מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
כמוניהשמנהחדשותתרופות לצרבת: הנחיות חדשות

תרופות לצרבת: הנחיות חדשות

הנחיות קליניות חדשות מורות מתי וכיצד להפסיק את הטיפול בתרופות לצרבת מסוג מעכבי משאבות פרוטונים (PPIs) במטרה לשמר את התועלת הרפואית ולהימנע מנזקים


פעמים רבות השימוש בתרופות לצרבת ממושך, ללא הצדקה רפואית (צילום: shutterstock)
פעמים רבות השימוש בתרופות לצרבת ממושך, ללא הצדקה רפואית (צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות הפכו תרופות למניעת צרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' (PPIs, קיצור של Proton Pump Inhibitors) לתרופות נפוצות בשימוש נרחב. אולם במקביל לעלייה בצריכתן, משך השימוש הראוי בתרופות נותר לוטה בערפל, ורבים ממשיכים ליטול אותן לתקופות ממושכות גם כשאין לכך הצדקה רפואית, חרף מחקרים הקושרים את התרופות לנזקים רפואיים שונים.

 

הנחיות קליניות חדשות מבקשות להדריך על הפסקה בשימוש בתרופות לצרבת - מתי היא נדרשת ומהי הדרך הנכונה לעשות כך, כדי להימנע מסיבוכים ולמקסם את תועלתן הרפואית. ההנחיות שחוברו על ידי חוקרים מאוניברסיטת אוטווה בקנדה, מיועדות לאנשים שתסמיני הצרבת שלהם נעלמו לאחר טיפול בתרופות שנמשך מספר שבועות או כשיש צורך לשקול מחדש את המשכו של טיפול תרופתי ארוך טווח מסיבות שונות.

 

מקור ההנחיות בחשש משימוש ממושך בתרופות לצרבת, שלמרות שהן נחשבות לתרופות בטוחות יחסית, השימוש בהן נקשר בשנים האחרונות במחקרים לסיבוכים אפשריים שונים, לרבות נזקים לתפקוד הכליותזיהומים ושברים בצוואר הירך, כמפורט בהמשך הכתבה. למרות הסיכונים, רבים משתמשים ב-PPIs באופן קבוע - בחלק גדול מהמקרים כשאין בהן צורך. מחקרים מארה"ב, בריטניה ואוסטרליה מעלים כי 40% עד 65% מהמאושפזים בבתי חולים שנוטלים את התרופות באופן קבוע עושים זאת ללא הצדקה רפואית ברורה להמשך הטיפול. 

 

פרט לתופעות לוואי וסיבוכים, שימוש בתרופות לצרבת שלא צורך מעלה את שכיחותה של תופעת 'ריבוי התרופות' (polypharmacy), וכך מעלה את הסיכון לשילובים מסוכנים בין תרופות ולטעויות בניפוק תרופות, ביקורים במרפאות ואשפוזים בבתי חולים.

 

ההנחיות הקליניות החדשות המתייחסות לראשונה לאופן הפסקת הטיפול בתרופות לצרבת, מציעות לרופאים המלצות מעשיות בתהליך קבלת ההחלטות כשנדרשת הפסקת הטיפול בתרופות.

 

לפי המאמר, ההנחיות מורות על טיפול באמצעות תרופות לצרבת מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים' לזמן מוגבל בלבד לטיפול במספר מצבים רפואיים, לרבות ריפלוקס, כלומר 'החזר קיבתי וישטי' (GERD), כיב פפטי ודלקת בוושט (אאזופגיטיס).

 

ההנחיות קובעות כי מבוגרים המטופלים בתרופות לצרבת למטרות אלו למשך ארבע שבועות לפחות, והשיגו הפסקה של התסמינים שבעטיים החלו ליטול את אותן התרופות – צריכים לשנות את הטיפול התרופתי באחת משתי דרכים: להפחית את מינון הטיפול היומי או לחילופין להפסיק לחלוטין את נטילת התרופה באופן יומיומי, ולהמשיך וליטול אותה רק כשיש צורך, כלומר רק כשמתחילים לחוש בסימני צרבת.

 

ההנחיות אינן מיועדות לחולים במחלת ושט ע"ש ברט – המהווה גורם סיכון לסרטן הוושט, וכן במצבים של דלקת חמורה בוושט או כיבים מדממים במערכת העיכול. כמו כן, ההנחיות מבהירות כי ישנם אנשים שזקוקים לטיפול בתרופות לצרבת כשקיימת הערכה רפואית לסיכון מוגבר לאולקוס מסיבות שונות.

 

לשקול חלופות 

 

מחברי ההנחיות ממליצים גם כי במידה ועולה המשך הצורך בטיפול תרופתי כעבור חודש של טיפול מוצלח בתרופות לצרבת – יש לשקול לעבור לחלופה בטיפול בתרופות מקבוצת 'חוסמי H2'. המדובר בתרופות אנטי היסטמיניות שחוסמות קולטנים להיסטמינים ומונעות מהיסטמינים בקיבה לייצר חומצות קיבה. עם זאת, המלצה זו נשענת על מיעוט מחקרים, ולכן מדורגת כ'חלשה', ולטענת מחברי ההנחיות, קיים סיכון שהמעבר לתרופות אלה יוביל להתפרצות מחודשת של התקפי הצרבות.

 

החוקרים מסכמים כי ההנחיות מבקשות לצמצם את השימוש הממושך בתרופות לצרבת ולהניע רופאים לשקול את הפסקת הטיפול בתרופות אלה לאחר שהועילו. החוקרים קוראים להמשך המחקר בתחום, כדי לבחון את ההשלכות הקליניות של הפסקת הטיפול בתרופות לצרבת, וכן לבדוק את השפעת הפסקת הטיפול על האוכלוסייה הקשישה בפרט – להפחתת הסיכון לחזרה של התסמינים. ההנחיות חוברו על ידי צוות שכלל עשרה אנשי מקצוע, תוך סקירת הספרות הרפואית הרלוונטית, והן מדווחות בגיליון מאי 2017 של כתב העת Canadian Family Physician.

 

התרופות מקבוצת 'מעכבי משאבות פרוטונים', המכונה בעולם הרפואה גם בשם 'מעכבי משאבת מימן' – הן תרופות נפוצות לצרבת שהפכו פופולאריות מאוד לשימוש בשנים האחרונות, ולפי אחד המחקרים, ממוקמות במקום החמישי ברשימת התרופות הנמכרות בקנדה עם יותר מ-11 מיליון מרשמים לתרופות אלה במדינה במהלך 2012. 

 

בתרופות אלה נכללות תרופות המכילות את החומרים הפעילים אומפרזול (לוסק, פרילוסק, אומפרדקס Z), אסומפראזול (נקסיום), לנסופרזול (לנטון, פרבאסיד, לנסופרזול-טבע), פנטופרזול (קונטרולוק, פנטואבניר, אולסרון, פנטולוק, פרוטוניקס), דקסלנסופרזול (דקסילנט) ורבפרזול (אסיפקס, פריאט).

 

התרופות נחשבות בטוחות יחסית, אך בשנים האחרונות מצטברים מחקרים לפיהם ייתכן שהשימוש בתרופות כרוך בסיכונים שונים. מחקר אמריקאי מינואר 2016 מצא כי התרופות מעלות ב-50% את הסיכון לאי ספיקת כליות כרונית. במחקר אמריקאי נוסף שפורסם באפריל 2016 בכתב העת המדעי של החברה האמריקאית לנפרולוגיה, השימוש בתרופות נקשר בסיכון גבוה ב-32% לירידה בתפקוד הכליות ואף הכפיל את הסיכון לאי ספיקת כליות הדורשת טיפולי דיאליזה או השתלת כליהלמרות שהעדויות המצטברות על הסיכונים הכרוכים בטיפול עדיין אינן חד משמעיות, במאמר מערכת שליווה את פרסום המחקר בינואר, מומחים מאוניברסיטת קליפורניה קראו לרופאים ולמטופלים לשקול את היתרונות והסיכונים הפוטנציאלים שטמונים בשימוש ב-PPIs ואת האלטרנטיבות כמו שינויים באורח החיים - או כשנדרש תרופות חוסמות H2 - לפני שהם רושמים טיפול ב-PPIs. הם ציינו שפעמים רבות התרופות ניטלות גם כשאין סיבה ברורה לכך – לעיתים כשהאדם סבל מתסמיני צרבת שכבר מזמן פסקו. לדבריהם, במצבים כאלה יש להפסיק את הטיפול כדי לראות אם התסמינים חוזרים ואם בכלל יש צורך בטיפול. כמו כן, יש להיות זהירים במיוחד עם הרישום של תרופות מהמשפחה למטופלים שנמצאים בסיכון מוגבר למחלת כליות.

 

מחקר אמריקאי מיולי 2015 העלה כי שימוש בתרופות הללו מעלה את הסיכון להתקפי לבאם כי ייתכן ואין קשר ישיר בין השניים, ואנשים שנוטים להשתמש בתרופות אלו נמצאים מלכתחילה בסיכון מוגבר לאירועים לבביים.

 

בפברואר 2016 דיווחו חוקרים גרמניים כי התרופות הללו מעלות את הסיכון לדמנציהייתכן שבאמצעות הפחתת רמות של רכיבים תזונתיים בגוף, בהם B12 - שרמות נמוכות שלו נקשרו לירידה קוגניטיבית. כמו כן, חוקרים אמריקאים מצאו בפברואר 2012 כי שימוש ממושך בתרופות לצרבת מעלה ב-35% את הסיכון לשברים בצוואר הירךהשימוש בתרופות גם נקשר בזיהומים שונים, לרבות זיהום בחיידק קלוסטרידיום דיפיציל (Clostridium difficile) הגורם לשלשולים ואלח דם (ספסיס) וזיהומים המתבטאים בדלקת ריאות.

 

 

Canadian Family Physician, 2017 May;63(5):354-364

 

הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: