צליאק – ובעברית 'דגנת' ו'כרסת' – היא מחלה אוטואימונית שמלווה בתגובה גופנית פתולוגית לחלבון הגלוטן המצוי במזונות שונים, ובעיקר בדגנים כגון חיטה, שעורה ושיפון. המחלה מובילה לרוב לדלקתיות כרונית במעי הדק שעשויה להתבטא בתסמינים במערכת העיכול, כאבי בטן, הקאות, שלשולים/ עצירות, ירידה במשקל ועייפות.

המחלה גם מלווה בפגיעה ביכולת הספיגה של חומרים חיוניים במזונות, ובהם ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון, ולכן עשויה להיות מלווה עם הזמן בסיבוכים רפואיים שונים הקשורים לחסרים תזונתיים מסוג זה.  לפי מחקרים, המחלה פוגעת בכ-1.4% מהאוכלוסייה.

מאחר ומדובר במחלה אוטואימונית – צליאק קשורה למחלות אוטואימוניות נוספות. לפי מחקר נרחב שפורסם בפברואר 2024 בכתב העת Journal of Autoimmunity המבוסס על נתונים שנאספו בשבדיה, הסיכון העודף למחלות אוטואימוניות נוספות אצל המאובחנים בצליאק עומד בסמוך לאבחנה (עד ארבע שנים מהאבחנה) על פי 7.7 ביחס לסיכון באוכלוסייה הכללית, ובהמשך יורד. מחקר ענק, שהתבסס על נתונים שנאספו ממדינות שונות ופורסם ביוני 2020, זיהה גם קשר בין צליאק להתפתחות מחלות מעי דלקתיות מסוג קרוהן וקוליטיס כיבית.

עתה מצאו חוקרים משוויץ בדיקה חדשה שתורמת לשיפור האבחנה של צליאק אצל מי שמתמודדים עם מחלה אוטואימונית שכיחה – סוכרת סוג 1.

התייצגות א-תסמינית

סוכרת סוג 1 שהייתה מכונה בעבר 'סוכרת נעורים' היא מחלה כרונית אוטואימונית שמתאפיינת בפגיעה בפעילות תאי בטא בלבלב שמפרישים את הורמון האינסולין – הורמון לו זקוק הגוף כדי לאפשר לסוכר (גלוקוז) להיכנס לתאים באיברים השונים ולייצר אנרגיה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים מאוניברסיטת ברן כי קיים אתגר באבחנה של מחלת צליאק אצל אנשים עם סוכרת מסוג 1 בשל התייצגות א-תסמינית, כלומר העדר תסמינים, או לחילופין תסמינים מעטים, לצד שינויים לא אופייניים ברמות נוגדנים בדם. החוקרים התמקדו בנוגדנים מסוג TGA-IgA (קיצור של נוגדי Transglutaminase 2) באבחנה של מחלת צליאק וביקשו לקבוע קריטריונים לביצוע ביופסיה אבחנתית.

מדגם המחקר כלל 588 ילדים ומתבגרים עם סוכרת מסוג 1 עד גיל 18 (44% בנות), עם סך כולל של 2,944 מדידות נוגדני TGA-IgA בבדיקות ביופסיה מהמעי. לאורך המעקב, 34 מהנבדקים (5.8%) פיתחו צליאק, כאשר מחצית מהם תועדו עם תסמינים משניים למחלה בעת האבחנה.

מניתוח הנתונים עלה כי נוגדנים אלה תרמו משמעותית לדיוק האבחנה של צליאק, בבדיקה שלוותה ברמת דיוק גבוהה של 80.4% וברמת רגישות של 90.3%. הבדיקה אפשרה לחזות את הסיכון להתפתחות צליאק תוך שנתיים מאבחון הסוכרת.

שילוב של נוגדנים אלה עם נוגדנים נוספים מסוג  GLA-IgG (נוגדי Gliadin) שיפר עוד יותר את דיוק האבחנה.

הממצאים פורסמו בגיליון מארס 2025 של כתב העתJournal of Clinical Endocrinology & Metabolism.

דיאטה דלת גלוטן

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מציעים השלמת בדיקת סקר למחלת צליאק המבוססת על הערכת רמות נוגדן TGA-IgA בבדיקות ביופסיה מהמעי, שעשויה לסייע אצל המאובחנים עם סוכרת מסוג 1 ואף מאפשרת לחזות את הסיכון להתפתחות צליאק תוך שנתיים מאבחנת הסוכרת.

כיום אבחון צליאק מבוסס על בדיקות דם לרמות הנוגדנים TTG ו-EMA, אולם בדיקה זו אינה יעילה במקרים רבים, ולכן נהוג לרוב לבצע גם בדיקות נוגדנים בביופסיה מהמעי אשר נלקחת בבדיקת גסטרוסקופיה. לעתים נעשות גם בדיקות גנטיות להשלמת האבחנה.

הטיפול המרכזי בצליאק, לאחר שאובחן, כולל הימנעות מגלוטן ואכילת מוצרי דגן שהוצא מהם חלבון הגלוטן, או דגנים שאינם מכילים גלוטן כמו שיבולת שועל.

יש לציין כי כיום מוכרת גם תופעה של רגישות לגלוטן (המכונה גם 'אי סבילות לגלוטן') המלווה בתסמינים במערכת העיכול המזכירים צליאק, כאשר בדיקות לאבחון צליאק יוצאות תקינות ואינן מעידות על פעילות אוטואימונית משמעותית. גם במצבים אלה מומלץ על דיאטה דלת גלוטן שמסייעת להפחתת התסמינים.

Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, doi: 10.1210/clinem/dgaf146