכן שהופעלו כלפי התורם ובחינת יחס התורם לתהליך והציפיות שלו בעתיד מהקשר עם מקבל אונת הכבד.

 

בהבדל מהשתלות כליה, בהשתלות כבד אין צורך בבדיקת התאמה של סיווג הרקמות (HLA).

 

ברוב המכריע של תרומות הכבד מהחי – התורמים הינם קרובי משפחה של החולה, ולכן תהליך ההערכה הפסיכולוגי והסוציאלי יבוצע בבית החולים בו מתוכנן התהליך, ובהמשך ההשתלה מועברת לאישור המרכז הלאומי להשתלות. במרכז בוחנים את תקינות תהליך ההערכה ואת זמינותם של רופאים בבית החולים לביצוע ההשתלה, ובמקרים מסוימים מפנים את התורם והחולה לביצוע ניתוחי התרומה וההשתלה בבית חולים אחר.

 

במקרים של תרומה אלטרואיסטית של אונת כבד – יש צורך לאחר התהליך בבית החולים באישור ועדת הערכה חיצונית של משרד הבריאות, שמראיינת את התורם והנתרם בנפרד, דנה בממצאי ההערכות וקובעת באופן סופי האם התורם כשיר לביצוע תרומת אונת הכבד. לפי חוזר מנכ"ל משרד הבריאות מאוגוסט 2013, התורם והנתרם רשאים לקבל לפי בקשתם העתק החלטה מנומקת של ועדת הערכה וממצאי בדיקות שנערכו להם, אלא אם כן החליטה הוועדה שלא למסור את נימוקיה או את ממצאי הבדיקות מ"טעמים של טובת התורם או הנתרם".

 

הבדיקות הרפואיות לתורם ממומנות באמצעות טופס 17 על ידי קופת החולים שמבטחת את החולה המועמד להשתלת אונת כבד.

 

שלב ההכנה לתרומת כבד מהחי משתנה בהתאם למקרה, ובמקרים דחופים של חולה באי ספיקת כבד שזקוק לתרומה דחופה של כבד, ולא נמצא עבורו כבד מהמת שמתאים להשתלה – ניתן לבצע את תהליך ההכנה לתרומת אונת כבד מהחי גם תוך 2-1 ימים. עם זאת, לרוב ההכנה אורכת כשבוע עד שבועיים.

 

איך מתבצע ניתוח תרומת כבד מתורם חי?

 

ניתוחי תרומת הכבד והשתלת הכבד מתבצעים בשני חדרי ניתוח מקבילים באותו בית חולים, שניהם בהרדמה כללית. תחילה עובר התורם ניתוח להוצאת אונת הכבד שתשמש לתרומה, ולאחר שההוצאה מוגדרת כתקינה – מתחיל החולה בהכנה ועובר את ניתוח ההשתלה. שני הניתוחים אורכים לרוב כ-8 עד 10 שעות, אולם משך הניתוחים משתנה בהתאם למורכבות אונת הכבד שמושתלת.

 

לפי עבודות, ניתן להסיר עד 75% מגודלו של כבד בתרומת כבד מהחי – באופן שעדיין מאפשר התאוששות מהירה של הכבד לאחר הניתוח וצמיחה לגודלו התקין. ברוב השתלות הכבד מהחי מוסרת אונה המהווה 55% עד 70% מהכבד של התורם.

 

כעיקרון, באופן מסורתי מוסרת אונת הכבד הימנית, אולם ההחלטה הסופית על מיקום מקטע הכבד שיוסר מתקבלת על פי בדיקה בתוכנות מחשב ייעודיות. הבדיקה אומדת במשוואה מתמטית מהו נפח הכבד שיישאר לתורם לאחר הוצאת האונה ומהו נפח הכבד החדש שיקבל החולה – כדי שבשני המקרים הנפח יספק את צרכי התורם והחולה באופן בטוח, וכן בהתאם למשקל הגוף של התורם והחולה ולמאפיינים נוספים, לרבות הרכב כלי הדם וצינורות המרה המחוברים לכבד – בניסיון להימנע מתרומה של אונה שדורשת חיבורים רבים של כלי דם וצינורות מרה.

