מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מושתלים

כמונימושתליםחדשותמדענים פיתחו שיטה שמאפשרת להשמיש ריאות פגועות להשתלות

מדענים פיתחו שיטה שמאפשרת להשמיש ריאות פגועות להשתלות

חוקרים אמריקאים הצליחו להשמיש אונות ריאה פגועות לצורך השתלות איברים על ידי חיבור למכונת הנשמה והזרמת דם טרי. האם השיטה תוביל לעלייה בזמינות של ריאות להשתלה?

מאת דן אבן
22/07/20
תגובות 0

(צילום: shutterstock)
(צילום: shutterstock)

על רקע המחסור העולמי באיברים להשתלות – ברחבי העולם עמלים צוותי מחקר על פיתוח שיטות חלופיות לטיפול באנשים שנזקקים להשתלות איברים ועל טיפולים שיכולים למקסם את השימוש באיברים שנתרמים להשתלה.

 

בכל הקשור בהשתלות ריאה – אחת המגרעות הקשות היא הזמינות הנמוכה של אונות ריאה להשתלה, שכן אצל רבים מהמתים מוות מוחי שאיבריהם נתרמים להשתלות מתברר כי אונות הריאה נפגעו והתנפחו עם השנים, בין אם כתוצאה מחשיפה לעישון סיגריות או זיהום אוויר או על רקע תחלואה כרונית. כיום, לפי הערכות, כ-80% מהריאות שנתרמות נפסלות בהמשך להשתלה.

 

אמנם זילוח נוזלים (פרפוזיה) דרך אונת ריאה שמיועדת להשתלה מאפשר לשמר אותה מחוץ לגוף לשעות ספורות בתהליך המכונה ברפואה EVLP (קיצור של Ex Vivo Lung Perfusion), אולם שיטה יעילה שתאפשר לשמר אונות ריאה המיועדות להשתלה מעל לשש שעות טרם נתגלתה למדע.

 

עתה מדווחים חוקרים אמריקאים כי מצאו שיטה חדשה שמאפשרת להשמיש אונות ריאה פגועות להשתלה וכן לשמר אונות ריאה שמיועדות להשתלה מחוץ לגוף לאורך זמן – שיטה שעשויה לשפר את הזמינות של אונות ריאה להשתלות עבור חולים עם אי ספיקה ריאתית על רקע מחלות שונות, ובכללן גם מחלת הקורונה שבביטויה הקשה עלולה להוביל לאי ספיקה נשימתית קשה ביותר.

 

צוות החוקרים מאוניברסיטאות קולומביה, ונדרבליט, דרום קליפורניה וסטנפורד מתאר כי השיטה שפותחה במשך שמונה שנים מיועדת להשמיש אונות ריאה פגועות שהוצאו מתורמים שמתו במוות מוחי ונפסלו להשתלה רגילה.

 

מערכת פורצת דרך

 

במחקר מתועד כיצד הצליחה השיטה להשמיש שש אונות ריאה שנפסלו להשתלות לאחר שנמצא כי הן נפוחות מדי וספוגות בנוזלים וכן סבלו מאיסכמיה – דהיינו מהפרעה בזרימת הדם, לרבות ריאה אחת שלא התאוששה גם לאחר שהועברה זילוח נוזלים סטנדרטי. בין אונות הריאה שעליהן יושמה השיטה גם ריאה שנפסלה להשתלה לאחר שתועדה עם הפרשה מוגלתית בבדיקת ברונכוסקופיה וכמה אונות ריאה שהיו נגועות זיהומים, לרבות בנגיפי הפטיטיס B ו-C ובחיידק MRSA העמיד לאנטיביוטיקה. ריאות פגועות לרוב מתמלאות בנוזלים שדולפים לדרכי האוויר ומכבידים על משקל הריאה, בדומה לספוג רווי במים שהופך כבד יותר. לעתים נהוג לתת לאנשים במוות מוחי תרופות מקבוצת המשתנים כדי לעודד ייבוש נוזלים שהצטברו באונות הריאה כהכנה לקציר האיברים להשתלה, אולם שיטה זו אינה יעילה בכל המקרים.

 

בשיטה החדשה שמכונה Xengeneic Cross-Circulation, כמו במדע בדיוני הוכנסו אונות הריאה הפגועות לקופסת פלסטיק, וחוברו למכשיר הנשמה מלאכותית, כך שקיבלו אספקת אוויר מועשר בחמצן, ובהמשך חוברו לכלי דם גדול בצווארו של חזיר לצורך הזרמת דם טרי דרך אונות הריאה. כמו כן הוזרקו לאונות הריאה תרופות לדיכוי המערכת החיסונית כדי למתן את תגובת התאים החיסוניים המצויים באונות לאחר חשיפה לדם החזיר. לתדהמת החוקרים, תוך 24 שעות של חיבור למערכת החדשה – אונות הריאה נרפאו ושבו לפעילות תקינה, כך שניתן היה להשתמש בהן לצורך השתלות.

 

הנחת החוקרים כי בהבדל מנוזלים רגילים שמשמשים לזילוח איברים המיועדים להשתלה, הזרמת דם מועשר ברכיבים תזונתיים חיוניים מסייעת לשמר, לרפא ולהשמיש להשתלה אונות ריאה פגועות, בעיקר כשזו מבוצעת בשילוב חיבור למכונת הנשמה, בין השאר תוך הטענה של אונת הריאה באנרגיה הנדרשת לחידוש פעילותה ומתן אפשרות לסילוק פסולת מטבולית באמצעות הדם שמוזרם דרכה.

