ניוון מקולרי גילי (AMD)
מנהלי קהילה
מובילי קהילה
ניוון מקולרי גילי בשלב המתקדם מלווה בסיכון לחרדות
חוקרים ישראלים מצאו קשר בין אבחון בניוון מקולרי רטוב – השלב המתקדם של ניוון מקולרי גילי שקשור בסיכון לעיוורון – לבין התפתחות הפרעות חרדה. איך ניתן להקל על המטופלים?
ניוון מקולרי גילי מהווה מחלת עיניים כרונית מתקדמת (פרוגרסיבית) שנגרמת כתוצאה מפגיעה באזור מרכז הרשתית המכונה 'מקולה' שבמרכז שדה הראייה – אזור שאחראי על ראייה צלולה וראייה לפרטים. המחלה שכיחה ביותר, וללא מעקב וטיפול עלולה להוביל להידרדרות הראייה, והיא כיום הסיבה המרכזית לעיוורון בישראל.
לניוון מקולרי גילי שני שלבים מרכזיים – השלב היבש שמאופיין בנקודות 'דרוזן' צהבהבות שנצפות בקרקעית הרשתית בבדיקת עיניים; והשלב המתקדם יותר – הרטוב, שמתפתח בקרב כעשירית מהחולים ומתבטא בהתפתחות כלי דם חדשים פתולוגיים במרכז הרשתית.
כיום הטיפול המרכזי בניוון מקולרי יבש כולל תוסף תזונה ייעודי, לצד הקפדה על אורח חיים בריא, ואילו למאובחנים בשלב הרטוב פותחו בשנים האחרונות תרופות המוזרקות לעיניים אחת למספר שבועות, אשר ביכולתן למנוע התפתחות כלי דם חדשים ולעכב את ההידרדרות בראייה.
מאחר וניוון מקולרי כרוך בסיכון לעיוורון, ואין כיום טיפול כלשהו שמאפשר לרפא לחלוטין את המחלה אלא רק לעכב את התקדמותה – רבים מהמאובחנים בה מפתחים מצוקה נפשית שעשויה להתבטא באופנים שונים. חוקרים ישראלים שהתחקו אחר התופעה זיהו לאחרונה סיכון גבוה יותר להפרעות חרדה אצל המאובחנים.
בסיכון גבוה: מבוגרים, גברים ומעשנים
החוקרים מהפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב וקופת חולים כללית ומחלקות העיניים במרכזים הרפואיים הדסה ושיבא, אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי פסיכיאטרי שלוותה, ביקשו לבחון את היקף המטופלים עם ניוון מקולרי רטוב שמתמודדים עם חרדות.
המחקר התבסס על מדגם של 3,304 מאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב ממאגר מבוטחי קופת החולים כללית, הגדולה במדינה, שאובחנו על ידי רופאי עיניים בשנים 1998 עד 2013, לצד קבוצת ביקורת שמנתה 16,515 נבדקים (מפתח של חמישה נבדקי ביקורת לכל נבדק בקבוצת המחקר), בהתאמה לגיל ומין.
המחקר זיהה בבדיקת רישומי התיקים הרפואיים של המשתתפים, כי שיעור המתמודדים עם חרדה בקבוצת המחקר של המתמודדים עם ניוון מקולרי רטוב עמד על 13.2%, והיה גבוה באופן מובהק מהיקף החרדה בקרב עשירית מקבוצת הביקורת (10.2%). חישוב סטטיסטי העלה כי ניוון מקולרי רטוב מעלה ב-30% את הסיכון לחרדה, לאחר תקנון למשתנים מתערבים, לרבות גיל, מין ומצב סוציואקונומי.
הן בקבוצת המחקר והן בקבוצת הביקורת – שיעורי החרדה גדלו עם העלייה בגיל, וכך גם הפערים: בגילי 80-71 נמצא כי 12.4% מהמאובחנים עם ניוון מקולרי רטוב היו מאובחנים במקביל עם חרדה, בהשוואה ל-9.1% מהנבדקים בקבוצת הביקורת בקבוצת גיל זו; וכך גם בגילי 90-81 (15.7% לעומת 12.5%) ובגילי 100-91 (16.1% לעומת 12.2%).
מעבר לכך, מבין המאובחנים עם ניוון מקולרי שנכללו במחקר, לגברים היה סיכון גבוה ב-80% לפתח חרדה בהשוואה לנשים, וזאת בהבדל משיעורי החרדה באוכלוסייה הכללית שנוטים להיות גבוהים יותר בקרב נשים. בנוסף, למעשני סיגריות היה סיכון גבוה ב-20% להתפתחות חרדות.