 

בתרומת אונת כבד לילד חולה – לרוב לא תיתרם אונת הכבד הימנית אלא שיוצאו 3-2 סיגמנטים מתוך שמונת המקטעים (סיגמנטים) של הכבד הממוקמים בצד השמאלי (יצוין כי קיימת מחלוקת בספרות הרפואית, ולאחרונה יש הטוענים כי הכבד מחולק לתשעה מקטעים ולא לשמונה).

 

הוצאת אונת הכבד שמשמשת לתרומה מתבצעת דרך חתך בבטן התחתונה, וגם השתלת האונה אצל החולה מבוצעת דרך חתך בבטן. בעולם כבר פותחו בשנים האחרונות שיטות כירורגיות לביצוע ניתוחים להוצאה והשתלה של אונת כבד בשיטה זעיר פולשנית (לפרוסקופית) דרך חתכים זעירים בבטן התחתונה.

 

לאחר שאונת הכבד שהוצאה מהתורם זמינה להשתלה – הרופאים מסירים מהחולה את אונת הכבד הלקויה ומחברים במקומה את אונת הכבד הבריאה החדשה שהוצאה בניתוח התרומה. בהמשך מחוברים לאונת הכבד המושתלת כלי הדם וצינורות המרה.

 

השתלת כבד כרוכה בחיבור ארבעה צינורות וכלי דם: עורק הכבד שמעביר לכבד דם מחומצן, וריד השער – ובשמו המלא 'וריד שער הכבד' – שאחראי על אספקת דם לא מחומצן המכיל חומרים שנספגו במערכת העיכול, צינור המרה וכן וריד הכבד (הווריד ההפטי) שמחזיר דם לא מחומצן ללב. כשהכבד המועבר לחולה מכיל כלי דם גדולים מהתורם וצינור מרה גדול, כפי שמקובל ברבות מהשתלות הכבד מתורמים מתים – הניתוח נחשב לקל יותר מבחינה טכנית, אולם כשכלי הדם וצינור המרה קטנים יותר, או כשקיימים מעל לצינור אחד, ומצבים אלה שכיחים יותר בתרומת אונת כבד מהחי – אזי ניתוח ההשתלה מורכב יותר וכרוך בסיכון מוגבר לסיבוכים. מסיבה זו, למרות ששיעור הסיבוכים הכולל בתרומות כבד מהחי נמוך בהשוואה לתרומות כבד מהמת – הרי ששיעור הסיבוכים בדרכי המרה והכבד (הסיבוכים הביליאריים) גבוה יותר.

 

מה קורה לאחר ההשתלה?

 

לרוב, כבד שהושתל נקלט אצל החולה תוך חודשיים, ובאותו פרק הזמן צפוי גם להתאושש הכבד של התורם ולהתפתח חזרה לגודל ותפקוד תקינים. תהליך התחדשות הכבד מתחיל לרוב כבר בשעות הראשונות לאחר ניתוח הוצאת אונת הכבד – ולרוב נמצא בשיאו בשבועיים הראשונים ומושלם תוך 8-7 שבועות.

 

ההתאוששות מתרומת כבד מהחי כרוכה לרוב באשפוז של כשבוע ובהמשך התאוששות בבית במשך 3-2 חודשים. מושתל כבד מהחי לרוב יאושפז מעט יותר – 10 ימים לאחר השתלה ללא סיבוכים חריגים, ללא הבדל בזמן האשפוז בין מושתלי כבד מהחי או מהמת.

 

איזה מעקב רפואי נדרש אחר תורם אונת כבד מהחי?