 

החוקרים מסכמים כי השיטה החדשה עשויה להוות שיטה משלימה לזילוח – הזרמת נוזלים, לצורך ניצול כמות רבה יותר של אונות ריאה שנקצרו מתורמים מתים להשתלות. החוקרים אף ממליצים לבחון את השימוש בשיטה החדשה כחלק משיטות שנחקרות בשנים האחרונות לצורך הנדוס גנטי של איברים מלאכותיים.

 

המחקר נתמך על ידי המכון הלאומי לבריאות (NIH) וקרנות המחקר Mikati ו-Blavatnik, וממצאיו מדווחים בגיליון יולי 2020 של כתב העת Nature Medicine.

 

דיווח דרמטי

 

בכתבה שפורסמה אודות המחקר ב"ניו יורק טיימס" ציינו החוקרים כי בכוונתם לבחון בקרוב שימוש בשיטה תוך חיבור הריאות הפגועות המיועדות להשתלה להזרמת דם אנושי, על ידי חיבור האונה למנשם מלאכותי ולקטטר שיוחדר לאזור הצוואר של מטופל. באופן זה, אולי יצליחו לאפשר לאדם שממתין להשתלת ריאה להשמיש את אונת הריאה המיועדת לו, תוך הזרמת דם שלו עצמו לאונת הריאה דרך המערכת.

 

בדיווח צוין כי יש עוד לבחון את השיטה לפני שתהפוך לזמינה, אם כי מומחים בתחום ההשתלות ציינו כי מדובר בפריצת דרך שעשויה אף להיות דרמטית לתחום ההשתלות בעתיד.

 

בשנים האחרונות מדווח ברבות ממדינות העולם מחסור באיברים להשתלות – ובעיקר מחסור חמור באיברים שנסמכים על תורמים מתים בלבד – דהיינו לב וריאות. בעוד שבשנים האחרונות פותחו לבבות מלאכותיים שעשויים לשמש כגשר בהמתנה להשתלות לב, ואפילו לשנים ארוכות, הרי שבתחום השתלות הריאה לא נמצא תחליף להשתלת ריאות למעט מכשירי ההנשמה המלאכותית שאינם יכולים לשמש כתחליף לתקופה ממושכת. בשנים האחרונות נכנס לשימוש מכשיר האקמו שמאפשר לבצע פעולת חימצון חוץ גופית למחזור הדם, וזה מאפשר תחליף לריאות לחולים בסטטוס 1 – ברמת דחיפות גבוהה במיוחד להשתלה, אולם החיבור למכשיר נעשה ביחידות לטיפול נמרץ, והוא מיועד כתחליף רק למספר ימים בודדים.

 

לפי נתוני המרכז הלאומי להשתלות, בישראל נכון לתחילת 2020 המתינו 124 איש להשתלת אונות ריאה – המספר השני הגבוה ביותר ברשימת ההמתנה להשתלות לאחר מספר הממתינים לכליה (857). בחודש שעבר דווח בארה"ב על השתלה ראשונה מסוגה בעולם במרכז הרפואי נורת'ווסטרן ממוריאל בשיקגו של ריאה שלמה על רקע מגפת הקורונה לאישה בשנות ה-20 לחייה שהייתה בריאה עד שריאותיה נפגעו קשה לאחר שנדבקה בנגיף מחולל המגפה COVID-19.

 

מומחים שהתייחסו לפרסום בימים האחרונים מקווים כי השיטה החדשה תוביל לעלייה בזמינות של אונות ריאה להשתלה, ולדבריהם, אם השיטה תוכל לאפשר שימוש של 40% מאונות הריאה שנתרמות להשתלות במקום 20% כיום – הדבר עשוי להוביל לצמצום משמעותי עד כדי ביטול רשימות ההמתנה להשתלת ריאות. מגמה שכזו אף תאפשר השתלת אונות ריאה לחולי ריאות שאינם במצב הקשה ביותר – מה שעשוי להוביל לשיפור בתוצאות ההשתלות.

 

מאחר והשיטה החדשה השמישה ריאות לאחר חיבור למערכת למשך 24 שעות – מדובר בממצא מעודד שמרמז על האפשרות להשתמש בה גם לצורך שיקום מדורג של אונות ריאה פגועות לצורך השתלות, למשל לאחר דלקת ריאות.

 

בישראל ובעולם המערבי ככלל מופעלים כיום קריטריונים נוקשים כדי לקבוע אם אונת ריאה כשירה להשתלה. בישראל נפסלות להשתלה אונות ריאה מתורמים מעל גיל 80 וכן לאחר הערכה רפואית גם אונות מתורמים צעירים יותר שסבלו מתפקודי נשימה ליקויים בחייהם, לרבות מי שהיו בחייהם מעשנים כבדים, שעברו חבלות בבית החזה או סבלו בסוף חייהם מזיהום ריאתי פעיל או שעברו הנשמה מלאכותית לתקופה ממושכת.

 

 

Nature Medicine, Doi: 10.1038/s41591-020-0971-8

קישור:
הקלד כתובת לסרטון יוטיוב: