מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר. ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה. אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית. מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי. עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.

מובילי קהילה

לימור חורש
לימור חורש
היי חברים :) שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה. כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית. בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
כמוניכאבחדשותמדיטציה עשויה לקצר מיגרנות ב-3 שעות

מדיטציה עשויה לקצר מיגרנות ב-3 שעות

מחקר קטן מצא כי מדיטציית מיינדפולנס (מודעות קשובה) עשויה להקל על הסובלים ממיגרנות


(צילום: Shutterstock)
(צילום: Shutterstock)

מדיטציה המכוונת להפחתת מתחים עשויה להקל על הסובלים ממיגרנות. כך מצאו חוקרים מהמרכז הרפואי Wake Forest Baptist Medical Center.


לחץ הוא טריגר מוכר לכאבי ראש ומדיטציה מוכרת כאמצעי להפחתת לחצים. המחקר החדש שממצאיו פורסמו בכתב העת המדעי Headache, בחן את השפעותיה של תכנית מדיטציה ויוגה סטנדרטית המכונה MBSR - הפחתת מתחים באמצעות מודעות קשובה (מיינדפולנס), במבוגרים הסובלים ממיגרנות.

 

19 מבוגרים הסובלים ממיגרנות חולקו לשתי קבוצות: 10 משתתפים החלו לתרגל את המדיטציה והאחרים קיבלו טיפול סטנדרטי.

 

המשתתפים בקבוצת המדיטציה השתתפו ב-8 שיעורים שבועיים ללמוד את הטכניקות של המדיטציה וקיבלו הוראות לתרגל את המדיטציה בעצמם במשך לפחות 45 דקות בחמישה ימים נוספים בשבוע.

 

לאורך כל תקופת המחקר המשתתפים מילאו יומן כאבי ראש בו תיעדו את תדירות, חומרת ומשך המיגרנות מהם סבלו. בתחילת המחקר ובסיומו הנחקרים עברו בדיקות שהעריכו מוגבלות, יעילות עצמית ומודעות קשובה.

 

החוקרים מצאו כי המשתתפים שתרגלו יוגה נטו לסבול מפחות כאבי ראש – בממוצע פחות 1.4 כאבי ראש בחודש – וכאבי הראש שלהם נטו להיות פחות חמורים. יש לציין כי ממצאים אלה לא היו מובהקים מבחינה סטטיסטית, כנראה בגלל המדגם הקטן.

 

ניתוח הנתונים העלה גם שכאבי הראש שצצו היו קצרים יותר ב-3 שעות בממוצע לאפיזודה של מיגרנה ופחות מגבילים בקרב המשתתפים שתרגלו מדיטציה.

 

עוד נמצא כי במשתתפים שתרגלו מדיטציה הייתה עליה במודעות הקשובה וגם ביעילות עצמית – תחושה של שליטה אישית על המיגרנות. כצפוי, למדיטציה לא היו השפעות שליליות על המתרגלים והם הצליחו לדבוק בתרגול בקלות.

 

יש צורך במחקרים גדולים יותר שיאוששו כי מדיטציה אכן מקלה על הסובלים ממיגרנות. עם זאת, אין סיבה לחכות לתוצאות. מי שסובל ממיגרנות יכול לנסות את השיטה ולבחון כיצד היא משפיעה עליו. גם אם היא לא תוביל לשיפור במיגרנות, היא בטח לא תזיק והיא עשויה להיטיב עם הבריאות הגופנית והנפשית באופנים רבים אחרים.

 

בינואר השנה פורסמה בכתב העת JAMA Internal Medicine סקירת מחקרים שמצאה כי מדיטציה תודעתית עשויה לשמש כלי יעיל במלחמה בחרדה, דיכאון וכאב. הסקירה כללה 47 מחקרים קודמים שכללו יותר מ-3,500 משתתפים.

 

בכל המחקרים נחקרים עם מצב מסוים – כמו דיכאון או חרדה (לרוב לא חמורים), כאב כרוני ומחלות שונות – חולקו באופן רנדומאלי לקבוצה שהחלה לתרגל מדיטציה וקבוצה שביצעה פעילות אחרת.

 

לאחר שהחוקרים ניתחו את הנתונים הם מצאו עדויות ברמת איכות בינונית לשיפור קל בתסמיני חרדה באנשים שתרגלו מדיטציה תודעתית, בהשוואה לאלה שעסקו בפעילות אחרת. המדיטציה התודעתית נקשרה גם להפחתת כאב. בנוסף, החוקרים מצאו שיפור בתסמיני דיכאון בקרב אלה שתרגלו מדיטציה תודעתית. לדברי החוקרים, מדובר בהשפעה דומה לזו שנמצאה במחקרים אחרים לתרופות נגד דיכאון.

 

 

The Journal of Head and Face Pain. doi: 10.1111/head.12420