 

תורם של אונת כבד אינו נדרש לטיפול תרופתי בהמשך חייו. התורם נדרש למעקב רפואי כדי לבחון את התאוששות הכבד ותפקודו, הכוללות לרוב בדיקת אולטרה סאונד של הבטן ובדיקות דם לתפקודי כבד.

 

לרוב בדיקות המעקב הראשונות מבוצעות תוך שבועיים מהשחרור מאשפוז, בהמשך כעבור חודש עד 3 חודשים, כעבור חצי שנה וכעבור שנה, ובהמשך לאורך החיים אחת לשנה-שנתיים לפי הצורך.

 

על המעקב שנדרש במושתל הכבד

 

מה היתרונות בהשתלת כבד מאדם חי?

 

כאמור, לתרומות כבד מהחי מספר יתרונות על פני תרומות כבד מהמת:

 

תרומה מהירה יותר: בעוד שההמתנה לתרומת כבד מהמת עשויה לארוך זמן, ותלויה במחסור העולמי באיברים להשתלות, ומבוססת בעיקר על ציון ה-MELD המעריך את מידת התפקוד שנותרה בכבד החולה, הרי שתרומת כבד מהחי מקרוב משפחה או מכר עשויה לחסוך המתנה ממושכת, ובכך למנוע הידרדרות במצבו הרפואי של החולה.

 

קליטה מהירה יותר: אונת כבד שהתקבלה בתרומה מהחי לרוב נקלטת מהר יותר מאשר תרומת כבד מהמת, מאחר והיא נמצאת זמן קצר יותר מחוץ לגוף.

 

סיבוכים רפואיים: הניתוח בהשתלת כבד מתוכנן מראש ולא דחוף, ולכן יש בו סיכון נמוך יותר לסיבוכים. ככלל, לפי מחקרים, מושתלים שעוברים השתלת כבד מהחי סובלים באופן כולל מסיבוכים רפואיים מועטים יותר לאחר ההשתלה – בהשוואה למושתלי כבד מהמת. בהשתלה מן החי הרופאים יודעים יותר פרטים על מצב בריאותו של תורם האיברים ועל הסיכון הפוטנציאלי למושתל.

 

שיעורי הישרדות: תיאורטית, כמו בהשתלות כליה, גם השתלות כבד מהחי מבוצעות בהתאמה גבוהה יותר בין תורם למושתל, מאחר ומדובר ברוב המכריע של המקרים בקרובי משפחה, ולכן שעורי הישרדות הכבד המושתל צפויים להיות גבוהים יותר. עם זאת, המחקרים בנושא חלוקים. מחקר אמריקאי מהמרכז הרפואי 'מאונט סיני' בניו יורק, שפורסם באוקטובר 2005 בכתב העת Transplantation אמנם העלה כי שיעורי דחיית השתל נמוכים יותר בהשתלות אונות כבד מהחי על רקע התאמה גנטית גבוהה יותר בין תורם למושתל, אולם מחקרים בהמשך מצביעים על שיעורי הישרדות דומים.

 

מה הסיכונים בתרומת כבד מתורם חי? 

 

תרומת כבד מהחי נחשבת לתרומה אצילית ומצילת חיים, וברוב המקרים ניתן להסיר מתורמים בריאים עד 70% מהאונה הימנית של הכבד ללא נזק בלתי הפיך, אולם יחד עם זאת מדובר גם בפעולה הכרוכה בסיכונים.

 

בין הסיבוכים שעלולים להתפתח בניתוח לתרומת הכבד קיימים סיבוכים שאופייניים לכל ניתוח, לרבות דימומים, זיהומים וסיבוכים הקשורים בהרדמה וכן סיבוכים ספציפיים לניתוח זה, ובכללם: דליפה מצינורות המרה, כאבים באזור הצלקת הניתוחית והיווצרות קרישי דם בכלי הדם של הכבד. הסיכון לתמותה לאחר תרומת כבד מהחי נמוך ביותר, אולם קיים, ומוערך בכ-1 לכל 300 עד 500 מקרים.

