מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס מנהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה, מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי (AMD) מזה שנים רבות. פרופ' חוברס השלים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובצע התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי הדסה. הוא בצע השתלמות על בטיפול במחלות רשתית ובמחקר במחלות ניוון גילי (AMD) בבית החולים ג'והנס הופקינס שבארה"ב. פרופ' חוברס כיהן כיו"ר האגודה לחקר העין והראיה וכיו"ר חוג רופאי הרשתית של איגוד רופאי העיניים. הוא פרסם מחקרים רבים בספרות המקצועית על ניוון מקולרי גילי (AMD). פרופ' חוברס מוביל קבוצת מחקר שמתמקדת בהבנת המחלה ומציאת טיפולים חדשים ל AMD, קבוצת המחקר מתמקדת בגנטיקה של המחלה ובמעורבות תאי דלקת בפתוגנזה של AMD. פרופ' חוברס גם מוביל ומעורב במחקרים קליניים לפיתוח טיפולים חדשים ל AMD.
ד
ד"ר אור שמואלי
רופא במחלקת עיניים הדסה. מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.
ירדנה בנזרף
ירדנה בנזרף
עובדת סוציאלית ורכזת מכון מיכאלסון
דבורה מירסקי
דבורה מירסקי
אופטומטריסטית במכון מיכאלסון לשיקום הראיה

מובילי קהילה

נדין הולנדר
נדין הולנדר
מנהלת עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון מ-2008 בעלת תואר שני במחקר חינוכי מאוניברסיטת תל אביב
שיחה חדשה בקהילת: ניוון מקולרי גילי (AMD)
19/11/23 13:14 | תגובה אחרונה: 19/11/23 13:14
מערכת כמוני

​​​​​​​השלב היבש של ניוון מקולרי גילי הוא השלב הראשון במחלה שמאופיין בנקודות 'דרוזן' – משקעי חומר חוץ תאי באזור המקולה שבמרכז הרשתית. בשלב זה התהליך הניווני ברשתית הולך ומתקדם, כאשר עד לאחרונה לא היו טיפולים תרופתיים מועילים לבלימת התקדמות זו.

בהמשך, בשלב הרטוב של ניוון מקולרי גילי אמנם קיים כבר טיפול בהזרקות תוך עיניות, אולם שלב זה כבר מאופיין בצמיחת כלי דם פתולוגיים ברשתית ומבטא התקדמות של התהליך הניווני שעלול בהמשך להתקדם עד כדי עיוורון.


בקהילה הרפואית והמדעית עמלים מזה שנים לפיתוח תרופות לעיכוב הידרדרות הראייה למאובחנים עם ניוון מקולרי יבש. עד לאחרונה, הטיפול היחיד המוכח שהומלץ למטופלים בשלב זה ניתן בתוסף תזונה המכיל שילוב של ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון – שהוכיח יעילות בעיכוב התקדמות המחלה. השנה נשאו המאמצים פירות ראשונים – ולראשונה אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) טיפולים תרופתיים למאובחנים עם אטרופיה גאוגרפית – סיבוך של ניוון מקולרי יבש שמלווה בתהליך ניווני מחמיר בכמה סוגי תאים ברשתית ובעלייה בסיכון להתקדמות המחלה לכדי עיוורון.


התרופה איזרביי (Izervay) המכילה את החומר הפעיל Avacincaptad Pegol היא האחרונה שאושרה על ידי המינהל האמריקאי באוגוסט 2023. התרופה היא אחת מתוך קבוצת תרופות הניתנות בהזרקות תוך עיניות אשר מעכבות חלבונים ב"מערכת המשלים" – חלק ממערכת החיסון המולדת שמסייעת למאבק בחיידקים ונגיפים. מחקרים מצאו כי ביטוי יתר של חלבונים במערכת זו מלווה בתהליכים ניווניים ברשתית שמתקיימים בניוון מקולרי גילי, ובייחוד בסיבוך של אטרופיה גאוגרפית. איזרביי מעכבת את החלבון C5 של מערכת המשלים.


התרופה שניתנת בהזרקה תוך עינית אחת לחודש, הדגימה יעילות בהפחתת ההתקדמות של אטרופיה גאוגרפית, שהתבטאה בהפחתה של עד 35% בקצב התקדמות צמיחת הנגעים, הניווניים ברשתית במעקב שנמשך עד שנה. התרופה הדגימה האטה בהתקדמות הסיבוך כבר בחלוף שישה חודשים. חלק מהמחקרים על התרופה בוצעו גם בישראל.