במחקר השתתפו ד"ר אורלי ויינשטיין, פרופ' ארנון כהן, פרופ' חיים לוי, ד"ר אופירה זלוטו, ד"ר תמר פרויד, ד"ר ישראל קריגר, ד"ר דורון קומנשטר וד"ר רחל שמש, וממצאיו מדווחים בגיליון יוני 2022 של כתב העת Ophthalmic Epidemiology.
מודעות לבריאות הנפשית
המחקר מחזק ממצאים מעבודות נוספות בדבר קשרים אפשריים בין ניוון מקולרי גילי למצוקה נפשית, לרבות דיכאון וחרדה. כך, לדוגמה, סקירה של תשעה מחקרים שפורסמה ביוני 2014 בכתב העת BMC Ophthalmology זיהתה בקרב מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי כי 15% עד 44% סובלים מתסמיני דיכאון ו-9% עד 30% סובלים מתסמיני חרדה. במחקר שנערך בקרב 360 מאובחנים עם ניוון מקולרי גילי בצרפת, גרמניה ואיטליה, שממצאיו פורסמו באפריל 2007 בכתב העת Clinical and Epidemiologic Research, התברר כי ככל שהראייה מדרדרת – כך גדלו שיעורי הדיכאון החמור עד לשיעור של 7.6% בקרב מאובחנים עם ירידה משמעותית בראייה. עם זאת, יש גם מחקרים שלא מזהים קשר בין ניוון מקולרי גילי לבין חרדה – כאשר החוקרים בעבודה הנוכחית מציעים כי אחת הסיבות לכך עשויה להיות שבעבודות אלה לא בוצעה הפרדה בין שני השלבים של ניוון מקולרי, בעוד שבמחקר הנוכחי הבדיקה התמקדה בשלב המתקדם של ניוון מקולרי רטוב.
החוקרים מספקים מספר הסברים אפשריים לקשר בין ניוון מקולרי רטוב לחרדות, ובעיקר הסיכון לעיוורון שנלווה למחלה ואף הצורך בהזרקות תוך עיניות על בסיס קבוע, אחת למספר שבועות. יש עבודות שמזהות בשנים האחרונות תגובה אופיינית של חרדה להזרקות תוך עיניות.
הקשר בין עלייה בגיל המטופלים לבין עלייה בהיקפי החרדה עשוי להיות מוסבר באופייה הפרוגרסיבי של המחלה, אשר תסמיניה מתקדמים ומחמירים עם השנים, לרבות הסיכון להזיות ראייה והסיכון למגבלות הקשורות באובדן ראייה.
העלייה בנטייה לחרדות בקרב גברים עם ניוון מקולרי רטוב שזוהתה במחקר למעשה נוגדת עבודות אחרות שמצביעות על מעמסה נפשית כוללת גבוהה יותר עבור נשים עם ניוון מקולרי גילי בהשוואה לגברים, וייתכן כי הממצא מצביע על ביטוי ספציפי של חרדה בתגובה להידרדרות הראייה וטיפולי ההזרקות שמאפיין גברים.
על בסיס הממצאים החדשים, החוקרים הישראלים ממליצים לרופאי עיניים שמטפלים באנשים עם ניוון מקולרי רטוב להיות ערים לקשר האפשרי להתפתחות חרדות, ולהפנותם לשירותים לטיפול נפשי שעשויים להיטיב את מצבם.
לאור הקשר בין עישון סיגריות לרמות חרדה גבוהות, החוקרים מדגישים את חשיבות ההמלצות להפסקת עישון בקרב המאובחנים. עישון נמצא בשנים האחרונות במחקרים כגורם המשמעותי ביותר שמעלה את הסיכון להתפתחות המחלה והידרדרותה אשר ניתן להשפעה באמצעות גמילה מעישון.
המחקר מעלה לתודעה את הקשרים שבין מחלות עיניים לפסיכיאטריה, כאשר מחקרים מצביעים על חוסר ידע ומודעות של רופאי עיניים לנושאים הקשורים להיבטים נפשיים של מטופליהם. סקירה בנושא של חוקרים מצ'כיה, שפורסמה בשנת 2019 בכתב העת Acta Medica, מדגישה כי רק שיעור קטן מרופאי העיניים בוחנים בבדיקותיהם היבטים הקשורים לבריאות הנפשית של המטופל, לרבות תסמיני דיכאון וחרדה, הפרעות שינה ועוד.
טיפול במצוקה הנפשית הנלווית לניוון מקולרי המשלב אמצעים תרופתיים וטיפולי פסיכותרפיה בשיחות – עשוי להועיל לשיפור איכות החיים ואף להועיל בעיכוב בהידרדרות המחלה לכדי עיוורון, ככל הנראה עקב השפעותיו המיטיבות בשיפור ההיענות לטיפולים הרפואיים ולבדיקות המעקב.