 

למרות ששיעורי הסיבוכים הכולל למושתל בתרומת כבד מהחי נמוך יותר בהשוואה לתרומת כבד מהמת, שיעור הסיבוכים בדרכי המרה והכבד (הסיבוכים הביליאריים) גבוה בהשתלת אונת כבד מהחי פי 3-2 בהשוואה להשתלת כבד מהמת.

 

מה הזכויות של תורמי כבד? 

 

תרומות כבד מהחי נעשות בישראל תחת חוק ההשתלות משנת 2008 שאוסר על סחר באיברים, כך שלא ניתן לקבל תמורה כספית עבור אונת הכבד שנתרמה.

 

עם זאת, חוק ההשתלות מסדיר פיצוי לתורמי איברים חיים, לרבות תורמי אונות כבד. הזכויות הניתנות לפי החוק לתורמי כליה ולתורמי אונות כבד מהחי זהות כיום, וכוללות פיצוי כספי על אובדן ימי השתכרות עבור 40 יום. במרכז הלאומי להשתלות ניסו בשנים האחרונות לקדם מהלך להארכת תקופת הפיצוי הכספי לתורמי אונות כבד מהחי ל-75 ימים, מאחר והתרומה כרוכה לרוב בהתאוששות של למעלה מחודשיים, אולם נכון למארס 2020 לא שונו התקנות בנושא.

 

רשימת הזכויות לתורמי אונות כבד מהחי כוללת:

 

ימי מחלה: התורמים זכאים לאחר תרומת אונת הכבד להתאוששות מהניתוח לתקופה של 3-2 שבועות ועד חודש וחצי.

 

פיצוי כספי על אובדן השתכרות: התורמים זכאים לפיצוי על ההפסד הסביר מהפעולות הכרוכות בנטילת האיבר, לרבות אובדן השתכרות – למשך 40 יום לאחר התרומה. בהבדל ממדינות מסוימות המציעות פיצוי בסכום אחיד, בישראל ההחזר נקבע בהתאם לנוהל לשכיר לפי ממוצע השתכרות בשלושת החודשים האחרונים שלפני ניתוח התרומה ולעצמאי על פי שומת המס בשנה שקדמה לתרומה, ולכל הפחות לפי השכר הממוצע במשק, כפי שנקבע לתורמים גימלאים ועקרות בית. נכון למארס 2020 עומד סכום המינימום על 8,381 ש"ח ל-40 יום וסכום המקסימום עומד על 61,628 ש"ח.

 

החזרי נסיעות: ההחזרים ניתנים בסכום קבוע של 2,724 ש"ח, נכון למארס 2020, ללא צורך בהגשת קבלות.

 

פטור ממס בריאות: ההטבה הכספית המשמעותית ביותר לתורמי איברים היא פטור מתשלומי מס הבריאות למשך שלוש שנים מהתרומה. הטבה אינה כלולה בחוק ההשתלות, אלא בתוספת לחוק ביטוח בריאות ממלכתי שיזם ח"כ אריה אלדד ואושרה בכנסת בשנת 2012. ההטבה ניתנת החל מה-1 בינואר בשנה שלאחר ניתוח התרומה.

 

החזר כספי על ביטוחים: לתורמי כבד מגיע החזר כספי להוצאות לרכישת ביטוח רפואי למשך חמש שנים – ביטוח רפואי פרטי או ביטוח משלים בקופת חולים ברובד המורחב, בסכום של עד 60 ש"ח לחודש, נכון למארס 2020. ההחזר אינן ניתן מראש, אלא בכפוף להצגת הפוליסה וקבלה. את הביטוח מומלץ לרכוש עוד בשלב ההכנה לניתוח. התורמים זכאים גם להחזר להוצאות ביטוח אובדן כושר עבודה או אובדן כושר השתכרות למשך חמש שנים. ההחזר אינן ניתן מראש, אלא בכפוף להצגת הפוליסה וקבלה ועד לסכום תקרה של 207 ש"ח לחודש, נכון למארס 2020. כמו כן קיימת זכאות החזר להוצאות ביטוח חיים למשך חמש שנים. ההחזר אינן ניתן מראש, אלא בכפוף להצגת הפוליסה וקבלה ועד לסכום של 131 ש"ח לחודש, נכון למארס 2020.