תופעות הלוואי השכיחות של התרופה כוללות דימום בלחמית (13%), לחץ תוך עיני (9%) וראייה מעורפלת (8%).


לצדה, בפברואר 2023 אושרה התרופה הראשונה בקבוצה זו בשם סיפוברה (Syfovre) המכילה את החומר הפעיל פגסטקופלן (Pegcetacoplan) הפועלת לעיכוב החלבון C3 של מערכת המשלים. תרופה זו הוכיחה יעילות בהפחתת התקדמות של אטרופיה גאוגרפית והפחיתה את התקדמות צמיחת הנגעים ב-22% כשהיא ניתנת בהזרקות אחת לחודש וב-18% כשהיא ניתנת אחת לחודשיים.


תופעות הלוואי השכיחות של תרופה זו, שהופיעו בקרב מעל ל-5% מהנוטלים אותה, כוללות חוסר נוחות בעיניים, צמיחת כלי דם ברשתית, דימום בלחמית ועצמים צפים בעין ("צפונים").

שתי התרופות עדיין אינן כלולות בסל הבריאות הישראלי, ונכון לסוף 2023 עדיין אינן רשומות בישראל וזמינותן בעולם עוד נמוכה, אם כי דרך רופאי עיניים מסוימים ניתן להשיגן באמצעות טופס 29ג.


טיפולים תרופתיים נוספים לניוון מקולרי יבש שנועדו לעיכוב ההתקדמות של סיבוך מסוג אטרופיה גאוגרפית צפויים להיות מאושרים בחודשים והשנים הקרובות.  


בין אלה, תרופות נוספות שמעכבות את חלבוןC3  ובהן הנוגדן החד שבטי GM621, התרופהANX007  שמעכבת מולקולה נוספת השייכת למערכת המשלים בשם C1q, התרופה IONIS-FB-LRx שמעכבת את 'הגורם המשלים B' השייך למערכת המשלים, שמפותחת גם כנגד מצבים נוספים שמתפתחים על רקע פגיעה במערכת זו כמו דלקת פקעיות הכליה, והתרופה AVD-104 שפועלת אף היא כנגד פעילות פתולוגית של מערכת המשלים ומשפיעה גם על פעילותם של מרכיבים נוספים במערכת החיסונית מסוג מאקרופאגים.


באוקטובר 2023 העניק המינהל האמריקאי אישור להתקדמות המחקר בתרופה נוספת המסומנת עתה באותיות EA-2532 ומתפקדת כמולקולה קטנה שמפעילה באופן סלקטיבי תאים שונים ברשתית, בהם תאי גזע ותאים קדמוניים (תאי פרוגניטור), באופן שמאפשר לשמר ולהשיב תפקוד ראייתי.


בנוסף מפותחת התרופהGT005  – טיפול גנטי שמחדיר לעין גן על גבי וירוס לא מזיק, שמטרתו להוביל לייצור בעין של מרכיב של מערכת המשלים בשם 'גורם משלים I', אשר רמות נמוכות ממנו נקשרו אף הן להתפתחות והתקדמות של אטרופיה גאוגרפית. בנוסף מפותח טיפול עתידי לאטרופיה גאוגרפית באמצעות תאי גזע עובריים.


תגובות

06/11/23 8:31 | תגובה אחרונה: 06/11/23 8:31
מערכת כמוני

בעוד שהנסיבות המדויקות להתפתחות של ניוון מקולרי גילי אינן ידועות למדע באופן מוחלט, מחקרים רומזים כי מדובר במחלה שמתפתחת משילוב של גנטיקה וגורמים סביבתיים.

 

בשנים האחרונות מחקרים מזהים כי תרופות לשיכוך כאב מקבוצת NSAIDs עשויות להפחית את הסיכון לניוון מקולרי גילי, ובעיקר אספירין, שבתכונתו משמש גם כמדלל דם.

 

מחקר חדש מטאיוואן, שפורסם באוקטובר 2023 בכתב העת Journal of Formosan Medical Association, בחן את הסוגייה במדגם של 36,771 משתמשים קבועים באספירין, לצד 59,569 משתמשים במשככי כאבים נוספי מקבוצת NSAIDs לפרק זמן רצוף של 28 ימים לפחות על רקע מחלות ומצבים כרוניים שונים, בהשוואה לקבוצות ביקורת. בתחילת המחקר היו כל הנבדקים לפחות בגיל 50. המחקר מצא כי במעקב שנמשך תשע שנים, מטופלים באספירין היו בסיכון נמוך ב-34% לפתח ניוון מקולרי גילי בהשוואה לאחרים. מטופלים באספירין ללא מחלות קרדיו וסקולאריות היו בסיכוי נמוך ב-38% לניוון מקולרי גילי, ואילו מטופלים באספירין למניעה שניונית על רקע אירועים קרדיו וסקולאריים קודמים כמו התקף לב או שבץ מוחי היו בסיכוי נמוך ב-30% לניוון מקולרי גילי. גם שימוש במשככי כאבים אחרים מקבוצת NSAIDs היה קשור בירידה של 17% בסיכון לניוון מקולרי גילי – אם כי ממצא זה היה מוגבל רק לנבדקים שלא היו מאובחנים במקביל עם דלקת מפרקים (ארתריטיס). החוקרים מסבירים כי ייתכן שקיים מנגנון המשפיע על תפקוד המערכת החיסונית בדלקות מפרקים אשר מנטרל את השפעתן המועילה של תרופות אלה, ומעודד תהליך ניווני בתאי המקולה ברשתית.

 

גם במחקר אמריקאי שפורסם באפריל 2018 בכתב העת American Journal of Ophthalmology, בוצעה בדיקה דומה במדגם שכלל 51,371 גברים, ונמצא כי במעקב שנמשך בממוצע 7.4 שנים, שימוש ממושך במשככי כאבים מקבוצת NSAIDs היה קשור בירידה של 31% בסיכון להתקדמות של ניוון מקולרי גילי לשלב הרטוב של המחלה המתבטא בכלי דם פתולוגיים ברשתית העין. מחקר זה גם מצא ירידה בסיכון לניוון מקולרי יבש, השלב המוקדם של המחלה המאופיין במשקעי 'דרוזן' בעיניים – ירידה של 18% אצל המשתמשים באספירין וירידה של 21% אצל המשתמשים במשככי כאבים אחרים מקבוצת NSAIDs, אם כי קשר זה זוהה רק למי שנטלו את התרופות לפרק זמן מוגבל, ולא תועד בקרב משתמשים קבועים בתרופות הללו לאורך זמן.

 

במחקר אמריקאי נוסף בקרב 88,481 מורים ממדינת קליפורניה, שממצאיו פורסמו ביולי 2021 בכתב העת Drugs & Aging, נמצא כי במעקב שנמשך בממוצע 6.3 שנים, נטילת אספירין במינון נמוך מפחיתה ב-19% את הסיכון לניוון מקולרי גילי, ונטילה של תרופות NSAIDs ממשפחת 'מעכבי האנזים COX-2' ("קוקסיבים") שמשמשות בין השאר לטיפול בדלקות אורתופדיות – מפחיתה אפילו ב-55% את הסיכון למחלה.

 

חשוב לציין כי הקשר בין תרופות מקבוצת NSAIDs לבין ניוון מקולרי גילי איננו חד משמעי, ויש עבודות מהעבר שלא זיהו השפעה חיובית של התרופות על הסיכון למחלה. כך, למשל, כשהנושא נבדק על בסיס נתוני "מחקר האחיות" – מחקר מעקב נרחב  בארה"ב, כפי שפורסם בדצמבר 2009 בכתב העת Ophthalmology – לא נמצאה השפעה לנטילת אספירין במינון נמוך על האבחון של ניוון מקולרי גילי. בדיקת השפעות האספירין על מניעת ניוון מקולרי גילי במחקר מעקב נרחב בקרב רופאים גברים בארה"ב, שממצאיו פורסמו עוד באוגוסט 2001 בכתב העת Archives of Ophthalmology, גם לא העלתה ממצאים חד משמעיים, אם כי נרמז לאפשרות של השפעה שכזו, שנדרש לפי החוקרים להוסיף ולבחון אותה לעומק.

 

הפחתת דלקתיות

 

מספר מנגנונים ביולוגיים עשויים להסביר קשר אפשרי בין אספירין ותרופות נוספות מקבוצת NSAIDs לבין ירידה בסיכון של ניוון מקולרי גילי.

 

בעוד שאנזימים מקבוצתCOX  מעורבים בתהליכים דלקתיים בגוף, תרופות מקבוצת NSAIDs מעכבות אנזימים אלה באופן גורף או סלקטיבי, ובכך מפחיתות דלקתיות – בין השאר גם ברשתית העין. יש מחקרים שכבר זיהו בשנים האחרונות פעילות של אנזימים מקבוצת COX בעיניים, בין השאר בקרום (ממברנה) של כלי דם במקולה.

 

מחקרים בעבר גם מצאו כי תרופות ה-NSAIDs משפיעות על עיכוב חלבונים נוספים מתווכי דלקת שנקשרו בעבודות לניוון מקולרי גילי, אשר בשנים האחרונות אף פותחו מספר תרופות ביולוגיות למחלות דלקתיות כרוניות שפועלות לחסימת חלק מחלבונים אלה.

 

המחקרים לא מצדיקים המלצה להשתמש באספירין או ב-NSAIDs למניעת ניוון מקולרי גילי – וזאת במיוחד לאור הסיכונים בנטילת התרופות, בהם הסיכון לדימומים. יחד עם זאת, ייתכן שמי שכבר נוטל את אספירין NSAIDs מסיבה אחרת בהמלצת רופא, מרוויח ממנה תועלת נוספת.

 

 

תגובות

תגובות

ד-ר-אור-שמואלי
מומחה כמוני
רופא במחלקת עיניים הדסה. מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.
21/10/23 8:44

שלום יהודית,

ERM זו epi retinal membrane. מדובר בקרום הצומח ומצפה את פני הרשתית במצבים מסויימים. הגורם השכיח הוא שינויים בזגוגית (הג'ל בעין) המתרחשים עם הגיל.

בחלק מהמקרים ERM יכול לעוות את פני הרשתית ולייצר מצבים כגון חור למלרי וגם סכיזיס פוביאלי (מתיחה בין שכבות הרשתית עם הפרדה חלקית ביניהן). 

בכל אחד מ3 המצבים הנ''ל, במידה וההפרעה בoct נראית משמעותית והראיה יורדת מתחת ל6/12 או שישנה הפרעה משמעותית לאיכות הראיה (מטאמורפופסיה- עיוות בתפיסה החזותית של קוים ישרים שנראים מעוקמים או מעוותים) יכול מנתח רשתית להמליץ על ניתוח להסרת הקרום האפי רטינלי שגרם למצב (אם יש קטרקט ייתכן שיהיה ניתוח משולב של קטרקט עם ניתוח הרשתית שהוזכר).

לכן כעת לפנות לרופא שהפנה לOCT להמשך הניהול. 

בברכה 

אור

הצג עוד

מנהלי קהילה

פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס
פרופ' איתי חוברס מנהל את מערך העיניים במרכז הרפואי הדסה, מומחה למחלות הרשתית והזגוגית ומטפל וחוקר ניוון מקולרי גילי (AMD) מזה שנים רבות. פרופ' חוברס השלים את לימודי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ובצע התמחות ברפואת עיניים במרכז הרפואי הדסה. הוא בצע השתלמות על בטיפול במחלות רשתית ובמחקר במחלות ניוון גילי (AMD) בבית החולים ג'והנס הופקינס שבארה"ב. פרופ' חוברס כיהן כיו"ר האגודה לחקר העין והראיה וכיו"ר חוג רופאי הרשתית של איגוד רופאי העיניים. הוא פרסם מחקרים רבים בספרות המקצועית על ניוון מקולרי גילי (AMD). פרופ' חוברס מוביל קבוצת מחקר שמתמקדת בהבנת המחלה ומציאת טיפולים חדשים ל AMD, קבוצת המחקר מתמקדת בגנטיקה של המחלה ובמעורבות תאי דלקת בפתוגנזה של AMD. פרופ' חוברס גם מוביל ומעורב במחקרים קליניים לפיתוח טיפולים חדשים ל AMD.
ד
ד"ר אור שמואלי
רופא במחלקת עיניים הדסה. מאמין ברפואה מתקדמת עם שיח בגובה העיניים.
ירדנה בנזרף
ירדנה בנזרף
עובדת סוציאלית ורכזת מכון מיכאלסון
דבורה מירסקי
דבורה מירסקי
אופטומטריסטית במכון מיכאלסון לשיקום הראיה

מובילי קהילה

נדין הולנדר
נדין הולנדר
מנהלת עמותת לראות לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון מ-2008 בעלת תואר שני במחקר חינוכי מאוניברסיטת תל אביב
תודתנו לחברת באייר על תרומה בלתי תלויה לסיוע בהקמת הקהילה. יובהר כי אין בתרומה זו כדי להשפיע על הפעילות או התוכן המוצגים בקהילה.
רוצים לכתוב בלוג? הצטרפו לקהילת הבלוגרים
המידע והתכנים באתר "כמוני" נועדו להרחיב את הדעת ולשמש כמידע כללי בלבד. תכנים אלו אינם מהווים חוות דעת או עצה מקצועית, או תחליף להיוועצות ישירה עם איש מקצוע מתאים באשר לטיפול הנדרש