 

החזר לטיפולים פסיכולוגיים: ההחזר ניתן עד חמישה טיפולים אצל פסיכולוג/עובד סוציאלי ועד לסכום של 436 ש"ח למפגש, נכון למארס 2020, בכפוף להצגת קבלה/חשבונית. על הטיפולים להיערך תוך ארבע שנים מהתרומה.

 

החזר הוצאות לחופשת החלמה לאחר נטילת האיבר: ניתן לשהות בבית מלון עד 7 ימים או פחות מכך, לחופשה אחת בלבד ולתורם אונת כבד היוצא לחופשה תוך 90 יום מהתרומה לצורך הבראה, עד לסכום של 545 ש"ח ליום. במקרים שבהם מדובר בתורם אונת כבד לקרוב משפחה המבקש לצאת לחופשה עם הקרוב המושתל – ניתן להאריך את מועד החופשה עד להתאוששות המושתל מהניתוח ותחילת הטיפול התרופתי ובמצבים אלה מאושרת חופשה עד חצי שנה לאחר התרומה.

 

פטור מדמי כניסה: תורמים מקבלים תעודה המקנה פטור מתשלום דמי כניסה לגנים לאומיים ושמורות טבע.

 

תעודת הוקרה: תעודת הוקרה של המרכז הלאומי להשתלות.

 

החזרי ההוצאות משולמים לתורם על ידי המרכז לאומי להשתלות. מעבר לאלו, ישנן הטבות נוספות לתורמי איברים:

 

תקרה לרכישת תרופות: תורמי איברים מוגדרים במערכת הבריאות במעמד של חולים כרוניים, וזכאים לתקרת השתתפות ברכישת תרופות ככלל החולים הכרוניים העומדת נכון למארס 2020 על 994 ש"ח לרבעון בקופת חולים כללית, 945 ש"ח במכבי, 990 ש"ח במאוחדת ו-993 ש"ח בלאומית.

 

פטור מהשתתפות עצמית על שירותים בסל: תורמי איברים פטורים מתשלומי השתתפות עצמית בשירותים הכלולים בסל הבריאות הממלכתי, לרבות ביקורי רופא ותרופות – בכל הקשור להכנה לתרומה. תשלומים אלה מכוסים על ידי קופת החולים של מושתל האיברים. לאחר תרומת האיבר, קיימת אי בהירות בנוגע לזכאותם של תורמים לפטור מהשתתפויות עצמיות בעבור שירותים בסל, וכיום קופות החולים נוהגות לחייב תורמי איברים בהשתתפות עצמית לצורך הוצאת טופסי 17 למעקבים הרפואיים לאחר התרומה, והנושא מצוי בדיונים במשרד הבריאות.

 

קדימות בהמתנה להשתלת איבר: תורם איברים שיזדקק חלילה לתרומת איבר אותו תרם יזכה ל"קדימות גבוהה במיוחד" ברשימת ההמתנה להשתלה מתורמים מתים.

 

 

*ד"ר עבד חלאילה הוא רופא בכיר מומחה לכירורגיה לפרוסקופית של הכבד, הלבלב ודרכי המרה בבית החולים הדסה עין כרם

*ד"ר תמר אשכנזי היא מנהלת המרכז הלאומי להשתלות במשרד הבריאות

 

עדכון אחרון: מארס 2020